"בעיר חכמה, העירייה מאמצת את הטכנולוגיות של הסטארט-אפים שבה"

"עיר חכמה היא לא רק כזו שיש בה יזמי סטארט-אפ, אלא עיר שהעירייה מאמצת את הטכנולוגיות שלהם", כך אמר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, במפגש שעסק בחיבור בין העיריות והסטארט-אפים שהתקיים בבניין העירייה ביום חמישי האחרון.

חולדאי הציג באירוע את חברת המועצה סיגל ויצמן (מרצ) מחזיקת תיק החדשנות, תפקיד חדש במסגרת מועצת העירייה שנועד לסייע בקידום היזמות בעיר בכלל וזו הפועלת בתחומים הדרושים לעירייה בפרט.

עוד תיאר חולדאי את הפתיחה של אתר CITY ZONE מרחב עבודה לסטארט-אפים בקרית עתידים בו יוכלו יזמים לקדם פתרונות טכנולוגיים בתחום הפיתוח האורבני. היזמים ישתמשו במקום כאתר בטא. עד כה נבחרו חמישה סטארט-אפים להצטרף למסגרת זו, שלמעשה תהווה מאיץ מטעם העירייה, במסגרתו תינתן להם גם תמיכה למשך שנה.

לאפשר ליזמים לפתח את הרעיונות שלהם

"בעשר השנים האחרונות נהרו לתל אביב סטארטאפיסטים רבים, היינו בין הראשונים שהבנו את הצורך במתחמי עבודה כדי לאפשר ליזמים לפתח את הרעיונות, קיימנו תחרויות ואפילו נתנו הקלות במיסוי ליזמים צעירים", אמר חולדאי.

"החוכמה האמיתית שבגללה זכינו בתואר עיר חכמה מובילה בברצלונה היא לא בגלל שיש לנו סטארט-אפים אלא מפני שראו בנו מי שאימצו טכנולגיות בשירות התושב. פתחנו את כל מאגרי הנתונים שניתן ושחררנו אותם לציבור וליזמים. הדבר הניב מיידית תוצאות מרשימות וכך נולדו המון אפליקציות וטכנולוגיות שמאפשרות לנו לתת שירות ברמה לגמרי אחרת. לאחרונה קיימנו האקתון של יזמים עם קשישי העיר, כדי שילמדו מהם הצרכים של הקשישים ויפתחו אמצעים לשיפור השירות אליהם". .

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב ויו"ר פורום המנ"מרים בשלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

ליאורה שכטר, מנהלת אגף המחשוב של עיריית תל אביב ויו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, אמרה כי "מהניסיון שלנו בשנים האחרונות, גילינו שיש אתגרים שצריך לטפל בהם, כאשר סטארט-אפ בא לעבוד עם עירייה".

לדבריה, "המטרה של הסטארטאפיסט היא למכור את הרעיון. עובד העירייה יש לו תכנית עבודה ליישם, ולכן במפגש הזה בין הרצון של המישהו הלא מיומן לייצר אקט מכירה לבין עובד הציבור נמצאים בפאזה אחרת בצרכים ובלוחות הזמנים. הסטארטאפיסט רוצה להתחיל מחר בבוקר את הפיילוט, לעובד העירייה יש זמן. איך נגשר על הקצב והצרכים השונים?"

"עיריות הם ארגונים מורכבים ופוליטיים. עירייה תגדיר דרישות סף שחברות הסטארט-אפ לא יכולות לעמוד בהן, גם סכומים של מתחת ל-140 אלף שקל, הפטורים ממכרז, מחייבים חובת תיחור. ולבסוף, יש את אתגר התחזוקה. לפתח זה נורא כיף, רצים מאוד מהר, אבל האתגר לאורך זמן הוא לתחזק את התוכנה. מערכות הפעלה מוציאות כל כמה חודשים גרסה חדשה", אמרה.

לסיכום מסרה שכטר מספר טיפים ליזמים שרוצים לערוך פיילוטים בעירייה: "אל תגיעו לעירייה בלי שאתם יודעים שום דבר על מה קורה בתחום העיסוק שלכם, כי אולי כבר יש להם פתרון. אל תגיעו בלי שלמדתם מיהו הפקיד עמו אתם הולכים להיפגש. נסו להיפגש ככל האפשר בסמיכות אם לא ביחד, עם האחראי על התחום וגם עם איש המחשוב שיידרש ליישם את הפתרון. הטיפ החשוב ביותר הוא לא לפתח ציפיות כלכליות, למנהלים בעירייה מותר להזמין שירותים עד 5,000 שקל, ומלבד זאת, אם הפיילוט יכשל, יהיה ליזם קשה להציע אותו לעירייה אחרת כי כולם מדברים ביניהם".

אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "תל אביב נמצאת במקום אחר משאר המדינה מהרבה סיבות, כולל בחדשנות וטכנולוגיה. נגרום לזה שדברים יקרו גם במקומות אחרים. אחד האמצעים לכך הוא סיטי זום – קהילת הערים החכמות בישראל שאנחנו מפעילים ביחד עם משרד הכלכלה משרד הפנים וישראל דיגיטלית, בשיתוף עם עתידים – חברה משותפת לעירייה ולאוניברסיטה ומרכז פרס לשלום".

לדבריו, "הקהילה צומחת בקצב מסחרר והיא כוללת סטארטאפיסטים ואנשים שעוסקים בתוכנה הקשורה לעיר חכמה,. אנשי שלטון מקומי, מנמ"רים של רשויות, מנכ"לים, משקיעים שרוצים להשקיע במיזמי ערים חכמות, וגם באקדמיה יש חוקרים שמשמשים כמנטורים, מלמדים אך גם מפתחים בעצמם אפליקציות וטכנולוגיות בפקולטה להנדסה ומדעי המחשב, כמו גם אנשים כמוני שעוסקים בניהול ציבורי".

"אני זוכר את התקופות שסטארטאפיסטים שפיתחו מיזמים רלוונטיים לעיריות, נסעו ישר לערים גדולות בעולם. היום מבינים שתל אביב היא מגה שחקן גם במושגים בינלאומיים ושיש עוד ערים בארץ שהתקדמו בתחום הזה", הוא אמר.

אפליקציה לניקיון רחובות שהציבור מחובר אליה

"היום יותר קל ליזמים לעבוד עם הרשויות, אם כי זה עדיין לא פשוט. בשנים האחרונות השתנו הרבה דברים בהרבה רשויות מקומות האסימון נפל, הרשויות מבינות שהן צריכים להקצות משאבים לתחום החדשנות. יש מנמרים שהרבה יותר מחוברים לטכנולוגיה", הוסיף פינס.

"עיריית הרצליה הייתה כל הזמן תחת מתקפה של רחובות לא נקיים. היא יצרה או איפשרה אפליקציה לניקיון רחובות שהציבור מחובר אליה ומודיע על מפגעי תברואה. גם האחראים על הניקיון מחוברים כל היום למערכות ניטור, ויודעים בזמן אמת כמה עבודת הניקיון אפקטיבית", אמר.

"דוגמה נוספת היא עירית בני ברק, שהייתה צריכה להתגבר על האיסור להחזיק טלפונים חכמים וטלוויזיות בקרב קהילות רבות בעיר. לפיכך הם הקימו עמדות מחשב עירוניות הפתוחות לציבור, ם התושבים יכולים לייצר את הקשר המקוון עם העירייה ומשרדי הממשלה", הוסיף פז-פינס.

"אנחנו נמצאים במקום טוב מבחינת החדשנות בשלטון המקומי, ממה שאני מסתכל ורואה, אפילו עכשיו בפרס החדשנות של מרכז השלטון המקומי הגישו כ-50 רשויות עבודות על חדשנות ומקוריות דיגיטלית, בתחומים כגון כלכלה וחינוך. אני מקווה שאותם סטארטאפיסטים שיגיעו לעבוד בסיטיזון בעתידים, יוכלו ליצור שירותים שעיריית תל אביב ואחריה שאר העיריות בעזרת ישראל דיגיטליות רשויות אחרות יוכלו לרכוש ולעשות שימוש נכון ויעיל באותם שירותים דיגיטליים", סיכם פינס.