"אנחנו בנקודת שבר – קשה לגייס אנשי IT לרשויות המקומיות"

"אנחנו מצויים בכמעט משבר בעולם ה-IT המוניציפלי. איננו מצליחים לגייס אנשים, בשל פערי השכר. רשות גדולה יכולה להציע 40% מהשכר בשוק ורשות קטנה – 30% ממנו. מדובר הן ביכולת לגייס עובדי IT חדשים והן בקושי לשמר את אלו שכבר עובדים. יש לתת פתרון למצב זה", כך אמרה ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי.

שכטר דיברה בכנס Smart City 2019, שנערך היום (ה'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם הכנסים LAGO בראשון לציון. השתתפו בכנס מאות מקצוענים העוסקים בתחום והנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"התפקידים הטכנולוגיים ברשויות המקומיות הם מרתקים. אנשי הטכנולוגיה במגזר זה עוסקים באינסוף תחומים ועולמות תוכן: חינוך, חנייה, פיתוח ועוד. אלא שנוצר קונפליקט מאוד גדול – כיצד אנחנו יכולים למשוך אנשים לעבוד בתפקיד זה", אמרה.

"לאור המצב, הבנו שאנחנו חייבים לפעול", ציינה שכטר. "אנחנו מצויים בדיאלוג מול משרד האוצר, כדי לשפר את המצב. אמנם, לא נגיע לרמת השכר בשוק, אבל עלינו להיות אטרקטיביים, ולו באופן חלקי".

לדבריה, חלק מהפתרון יכול להגיע מהרשויות המקומיות עצמן. "יש ברשויות אנשים מדהימים, שעוסקים בשלל תפקידים שאינם טכנולוגיים. לכן, פעלנו, יחד עם המכון לשלטון המקומי בראשות אופיר פז-פינס, להקמת מסלול לתואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה, עם 26 יחידות במדעי המחשב. הלימודים באוניברסיטה יחלו בסוף החודש הבא. הם יאפשרו לעובדי רשות לרכוש השכלה, וגם לשמר כוח אדם ולהצמיח אנשים טכנולוגיים מלמטה", אמרה.

"מהלך נוסף שאנחנו עושים הוא להשלים את מיסוד המנמ"רים ברשויות המקומיות כאיגוד מקצועי. מרכז השלטון המקומי שותף והולך אתנו יד ביד, מתוך הבנה שהערים הולכות לכיוון הטכנולוגי", ציינה שכטר.

באשר לנושא הכנס היא אמרה כי "ערים חכמות הן כבר לא דיבורים, זה קורה: הערים הולכות ומאמצות עוד ועוד פתרונות. ראשי הערים מבינים את הצורך להיות שם. לפני שנתיים היינו צריכים לשכנע אותם, כעת כבר לא. אלא שהאנשים הטכניים ברשות המקומית הם אלה שצריכים לגרום לזה לקרות, לכך הם נדרשים".

"הערים החכמות משנות את מרקם העיר"

שכטר אמרה כי "ערים חכמות זה קודם כל לשנות את מערכת היחסים בין העירייה לתושב. זה ליצור מועדון של תושבים, מחולק לחלקים, לבנות קהילות. לא רק להוציא דו"ח – אלא לשנות את מרקם העיר".

היא נתנה כדוגמה את עיריית תל אביב-יפו, שבה היא עובדת: "אנחנו מספקים כלים על מנת לנתח ולהשתפר. אנחנו משתמשים בכלי BI וניתוח, למשל לראות מי השתתף באירועים שלנו, כדי להיות ממוקדים ולהפוך את האירועים ליותר אפקטיביים". בנוסף, אנחנו מעשירים את עולם האפליקציות לתושבים, כך שהקשר שלהם עם העירייה יהיה כמה שיותר קל ונוח. כבר כיום, 21% מהדיווחים למוקד העירוני נעשים באמצעות האפליקציה העירונית".

"בשנה הבאה", ציינה שכטר, "הכל יהיה דיגיטלי, כולל כרטיס התושב. האפליקציות יציעו הצעות בעלות ערך, מבוססות מאפיינים אישיים – גיל, גיל הילדים ועוד. כך, נענה על 'פירמידת הצרכים העירונית', משמע – מה העיר יכולה לתת לתושבים: הנגשת שירותים ומימוש זכויות התושבים בצורה קלה; יצירת ערך מוסף, שמביא לתחושה שהעירייה מכירה את התושב; בניית קהילות לטובת מעורבות; ובניית משילות משותפת, כך שהאזרח מקבל תחושה שגם הוא מחליט".

"עולם תוכן נוסף הוא זה הקלאסי – של תפעול העיר", הסבירה. "הוא עובר לניהול מרוכז ואינטגרטיבי. יש לנו מערך חיישנים, ביוב, אשפה, אוטותל ועוד. כך, ניצור תמונת מצב עם נראות לתחום. אנחנו רוצים לקפוץ בשנה הבאה לעולם המצלמות, אין ספק שהמצלמה היא החיישן האולטימטיבי ועל בסיסה ננתח מידע חזותי".

שכטר ציינה כי "השנה נצליח לבצע לימוד מעמיק, לייצר תובנות. נטפל בממד החזותי והכל יעבור לדיווחים למערכת בזמן אמת. אנחנו הולכים לכיוון של ארכיטקטורה פתוחה". היא סיימה באומרה ש-"נדאג לכך שברשויות המקומיות יהיו מספיק אנשים טכנולוגיים, כדי שהן יוכלו להטמיע את הטכנולוגיות".