"אתגר המנמ"ר: יכולת לעבוד בסביבה מרובת עננים"

"אתגרי רבים ניצבים לפתחו של המנמ"ר. אחד החשובים שבהם הוא שינוי תפיסתי לגבי האופן שבו הוא עובד ומערך המחשוב בראשותו. אם בעבר דיברנו על הדטה סנטר לכשעצמו, ולאחר מכן על הענן, הרי כיום אנו מדברים, על משקל 'פעמיים מרטיני' – על פעמיים היברידי. פעם אחת בעבודה בדטה סנטר ומחוצה לו, באירוח או בענן, ופעם שניה בעבודה בסביבה מרובת עננים. על היכולת הכפולה הזו – המנמ"ר יימדד בשנים הקרובות", כך אמר דיראג' פאנדי, מייסד ומנכ"ל נוטניקס.

פאנדי היה אורח הכבוד בכנס שערך הסניף הישראלי של החברה. הכנס,
Next On Tour Tel Aviv. – בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ד') באולם הכנסים אבניו, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים.

לדברי פאנדי, "אתגר נוסף של המנמ"ר הוא לתכנן את מערך ה-IT בארגון לטווח ארוך. הארכיטקטורה – של רישות, אחסון ושרתים – הופכת למאוד מורכבת. ארגונים נדרשים ליכולות גידול וקיטון דינמיות, שתאפשר להם ארכיטקטורת Web Scale, גידול בלי גבולות – גם בעיבוד וגם באחסון. זאת, לצד צמצום של מספר הכלים שמנהלים את ה-IT".

צילום ועריכת וידיאו ליטל רובינשטיין

אתגרים נוספים, ציין פאנדי, "הם סביב אבטחת מידע כוללת, מעבר לענן, חידוש התשתיות בדטה סנטר והפיכתן למוגדרות תוכנה, יכולת גידול בקלות, פשטות של המערכות – ואג'יליות תפעולית, אשר תשפר את הקווים העסקיים". לדבריו, "רק כך יהיה אפשר לגשר על הפער בין המשתמשים, שצורכים יותר מוצרים ומהר יותר – ובין ה-IT הארגוני, שלא נע באותו הקצב. צריך לסנכרן בין העולמות, צריך שה-IT יחשוב שונה וימצב עצמו כמאפשר עסקית ולא כמי שמתמקד בטכנולוגיה לכשעצמה".

"המסע של הארגונים לעבר המחשוב החדש, הכולל מעבר לענן והפיכת הארגון לדיגיטלי נמצא רק בתחילתו. מדובר במסע ארוך ומשמעותי, אבל עם סוף טוב. במסגרתו, התשתיות והמחשוב עתירי הביצועים, HCI, הפכו למעין מוצרי צריכה", אמר פאנדי.

אטומיזציה, מיזעור ושקוף

לדברי פאנדי, "יש לנו שלוש מילות מפתח בתפיסה הארכיטקטונית שלנו את עולם ה-IT החדש: אטומיזציה, מיזעור ושקוף. מה שחשוב הוא להפוך את המכונות לשקופות – אבל לא את האנשים. המכונות לא צריכות להפריע, אבל עליהן להיות חסונות, כך שהן תוכלנה לתת לאפליקציות ולקווים העסקיים לעבוד. יש לגרום לתשתיות 'להיעלם', להיות 'שקופות' – ולעשות דברים גדולים – קטנים. מדובר פה במסע האינסופי לעבר השקוף והקטן. המסע נמשך שנים רבות: מהמיינפריים, דרך שרתי יוניקס, ווירטואליזציה, דרך קונטיינרים – ועד מחשוב נטול שרתים. בליבת הארכיטקטורה שלנו יש מוצרים העושים דברים גדולים – לקטנים. אנו עושים זאת בשלוש שכבות: מחשוב, אחסון ורישות. לאחר שעשינו זאת במחשוב, עברנו לטפל במונוליטיות של הענן. משימתנו היא לעשות אטומיזציה לענן בכל מקום, וליצור רשת של עננים, מקושרים ומשולבים ביניהם – כי יש הרבה עננים, ענן ליבה, המצוי בחצר הבית, או שכור באירוח, יש ענן לסניף המרוחק ויש ענן לקצה. כל אלה צריכים להיות מנוהלים על ידי מערכת אחת ואיש אחד. למרות הביזור, צריך שיהיה מירכוז מבחינת התפיסה".

בסוף, סיכם פאנדי, "המשימה היא לא לטפל בתשתיות, אלא לגרום לכך שהמערכות שעליהן, המערכות הקריטיות של הארגון – תהיינה זמינות סביב השעון. גם מעטפת אבטחת מידע הפכה לרכיב חשוב באבני הבניין של המחשוב הארגוני. הטמעת התפיסה של תשתיות המשולבות באופן הדוק ועמוק, Hyperconvergence – היא רק בתחילתה".

הוא הוסיף כי "מדובר בתפיסה ארכיטקטונית המשלבת באופן הדוק את שכבות ומשאבי המחשוב, האחסון והווירטואליזציה – ועושה זאת על בסיס תוכנה – במערכת יחידה אחת. עבורנו זה היה עוד שלב טבעי בהתפתחות שלנו. משם התקדמנו למיכון ולתזמור ה-IT. אבל, יש לזכור כי זה לא יעד, אלא רק דרך במסע, שסופו אג'יליות עסקית, אמינות של מערכות ה-IT ואבטחת מידע, בענן ומחוצה לו. כך – המנמ"רים יהיו רלוונטיים להיבטים העסקיים של הארגון, עם מענה ותגובה מהירים וזריזים יותר, יכולת לתת לנתונים משמעות חדשה ויותר ערך עסקי".

המשך סיקור הכנס – מחר (ה')