‏דו"ח הגלישה בישראל: פחות פוסטים וחדשות ברשתות החברתיות

אנחנו, הישראלים, מפרסמים פחות פוסטים וצורכים פחות חדשות דרך הרשתות החברתיות – כך עולה מדו"ח מצב האינטרנט השנתי של בזק, שפורסם הבוקר (ד'). עוד נתונים מעניינים שניתן למצוא בו: השיימינג בעלייה, כך גם הנפח הכולל הממוצע של הקבצים שאנחנו מורידים, הקניות ברשת הפכו לסטנדרט ו-92% מהתלמידים משתמשים ביוטיוב ככלי עזר.

בזק ערכה את הדו"ח בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1,300 נדגמים בגילאי 13 ומעלה מכלל המגזרים בחברה הישראלית. עולה ממנו כי מספר הגולשים בישראל מגיע ל-6.6 מיליון איש. בכל בית מורידים בממוצע קבצים בנפח של כ-240 ג'יגה-בייט בחודש – עלייה של 30% בתוך שנה אחת בלבד, והגולש הממוצע מוריד בכל יום כשמונה ג'יגה-בייט.

יותר פניות בפייסבוק לחברות מסחריות – ולפוליטיקאים

באשר לעולם הרשתות החברתיות, 89% מהישראלים סבורים שהקהילות בפייסבוק שימושיות. בנוסף, בעבר היינו מצטלמים כדי להעלות את התמונות לפייסבוק, והיינו שופכים את הלב בעמוד שלנו, אולם התופעה נמצאת בירידה: כ-34% ציינו שהם הפסיקו לכתוב פוסטים בשנה האחרונה ושיעור דומה הפסיק להעלות תמונות. לעומת זאת, 39% מסרו שהשנה הם חיפשו יותר המלצות בפייסבוק. נתון נוסף מראה ששירות לקוחות בפייסבוק הוא מאסט עבור חברות, מאחר שכ-31% מהישראלים משתמשים בפלטפורמה הזו כדי לפנות אליהן. כמו כן, נראה שהרשת החברתית הדומיננטית צריכה לשפר את טרגוט הפוסטים שלה, לפחות לפי הישראלים: חמישית מאתנו מרגישים שהפוסטים שהיא חושפת אותנו אליהם לא רלוונטיים לגבינו, ול-56% מאתנו זה מפריע.

נתון נוסף מעלה שבניגוד למשפט הידוע, בעולם הפייק ניוז יש הרבה "עצים", בדמות פרשיות שונות כמו קיימברידג' אנליטיקה ובכלל ההסתבכויות של פייסבוק, אבל אנחנו כן רואים את "היער": מחצית מהגולשים בוחרים להאמין לפוסטים ולציוצים של עיתונאים. ככלל, צריכת החדשות באמצעות הרשתות החברתיות נמצאת בירידה – רק 37% מהגולשים עושים זאת לעומת 48% אשתקד. ומה באשר לבחירות? מרבית הישראלים סבורים שהייתה לרשת השפעה רבה על תוצאות הבחירות המקומיות, שנערכו לא מזמן, ו-40% נחשפו לתכנים שפרסמו מועמדים. 18% פנו לפוליטיקאי על מנת להביע תמיכה, מחאה או כל דבר אחר. האם כל זה אומר משהו לגבי הבחירות הכלליות הקרובות, שבהן הפרסום ברשתות החברתיות צפוי להיות אפילו יותר אינטנסיבי? ייתכן מאוד שכן.

בני הנוער: יותר גיימינג, יותר שיימינג ופחות מגבלות מההורים

הדו"ח חושף גם שורה של נתונים על הרגלי הצריכה של הנוער בישראל: אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרבם, עם 88% משתמשים לעומת 61%, בהתאמה, כאשר 61% מהם מעלים לפחות סטורי אחד באינסטגרם מדי שבוע, כאשר 21% עושים זאת לפחות פעם ביום. לעומתם, 75% מהמבוגרים כלל לא יודעים מה זה אומר. כמו כן, רבע מבני הנוער צופים בתכני וידיאו כשהם בשירותים ואפילו באמבטיה. בנוסף, נראה שספוטיפיי עשה את שלו: 39% מבני הנוער משלמים על מוזיקה. לעומת זאת, בקרב הציבור הכללי מגיעים נתוני החדירה של ספוטיפיי ל-14%. האמצעי המועדף על הישראלים להאזנה למוזיקה הוא יוטיוב עם 43%, אל מול 21% אפליקציות ואתרי מוזיקה (45% בקרב הנוער) ו-22% בלבד לאמצעי הישן – הרדיו.

עולם הגיימינג צובר תאוצה בקרב בני הנוער, כאשר 47% מהם ציינו שהם משחקים במשחקי רשת. המשחק הפופולרי הוא, איך לא, פורטנייט.

נתונים אחרים עוסקים במגמות המסוכנות ברשת, בעיקר בקרב בני הנוער: השיימינג בעלייה – 67% מהם נחשפו אליה גם השנה. כרבע מהם דיווחו שהם מוחקים את המידע ולא מעבירים או משתפים אותו. 15% מבני הדור הבא שיחקו השנה במשחק אומץ ברשת או מכירים מישהו שהתנסה בכך. ואולי הנתון המטריד מכל הוא שההורים איבדו שליטה – שליש מהם מאפשרים זמן מסך לילדים מתחת לגיל שנה, 43% לא מגבילים כלל את זמן המסך של ילדיהם וכתוצאה מכך, הילדים נמצאים מול מסכים במצטבר יממה בשבוע!, ו-30% מהם בכלל לא חושבים שיש חסרון בחשיפה ממושכת למסכים.

איזו אפליקציה היא הפופולרית ביותר?

בזק סקרה גם את השימושים שלנו בסמארטפון. נתון די צפוי הוא שווטסאפ היא האפליקציה הפופולרית ביותר ורובנו המכריע (78%) לא רוצים לוותר עליה – הרבה לפני Waze עם 47%, פייסבוק עם 40% ואפליקציות התחבורה הציבורית והחניות עם 16% בלבד.

אגב ווטסאפ, 44% ציינו שהם מקבלים פרסומות לאפליקציית המסרים המידיים ו-76% העידו שהם יתעצבנו מאוד אם זה יקרה להם.

עוד עולה מהנתונים כי כחמישית מהציבור הפסיקו להקליד ועברו לפקודות קוליות. כמו כן, סירי הפכה לידידה הטובה ביותר של משתמשי ה-iPhone הישראליים, עם 41% מהמבוגרים ו-74% מבני הנוער שמשתמשים בה.

בנימה חיובית ניתן לציין שהשנה נרשמה ירידה משמעותית באחוז המשתמשים בסמארטפון בזמן הנהיגה, ורק 13% ציינו שהם עושים זאת. אולי זאת המודעות, אולי הגברת האכיפה בכבישים, אולי הבושה בלהודות שאנחנו עושים זאת וייתכן שאנחנו מפנימים שהחיים שלנו יותר חשובים מעוד SMS שהתקבל.

כלכלה דיגיטלית, ענן ו-IoT

נושא נוסף שעולה בסקר הוא הכלכלה הדיגיטלית. 78% מאתנו עושים קניות ברשת, כאשר 37% פונים ישירות לאתרי האי קומרס כמו eBay, אמזון ואסוס, ורק 4% קונים דרך פייסבוק.

39% מהצעירים בני 18-34 עובדים מהבית לעתים קרובות וכמעט שליש מהישראלים עושים כסף באינטרנט, כאשר 34% מבני הנוער עושים זאת.

עוד מראים הנתונים שהענן צובר תאוצה אצל הגולשים ו-71% מאתנו מגבים בו קבצים. נתון אחר מאשש את התרחבותו של האינטרנט של הדברים: 19% מהמשיבים ציינו שיש בביתם מכשירים חכמים שהם יכולים לשלוט עליהם באמצעות אפליקציה בסמארטפון – עלייה של 4% מהשנה החולפת. בנוסף, הציבור לא קונה את המאמצים של הערים לבצע פרויקטים בתחום העיר החכמה ולהיתפס ככאלה, ונותנים להן ציון של 3.7 בלבד מתוך 10. כמו כן, השימוש ברפואה מקוונת ובטיפולים רפואיים אונליין הכפיל את עצמו בתוך שלוש שנים – מ-15% ב-2015 ל-30% השנה.