נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ב'

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים בכלכלה הישראלית, אם לא הבולט שבהם. לא לחינם הוא מכונה הקטר של המשק, שמו נישא בפי כמעט כל איש עסקים שמגיע לכאן, והוא קוצר שבחים והצלחות ברחבי העולם.

מאחורי הענף המשגשג יש מספר רב של מהנדסים, מתכנתים, אנשי IT ועוד עובדים ומנהלים שיצרו את הדבר הקסום הזה שנקרא אומת החדשנות – בין אם בחברות גדולות או באלה המרכיבות את אומת הסטארט-אפ, שם נוסף שבו נודעת ישראל. אבל בין אותם אנשים יש כמה עשרות שבלטו במיוחד בהישגים ובהצלחות, ואותם אנחנו מבקשים לציין ברשימה זו ובאלה שיתפרסמו אחריה. יצוין כי השמות מתפרסמים לפי סדר ה-א"ב, מאחר שבחרנו שלא לדרג אותם, אלא לתת את הכבוד לכולם ולכולן.

ד"ר נחמן אורון

תפקיד נוכחי: יועץ מחשוב בכיר.

תפקידים קודמים: תכניתן ראשי בשע"ם – מינהל הכנסות המדינה; ראש מרכז החישובים באוניברסיטה העברית בירושלים; מנהל אגף התוכנה ובית התוכנה ב-CDC – קונטרול דטה ישראל; מנמ"ר וסמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל; ממקימי מאגר המידע הגיאוגרפי הלאומי; יועץ אסטרטגי לוועדת התקשוב המרכזית בממשלה ובמשרדי ממשלה רבים, בהם האוצר, התמ"ת, הרווחה, המשפטים, החינוך, החקלאות, התשתיות והתחבורה, וכן למרכז למיפוי ישראל ולרשות מקרקעי ישראל; בורר, מגשר ומיישב סכסוכים בהתקשרויות לביצוע פרויקטי יישומי מחשוב, בהם בסכסוך בין הרשות למניעת הלבנת הון לאלביט בפרויקט פיתוח מערכת מידע לרשות, ובסכסוך בין מלם מערכות להנהלת המכס בפרויקט שער עולמי – מערכת סחר חוץ חדשה; וחבר הוועדה לבחינת התקשוב בממשלה ולהקמת רשות התקשוב הממשלתי.

ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר. צילום: קובי קנטור ז"ל (ד"ר אורון מקדיש את התמונה לזכרו)

בתחום הבינלאומי, שימשתי שנים רבות כנציג ישראל ל-ICA – הארגון הבינלאומי של מנמ"רים בממשלות. הייתי שם יו"ר ועדת תכנית הכנסים, סגן נשיא ונשיא הארגון. בנוסף, שימשתי כיו"ר Decus – ארגון משתמשי הדיגיטל בישראל וכחבר הנהלת הארגון הבינלאומי; כחבר בהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי; חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות ויו"ר ועדת הטכנולוגיה שלה; חבר המוסד לבוררות וגישור של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל ויו"ר נשיאות הלשכה.

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? זכיתי במהלך השנים לראות במימוש והתגשמות שני מגה פרויקטים לאומיים: בהקמת המאגר הגיאוגרפי הלאומי ובהעמדת תוצריו לשירות הציבור במערכות מידע גיאוגרפיות, שמשרתות כיום כל אזרח בישראל, ובהקמת רשות התקשוב הממשלתי, ששמה את האזרח במרכז ומפתחת שירותים דיגיטליים עבורו לכל שירותי הממשלה, בראייה רוחבית כוללת. מגההפרויקטים האלה הם חלק בלתי נפרד מההיי-טק הישראלי ומתוצריו.

אני רואה את ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית ואת השימוש בה גם בשירותי ממשלות. אני מייחל לראות יישום תוצרים כאלה גם בישראל – ובמהרה.

רות אלון

תפקיד נוכחי: השקעות (אנג'לית), דירקטורית ועוסקת בפעילות ציבורית.

רות אלון. צילום עצמי

תפקידים קודמים: מייסדת, מנכ"לית ונשיאת נטוויז'ן בין 1994 ל-2000; מנהלת תחום המחשוב ופיתוח התוכנה לאוטומציית תכנון בממורקס, שממוקמת בעמק הסיליקון. עשיתי זאת במשך 13 שנים, שבאחרונות שבהן שימשתי כמנהלת לאוטומציית עיצוב ומערכות מחשוב.

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? ענף ההיי-טק מרתק במיוחד בהתפתחויות הטכנולוגיות המולטי-דיסציפלינריות והמשמעות הרבה שתהיה להן על האנושות. במיוחד ראויה לציון בעיניי ההתקדמות בתחומי הרפואה, האוטומציה והחומרים. יחד עם זאת, יש לתת תשומת לב רבה ומשאבים למשמעויות החברתיות מרחיקות הלכת שיכולות לנבוע מקדמה זו. בראייה המקומית שלנו, נדרשים תכנון והשקעות גדולות בהרבה מהקיים בתחום החינוך – החל מהגיל הרך ועד האוניברסיטאות. בלי אלה נישאר מאחור.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): ד"ר ארנה ברי, עוזיה גליל ופרופ' משה ארנס.

שחר אפעל

תפקיד נוכחי: מנכ"ל נס מאז 2014, עת היא הצטרפה לקבוצת חילן.

תפקידים קודמים: מהקמתה של נס בשנת 2000 ועד 2010 מילאתי שורה של תפקידי ניהול בחברה – הן בישראל והן ברמה הבינלאומית. ב-2010 פניתי לעולם ההשקעות ולליווי חברות בעולמות הטכנולוגיה ומערכות המידע, ובתחילת 2014 חזרתי לנס כמנכ"ל החברה.

שחר אפעל, מנכ"ל נס. צילום: ניב קנטור

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק ומה צופן העתיד? אנחנו בעיצומה של מיני מהפכה תעשייתית, שבה המשבש הוא הקבוע החדש, ועולמות השירותים והצרכנות הפכו למבוססי דיגיטל. הבשלות הטכנולוגית של מספר תחומים ושילובם יחד – ענן, מוביליטי, רב ערוציות, אנליטיקה וביג דטה, ובאופק כניסת האינטרנט של הדברים והזמינות הרבה יותר של הבינה המלאכותית – הם המאפשרים העיקריים לשיבוש להתרחש כמעט בכל תעשיה ובכל שירות. זה קורה הן בתוך הארגונים, אל מול המשאב האנושי, והן מחוצה להם, בקרב הלקוחות, הספקים, השותפים ועוד. הזמינות והנגישות מאיצים אף את התחרות הגלובלית, כך ששירות או מוצר שמצליח במקום מסוים על הגלובוס יכול להעתיק את עצמו למקום אחר באופן מידי ותוך יתרון יחסי על מתחרים מקומיים.

השינוי הזה, שאני מכנה מיני מהפכה דיגיטלית, יוצר הזדמנויות רבות לכל השחקנים שפועלים בעולמות הטכנולוגיה, ה-IT והאנטרפרייז. אך חשוב להבין שלצד הזדמנויות אלה, קיים איום ממשי, ומי שלא יצליח לייצר גמישות, זריזות, דינמיות עסקית ואולי אף להמציא את עצמו מחדש – הן במובנים עסקיים והן במובנים טכנולוגיים – פשוט לא יהיה.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): אבי באום ואריה סקופ.

לכתבה הראשונה בסדרה לחצו כאן.