ירידה של 20% במספר האנטנות הסלולריות בארץ

בארבע השנים האחרונות ירד מספר האנטנות הסלולריות בארץ בכ-20% ובמקביל, אין למשרד התקשורת נתונים ברורים, חיצוניים, על רמות הכיסוי הסלולרי והקרינה – כך נחשף אתמול (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתכנסה לדיון במצב תשתיות הסלולר במדינה.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, "בשנים האחרונות, למרות מהפכת המחירים, עדיין יש קשיי קליטה במקומות רבים. בה בשעה שרמת הקליטה יורדת – רמת הקרינה עולה. המעקב אחר תשתיות אלה הוא הכרחי, נצרך ומתבקש: אלה תשתיות חיוניות להתקדמות הטכנולוגית העומדת בפתחנו, ועל משרד התקשורת להגביר את הפיקוח על שיפור הכיסוי".

אלירן זרד, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציין כי מספר מוקדי השידור (האנטנות) של רשתות התקשורת הסלולריות בארץ נמצא בירידה מתמשכת. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כלל החברות מפעילות כיום 7,821 מוקדי שידור – ירידה של כ-20% מ-2014. זאת, כתוצאה משיתוף התשתיות בין החברות הסלולריות, בעידודו של משרד התקשורת. כיום יש שלוש תשתיות סלולר פרושות במלואן, המשרתות שישה מפעילי רשתות תקשורת סלולרית.

זרד הדגיש כי אין בידי משרד התקשורת דו"ח מסכם על נתוני הקרינה בכלל מוקדי השידור, וכזה שמציג נתון כלל ארצי. על פי הנתונים המוגשים בכל שנה לוועדת הפנים של הכנסת, המתבססים על חמש תחנות ניטור, רמת הקרינה נמצאת במגמת עלייה מתונה אך עקבית לאורך השנים, ועם זאת – רחוקה מאוד מהרף שקבע המשרד להגנת הסביבה לרמת החשיפה המרבית המותרת. עוד הוא ציין שאין מקור מידע מחוץ לחברות המסחריות שיחשוף נתון זה, כמו גם את נתוני הקליטה, הזמינות והכיסוי. על פי מחקרים חיצוניים, נתונים אלה נמוכים בישראל ביחס לשאר מדינות ה-OECD.

משרד התקשורת מתבסס על נתוני החברות

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, השיב על הטענות באמרו שחלק מהנתונים שהוצגו אינם רלוונטיים, כיוון ששוק התקשורת בארץ דינמי ומשתנה בצורה דרמטית – גם ברגולציה הנכפית על החברות וגם בעולם התוכן ובגלישה. לדבריו, "הרגולציה מאפשרת לשלוש רשתות להקים על פי רישיון תשתיות של סלולר. החברות מחויבות לעמוד בסטנדרטים מסוימים של כיסוי לפי שטח, כבישים, כמות אוכלוסייה וכדומה. אכן, כלי המדידה שלנו מתבססים על דיווח מהחברות, אבל שמנו לנו ליעד לשפר ולייעל את דרכי האכיפה עליהן. אנחנו נדרשים לאמץ כלי מדידה של איכות".

סוגיה נוספת, לדבריו, היא "הצורך במסמך מדיניות שלנו, שיגדיר את איכות השירות הסלולרי הנדרשת במדינה. בנוסף, יש סוגיות אובייקטיביות שהמשרד ייקח על עצמו".

כהן הדגיש את ההכרח בשיתוף הפעולה בין החברות לגורמי ממשל שונים, ובהם משרדי ממשלה ועיריות, כדי לשפר את הכיסוי. לדבריו, "אם מורידים אנטנות מטעמים כאלה ואחרים – בהכרח יורדת גם רמת הכיסוי".

"המיקוד עובר מהתחרותיות להשקעה בתשתיות"

הוא הזכיר בנוסף את המשאבים הפוחתים של חברות הסלולר בשל הורדות המחירים בשנים האחרונות, ואמר כי "מרכז הכובד של פעילותינו עובר ממיקוד בתחרותיות להשקעה בתשתיות, באמצעות הגברת הפיקוח, כיסוי טוב יותר ומימוש פתרונות לצירים מיוחדים".

עוד ציין כהן את הנחיצות "להגדיר את תשתית הסלולר כתשתית לאומית, שתאפשר לעבור לעידן הבא, הדיגיטלי. נצטרך לעודד ולתגמל השקעות ונראה את זה במכרז הדור החמישי".

אין קליטה בכבישים בשטחים

ח"כ ינון אזולאי ציין את חוסר הקליטה בכבישים רבים בשטחים ואת הנחיצות הביטחונית בכיסוי זה. גיא יום טוב, נציג חברות הסלולר, קרא לראשי הערים להחליט – גם מול לחץ חיצוני – על הגברת רמת הכיסוי. ד"ר שי סופר, נציג משרד התחבורה, דיבר על עידן הרכב האוטונומי המתקרב, שבבסיסו שדרים על נתונים, כולל נתונים מצילי חיים.

צחי שלום, מנמ"ר מרכז השלטון המקומי, ציין כי "יש דעות רבות לכל הכיוונים בעניין השפעת הקרינה, והבעיה נטועה בהתנהגות הלא חוקית של חברות הסלולר בעבר". לדבריו, "יש פער גדול בין מה שהתושבים יודעים לגורמים המקצועיים. צריך לבוא מהצד התקשורתי ולהסביר לתושבים את הנתונים. ראשי הערים חייבים לשקלל את החלטותיהם, זו סמכות השיפוט והשיקול שלהם, ויש להגביר את הידע של התושבים בנושא".

נושא נוסף שעלה לדיון הוא ההשפעות של אנטנות סלולריות בקרבת בתי ספר. המהנדס רם דישון, מומחה לקרינה אלקטרומגנטית, טען כי קרבה של אנטנה למוסד הלימודי גוררת כאבי ראש ובטן, הקאות והפרעות בשינה אצל התלמידים.