בעקבות החרם על ההתנחלויות: הוגשה בקשה לייצוגית נגד Airbnb

המאבק נגד Airbnb, בעקבות הודעתה כי תסיר פרסומים של 200 דירות וחדרים בהתנחלויות, מגיע גם למישור המשפטי: תושבת ההתנחלות קידה שבעמק שילה הגישה היום (ה') תביעה נגד החברה לבית המשפט המחוזי בירושלים ובקשה להכיר בה כייצוגית. בבקשה נטען כי מדובר באפליה וכי Airbnb לא נוקטת מדיניות דומה באזורי סכסוך אחרים. היא הוגשה גם נגד כרם נבות – ארגון שעל פי הבקשה פעל אצל החברה לקבלת החלטה זו.

סכום התביעה האישית של התובעת עומד על 15 אלף שקלים, אולם ההערכות הן שאם הבקשה לתביעה ייצוגית תאושר, הוא עלול להגיע למיליוני שקלים.

ענקית ההשכרה ברשת לטווח קצר הודיעה ביום ב' כי תסיר את פרסומי הדירות שנמצאות ביישובים ישראליים בגדה המערבית, שמספרן עומד על 200, ולא תתיר פרסומים דומים בעתיד. החברה כתבה שהיא עשתה זאת בעקבות "התייעצות עם מומחים" וקראה להחלטתה "הגישה הנכונה". זאת, על אף שבהודעה צוין ש-"אנחנו לא מומחים בכל הנוגע למחלוקות ההיסטוריות באזור".

החלטת Airbnb זכתה לגינויים בממשלה. שר התיירות, יריב לוין, אף הקים צוות כדי לבדוק כיצד ניתן "להעניש" את החברה וקרא לה לחזור בה מההחלטה.

"מבחינת Airbnb – להיות מתנחל בישראל זה פשע"

כעת, כאמור, העניין מגיע לפתחו של בית המשפט. בבקשה, שהוגשה על ידי מענית רבינוביץ', נכתב ש-"מבחינת החברה אפשר להשכיר דירות באזורים שבהם גורשו עשרות אלפי אנשים מבתיהם. הדבר היחיד שאסור הוא להיות מתנחל במדינת ישראל. זהו פשע שאין עליו מחילה". המבקשת טוענת ל-"אפליה חמורה, פוגענית ומקוממת במיוחד, על רקע מקום מגורים ועל רקע ארץ מוצא והשקפה. לכן, על בית המשפט לקבוע כי Airbnb אינה רשאית להסיר או להגביל את הגישה למודעות או לדירות הממוקמות בהתנחלויות ישראליות". עוד נכתב בבקשה כי החברה מצטרפת בהחלטתה ל-"ארגונים, שחלקם אנטישמיים, שמנהלים מלחמה נגד ישראל".

רבינוביץ', שעד לאחרונה הציעה בעצמה דירות לאירוח באמצעות Airbnb, טוענת שלמדה על ההחלטה של החברה מהתקשורת, שכן היא לא פנתה אליה ולא התריעה בפניה על כוונתה להגביל באתרה את הגישה לדירות הממוקמות בהתנחלויות. "מבחינת Airbnb, חשוב היה הרבה יותר לרוץ במהירות לתקשורת ולספר על החלטתה, במקום ליידע קודם כל את האנשים שהיא עומדת לפגוע בהם או אפילו להתריע בפניהם על כוונתה לעשות כן", נכתב בבקשה. היא אף טוענת שייתכן שמדובר בתרגיל יחסי ציבור של החברה, ושהעדר הפנייה שלה למשכירי הדירות והחדרים בהתנחלויות דרך הפלטפורמה שלה היא "חוסר תום לב משווע".

מה עם טיבט, צפון קפריסין ואבחזיה?

הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין אביאל פלינט ואסף שובינסקי, שותפים במשרד יוסי לוי ושות', בשיתוף ד"ר חגי ויניצקי, ששימש כחבר ועדת ההסדרה במשרד המשפטים לאיו"ש, ומחבר הספר דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון.

אחת הטענות המרכזיות של רבינוביץ' בבקשתה היא שאין ל-Airbnb מדיניות מגובשת לגבי אזורי סכסוך, והחברה ממשיכה לאפשר הצעת דירות וחדרים להשכרה באזורים אלה, בעוד שהיא אוסרת על כך בהתנחלויות הישראליות. למשל, היא מציינת את טיבט, ששליטת סין בה זוכה לגינויים עולמיים רבים, את צפון קפריסין, שהשליטה בה נתונה במחלוקת עמוקה בין יוון לטורקיה, ואת מחוז אבחזיה בגיאורגיה, שהן היא והן רוסיה טוענות שמדובר בשטח שלהן.

יצוין שאולי כדי להתמודד נגד טענות כאלה, Airbnb מסרה בהודעתה כי היא ניסחה מספר כללים כיצד להתייחס לדירות ולחדרים שיפורסמו בעתיד ושנמצאים ב-"שטחים כבושים". ראשית, אומרים בחברה, עליהם להכיר בכך שכל מקרה הוא ייחודי ושעליהם לתת לו פתרון בהתאם לכך. שנית, הם מסרו כי יתייעצו עם "מגוון רחב" של מומחים ועם בעלי המניות שלהם. החלטות נוספות הן להעריך את מידת הסיכון (הביטחוני) למשתמשים, האם קיומן של רשימות של דירות וחדרים באזורים אלה תורם להפרת זכויות אדם והאם יש לקיומן קשר ישיר לסכסוך הכולל באזור.

טענה אחרת של רבינוביץ' היא ש-Airbnb הכריזה על עצמה כ-"'אחת הקהילות הפתוחות, האמינות, המגוונות והשקופות בעולם. אנחנו מגיבים במהירות לכל דאגה שמועלית על ידי אורח או מארח, ויש לנו מדיניות של אפס סובלנות כלפי אפליה בפלטפורמה שלנו'. עם זאת, מה ש-Airbnb שכחה לציין הוא שכל האמור נכון, אלא אם אתה מתגורר בהתנחלות בישראל. מתנחלים ישראליים, כך מסתבר, לא רשאים להשתייך לאותה קהילה אוטופית ש-Airbnb מנסה ליצור, ואינם זכאים לאותו יחס של כבוד, אליו היא מכוונת".

יצוין כי Airbnb היא חברה אמריקנית, ובעבר עלתה לא אחת האם ניתן לתבוע בארץ חברות מחו"ל, ובעיקר חברות אינטרנט, שאמנם ממוקמות מחוץ לישראל אבל פועלות גם בה. בית המשפט העליון קבע מוקדם יותר השנה שתביעות שמגישים ישראלים נגד חברות אינטרנט יתבררו בבית המשפט בארץ, אם כי לפי הדין במדינת המקור שלהן. במקרה הזה, לפי הדין האמריקני.