"ישראל נמצאת בפער משמעותי מול העולם בתחום הבינה המלאכותית"

"מדינת ישראל חייבת להדביק את הפער מול מדינות אחרות בבינה המלאכותית, שמשקיעות סכומי עתק בבניית תשתיות לתחום. כדי שישראל תמשיך להוביל במירוץ הטכנולוגי העולמי, נדרשת הקצאת מקורות ואסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית משותפת לממשלה, לאקדמיה ולתעשייה", כך אמר אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות.

היום (ב') פרסמה הרשות את הדו"ח השנתי שלה, שאותו הגישה לממשלה. הרשות קוראת לממשלה להשקיע משאבים ולקדם ארבעה תחומים: רפואה מותאמת אישית ופיתוח אקו-סיסטם של ביו-פארמה בישראל, החדרת חדשנות לתחומי המשק, חדשנות טכנולוגית בפריפריה וכאמור – בינה מלאכותית. אהרון ציין כי "המדינות שהשקיעו בתשתיות שיקדמו את יישום הבינה המלאכותית הבינו שזה המפתח לצמיחה כלכלית".

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, ציין כי "ישראל צריכה לשאוף לקיים פה משק טכנולוגי חכם, שמוביל בפיתוח טכנולוגיות עתידיות ובהטמעתן בכל תחומי החיים במדינה. הגיע הזמן שגם המשק והחברה הישראלית יטמיעו את כל הפיתוחים החדשים שחברות ישראליות ממציאות וכל העולם נהנה מהן".

נתונים על ענף ההיי-טק בישראל

הדו"ח מסכם שנה ראשונה לפעילות רשות החדשנות במתכונת החדשה שלה, מאז הופרדה מלשכת המדען הראשי, והוא כולל נתונים על ענף ההיי-טק. לפי הדו"ח, גיוסי ההון בישראל הגיעו בשנה החולפת ליותר משישה מיליארד דולר לעומת 5.3 מיליארד ב-2017. לעומת זאת, עורכי הדו"ח מצביעים על ירידה ניכרת בפתיחת חברות סטארט-אפ חדשות: בעוד שב-2017 נפתחו 1,000 חברות, ב-2018 עמד המספר על 770 בלבד. לדעת כותבי הדו"ח, המגמה הזו תימשך גם השנה.

ד"ר אפלבום העיר שמדובר במגמה כלל עולמית, שבמסגרתה קרנות הון-סיכון מעדיפות להמר על מספר קטן יותר של חברות, כדי שיוכלו להמשיך לתמוך בהן לאורך זמן, בתקווה להגיע איתן לאקזיט נדיב.

סיכום פעילות רשות החדשנות ב-2018

בחלק המסכם את פעילות הרשות ב-2018 נמסרו הנתונים הבאים: הרשות תמכה ב-920 חברות ומימנה 1,480 פרויקטים, בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקלים. 450 מיליון מתוכם ניתנו לחברות שהגישו בקשות בשנה הראשונה. 550 מיליון שקלים ניתנו לחברות בתחום מדעי החיים, 400 מיליון לכאלה שנמצאות בייצור מתקדם ו-530 מיליון – לחברות בפריפריה. 213 חברות שהשתתפו בחממות הטכנולוגיות שמפעילה הרשות זכו השנה לתמיכה בהיקף כולל של כ-400 מיליוןן שקלים ו-177 סטארט-אפים קיבלו מענקים מקרן המו"פ בהיקף כולל של 430 מיליון. גובה המענק הממוצע היה כ-2.4 מיליון שקלים.

"2018 הייתה השנה הראשונה שבה נכנסנו לכל הזירות ואיישנו באופן מלא את כל החטיבות שלנו", אמר אפלבום. לדבריו המאפיין המרכזי של השנה בפעילות הרשות היה הגברת שיתוף הפעולה עם זרועות הממשלה האחרות, ויצירת סינרגיה ביו גורמי הממשל והמומחים שלה.

גם השנה מתייחס הדו"ח למצוקת כוח האדם בענף, ונכתב בו שב-2018 החלו לפעול שבעה מוסדות להכשרה מקצועית, שזכו במכרז של הרשות. מדובר במסלול שנקרא סיירת תכנות, ומטרתו היא להכשיר 250 בוגרים. כל מוסד שזכה במכרז מתחייב להעסיק את הבוגרים ואחר כך לבצע השמה שלהם במקומות עבודה שמציעים שכר התחלתי של 14 אלף שקל לפחות. ברשות מציינים כי הביקוש למכרז זה היה רב וכי בדעתם לחזור עליו.

פעילות נוספת, שנעשתה ביחד עם רשות האוכלוסין כדי להקטין את מצוקת כוח האדם, תאפשר להביא מומחים בתחום ההיי-טק לישראל ולהעניק להם ויזת עבודה – דבר שלא היה קיים עד היום. ראשי הרשות מדגישים שהאישורים יהיו נקודתיים, בהתאם למומחיות הנדרשת, בהתייחסות אישית לכל אחד ולא בצורה גורפת.

כמו כן, הושקה תכנית "חוזרים להיי-טק", שפועלת לשלב בתעשיית ההיי-טק ישראלים שגרים בחו"ל, בעלי ידע וניסיון רלוונטיים. בנוסף, הרשות הגדילה את המענקים ליזמים ולסטארט-אפים שמעסיקים חרדים וערבים. בהקשר זה אמר שר הכלכלה, אלי כהו, כי "על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בהיי-טק הישראלי, האתגר המשמעותי הוא לפעול להעלאת מספר המועסקים בענף הטכנולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט".

הדו"ח סוקר גם את הפעילות לקידום חדשנות בתעשייה המסורתית. הרשות מפעילה את מסלול מופ"ת, שבמסגרתו היא מציעה זירות ייצור שמטרתן לעודד מפעלי תעשיה ליישם חדשנות. בשנה הקרובה ניתן יהיה לראות את הפעילות של החברות התעשייתיות שנענו לקול הקורא של הרשות, וייהנו מסיוע כספי, ייעוץ והכשרה מתאימה.