"יש מקרים שתקשורת לוויינית היא תנאי הכרחי לביצוע משימה"

"אחד היתרונות המרכזיים של תקשורת לוויינית הוא העדר מגבלה של טווח כיסוי תקשורתי. כיום, תקשורת לוויינית מסוגלת לספק טווח כיסוי לחלקים נרחבים משטח כדור הארץ. אין כמעט מקומות בהם אתה לא מכוסה. יש מקרים לא מעטים ביומיום שלנו, בהם התנאי לקיום משימה הוא היכולת לתקשורת לוויינית, ואם היא לא קיימת – אז המשימה לא תתבצע", כך אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים רב-סמל מתקדם אבי קקון, מפקד מחלקת תקשורת לוויינית ביחידת הקשר בחיל האוויר.

יחידה הקשר מספקת את הבסיס לרשתות התקשורת בחיל האוויר והיא המקבילה הצבאית למרכז חושן שבאגף התקשוב ולבזק באזרחות. יחידת הקשר הוקמה כלקח ממלחמת יום הכיפורים, שבה לא הייתה תקשורת עצמאית מסווגת לחיל האוויר.

החל משנת 2005 החלה היחידה לקלוט משימות נוספות הקשורות לעולם התקשוב. בשנת 2014 חל מפנה נוסף בייעודה של היחידה והיא הפכה ליחידה תקשובית רב-משימתית. היחידה אינה מהווה חלק מאופק, יחידת ה-IT של חיל האוויר, אלא היא חלק מ-108, במצ"א – גוף המהווה חלק מלהק ציוד, ולה גם יכולות הנדסיות ובין השאר היא מספקת מערכי תמסורת לתקשורת בחייל. ביחידה מאות חיילים, בסדיר ובקבע, ויש בה מרכז ניטור, בקרה ותפעול לרשתות התקשורת של חיל האוויר.

צילום: דובר צה"ל

"אנו נותנים מענה לסוגים שונים של תקשורת בחייל", הסביר, "החל מתקשורת פשוטה, שמאפשרת לחיל להתנהל בשגרה, ועד לטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, שמאפשרות לפלטפורמות השונות לפעול והן היוצרות את החיבור בין כלי הטיס לבין השולט. בשנים האחרונות המשימות של יחידת הקשר הופכות להיות ממשימות תומכות – לתנאי לביצוע. אם בעבר הפעילות שלנו לא הייתה קריטית לפעילות המבצעית, והעיסוק העיקרי שלנו היה תקשורת טלפונית, הרי שכיום המשימה לא יכולה לצאת לפועל בלעדינו".

היחידה היא טכנו-מבצעית: בצד אחד, יש לאנשיה ידע מקצועי טכני ומצד שני הם מקבלים פקודות מגופים מבצעיים. מצב ייחודי זה מאפשר לאנשי היחידה להוות גשר בין עולמות תוכן שונים, והופך אותה למכפיל כוח מבצעי עבור חיל-האוויר. בשל התרחבות האיומים והגיוון שלהם, חיל האוויר ימצא את עצמו בעתיד – וכבר היום מוצא את עצמו – נלחם בטווחים שונים, כשעל היחידה יהיה לספק את המענה התקשורתי לכך.

צילום: דובר צה"ל

להחליף את אקדח הזיקוקים

קקון אמר כי "אנו ביחידה עוסקים במגוון תחומים בעולם התקשורת, כאשר אחד מהם הוא תקשורת לוויינית". אחד מתחומי האחריות של המחלקה, ציין, "הוא השליטה הקרקעית על מערכת המערכת מאפשרת לאכן את המיקום של טייס הנוטש את מטוסו. זהו מכשיר תקשורת שהטייס לוקח עימו כאשר הוא נמצא במצב חירום, בו הוא עוזב את המטוס. המחלקה בראשותי אחראית על החלק הקרקעי של המערכת ומנטרת אותה. היא מחליפה את אקדח הזיקוקים בו נעשה שימוש בעבר".

לדבריו, "בפועל, אני עוסקים יותר במשימה של בניית המשכיות והמעבר והתפקוד של התקשורת, במחלקת תקשורת לוויינים, אנו אחראים לתפעול של תחנה קרקעית. בתחנה אנו אחראים על התפעול, הבקרה, התחזוקה וההפעלה של מערכות חיל האוויר. המדובר במערכות מבצעיות, אשר עובדות מול כלי הטיס השונים של החייל".

"אנו מקבלים מהגוף המבצעי דרישות, מתי להפעיל מערכת כזו או אחרת, ואז אנו אחראים לתצורה של תדרים, לתקינות המערכת ובמהלך המשימה אנו נותנים מענה לכל תקלה. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם גורמי ICT צבאיים שנים, כמו מרכז חושן באגף התקשוב", אמר.

רס"מ קקון הוסיף כי "העצמאות התקשורתית חשובה לנו", ציין, "ולכן, התחנה שנבנתה, נועדה לחיל האוויר. לצד זאת, אנו ערים לחשיבות של שיתופי הפעולה הרב-זרועיים, ויש לנו תוכניות לבניית תחנות רב-זרועיות. כבר כיום יש שיתוף פעולה בינינו ובין התחנה ה'ירוקה', ושיתוף פעולה זה צפוי להעמיק".

הוא ציין עוד כי "התקשורת הלוויינית לוקחת חלק פעיל בעת עריכת איומים ותרגילים משותפים עם חיל האוויר האמריקני, או בעת גיחות של החיל לתרגילים משותפים לאיטליה ולקפריסין, למשל. היא מסייעת רבות להתגבר על המגבלה של טווח כיסוי תקשורתי".

"בשנים הקרובות נבנה תחנה רב-זרועית משותפת, לטובת עבודה שלה מול כל המערכות, הקיימות והעתידיות. נגדיל את היקף השימוש והגיבוי בין התחנות, לטובת בנייה של מכלול אחד שלם. יש לנו תכניות ארוכות טווח להגדלת השימוש בתקשורת לוויינית לכל מיני פלטפורמות של חיל האוויר. תחום התקשורת המבוססת על לוויינים בחייל ילך ויתעצם עם השנים", סיכם רס"מ קקון .