"ארגונים שלא יעברו לקוד פתוח – יתקשו להתחרות"

"כ-90% מהקוד בכל אפליקציה מודרנית פותחו באמצעות הקוד הפתוח, ובמרכזו הלינוקס", אמר ג'ים זמלן, מנהל קרן הלינוקס ● הוא סיפר על החידושים בעולם זה וכיצד הוא מפתח תעשיות שונות, בהן הסרטים והטלקומוניקציה

ג'ים זמלן, מנהל קרן הלינוקס. צילום: ניב קנטור

"אין כיום כמעט פרויקט טכנולוגי שלא מעורב בו קוד פתוח. כ-90% מהקוד בכל אפליקציה מודרנית פותחו באמצעותו. בלי קוד פתוח, ארגונים לא יכולים להתחרות ולהיות טכנולוגיים מספיק", כך אמר ג'ים זמלן, מנהל קרן הלינוקס.

זמלן דיבר ב-Cloud open summit של מיקרוסופט והקרן, שנערכה היום (ג') בהאנגר 11 בנמל תל אביב. הכנס, בהשתתפות מאות מפתחים ואנשי מקצוע, הופק על ידי אנשים ומחשבים.

"דמיינו שהייתם צריכים לבצע את כל תהליך הפיתוח בעצמכם", פנה זמלן לנוכחים. "זה מפרך, עד כדי בלתי אפשרי".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

הוא הסביר על הלינוקס ואמר שהוא "פרויקט פיתוח התוכנה המרכזי בעולם. הוא עונה לרעיון שכולנו ביחד חכמים יותר מכל אחד מאתנו ופותרים יחדיו בעיות".

זמלן ציין שיותר ויותר ארגונים מבינים את היתרונות של הקוד הפתוח, ובמרכזו הלינוקס – בהיבטי הטכנולוגיה, תהליך הפיתוח, העלויות והאבטחה – ואמר כי הם "גדלים הרבה מעל מה שחשבתי שיגדלו. יש לנו יותר מ-13 אלף חברים מ-41 מדינות, ומדי יום מצטרפים אלינו חברים חדשים. ביחד, אנחנו יוצרים ערך של מיליארדי דולרים".

הדובר מנה כמה פרויקטים שהקרן מבצעת, בהם בעולמות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה, האנרגיה, מחשוב הקצה, "בריאות" הקוד הפתוח וניהול מערכות ההפעלה. "אנחנו עובדים עם תעשיות שלמות כדי לעזור להן להפוך אותן לאוטומטיות באמצעות הקוד הפתוח", אמר.

איך מצליחים עם מפתח תוכנה אחד בלבד?

קרן הלינוקס, אמר, מעסיקה רק מפתח אחד. לדבריו, הוא נשאל שוב ושוב אם זה המצב, אך ייתכן שהיא מצליחה. "התשובה היא", ציין, "שהלינוקס לא מפותח בחצר הארגון. אובר לא מפתחת כך, גם לא עלי באבא וחברות אחרות, שהן גדולות ומאוד מצליחות. הכוח הוא בקהילות שעובדות ביחד כדי לפתח פיתוחים מדהימים בקוד הפתוח".

"שאלה נוספת שאני נשאל היא: אם כל התוכנות בקוד פתוח חופשיות, איך מישהו יכול לעשות מזה כסף?", הוסיף. "ההסבר הכי טוב לכך הוא בדוגמאות: רק השנה, נרכשו שתי חברות מרכזיות בעולם הקוד הפתוח בסכום של יותר מ-41 מיליארד דולר – יבמ רכשה את רד-האט תמורת כ-34 מיליארד דולר ומיקרוסופט את גיטהאב תמורת 7.5 מיליארד. בנוסף, שלושת מייסדי גיטהאב הפכו לבעלי המניות הרבות ביותר במיקרוסופט מלבד ביל גייטס. זה ממחיש עד כמה עולם הקוד הפתוח חשוב ומתפתח. הוא לא סתם יוצר ערך, אלא יוצר ערך במיליארדים".

זמלן ציין כמה נתונים נוספים על הקוד הפתוח: יש עשרות מיליוני תוכנות שמפותחות באמצעותו ומספרן הולך ועולה ב-1,100 פרויקטים חדשים מדי יום. מספר מפתחי הקוד הפתוח בעולם עולה על 23 מיליון, ויש 10,000 גרסאות חדשות שלו ביום ויותר מ-41 מיליארד שורות קוד שנכתבות באמצעותו. כמו כן, 10 החברות הגדולות ביותר מוציאות יותר מ-46 מיליארד דולר בשנה למו"פ, כש-90% מהמו"פ מגיע מחוץ להן.

"אחת הדרכים המרכזיות שבהן חברות גדולות כמו מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל (שממנה נוצר הקוברנטיס, שהוא אחד המרכיבים החשובים בקוד פתוח – י"ה) נוקטות כדי לנהל את האופרציה הזאת היא הקמת מחלקות ייחודיות לתחום בתוכן", אמר זמלן.

האוסקר לקוד הפתוח?

אלא שלא כל חברה היא בגדלים של מיקרוסופט וגוגל, וצריך ללמוד כדי לדעת איך לנהל את הקוד הפתוח בארגון. לכן, חברות פותחות בשנים האחרונות אקדמיות לקוד פתוח (דוגמת מיקרוסופט, שתפתח בינואר סניף ישראלי של האקדמיה שלה), וגם קרן הלינוקס עושה זאת.

אחת התעשיות הבולטות באקדמיות הקוד הפתוח ובמעבר לתחום היא תעשיית הסרטים. "בהוליווד כבר הבינו את החשיבות והיעילות של התחום", אמר זמלן, ופירט: "בתעשיית הסרטים, רוב הרווח מגיע בגלל גרפיקה ממוחשבת ואנימציה. הסרטים הרווחיים ביותר כוללים הרבה מאלה. התעשייה הזו הולכת ונהיית טכנולוגית, תעשיית תוכנה. אבל בכל פעם שהם עושים סרט, הם שמים את התשתית, יוצרים את הסרט, מתירים אותה ומתחילים את הכל מחדש. זה לא יעיל. לכן, אולפנים רבים באו אלינו ואמרו שהם רוצים להטמיע את הקוד הפתוח. הם הבינו שזה מוריד את העלויות של יצירת הסרט ומגביר את החדשנות, כך שהסרטים שיוצאים טובים יותר, עם יותר אנימציה ריאליסטית, וכך ארגונים מרוויחים יותר". "תעשיית הסרטים מספרת סיפורים", ציין, "וככל שהיא הולכת ופותחת את הסרטים שלה, כך היא מספרת אותם טוב יותר".

תחום נוסף שזמלן נתן כדוגמה להתפתחות השימוש בקוד פתוח בו הוא תעשיית הטלקומוניקציה. "היא הופכת מתעשיית חומרה מסורתית לכזו שמשתמשת הרבה יותר בתוכנה", אמר. "אנחנו עוברים לדור החמישי, לעולם שבו החברות מקשרות אלפי פעמים יותר מכשירים ומשתמשים מאשר בעבר. חברות טלקומוניקציה שלא יהפכו את הרשתות שלהן לאוטומטיות – יקרסו". הוא ציין ש-"AT&T וצ'יינה מובייל הבינו את זה בזמן והצטרפו אלינו. יחד איתן יצרנו פרויקט רלוונטי, שהעביר אותן לאוטומטיות. בסופו של דבר, הגענו בתעשייה הזאת לחברות עם 3.5 מיליארד משתמשים שעברו לפרויקטי קוד פתוח".

לסיכום אמר זמלן כי "הקוד הפתוח ימשיך לגדול ויהיה דומיננטי בעוד ועוד תעשיות. בשנים הקרובות, הוא יביא ליותר חדשנות, זמן הגעה קצר יותר של מוצרים לשוק ורווח גדול יותר לארגונים – בתעשיות רבות ומגוונות".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דוד

    טים קוק בתגובה - חה חה חה חה חה חה חה

אירועים קרובים