"רציפות תפקודית נוגעת לכל נקודה בחיים שלנו"

"רציפות תפקודית נוגעת למעשה לכל נקודה בחיים שלנו, כל אחד בתחומו. זה שיש לנו מתקן קריטי זה מקרה פרטי של רציפות קריטית בתחום המתקנים, אבל כל אירוע שאנחנו עוברים בחיינו הוא סוג של אירוע המתייחס לרציפות תפקודית – אנחנו רוצים להמשיך ולחיות ולתפקד באופן מלא בסביבת החיים והעבודה שלנו, כל אחד בהיבט שלו, וסביבת העבודה והחיים שלנו היא דטה סנטר", כך אמר עופר עוז, מנכ"ל טריפל-טי כשעלה על הבמה בכנס Data Centers 2019 כדי לדבר על רציפות תפקודית במתקנים קריטיים.

הכנס, שמשך אליו אנשי מקצוע בתחום, ספקים לצד לקוחות שבאו לשמוע ולשאול על המגמות החדשות בתחום, הופק כתמיד בידי אנשים ומחשבים ונערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון בשבוע שעבר.
הנוכחים שמעו את עוז מדבר על תפיסת העולם שלו שאומרת שכל אחד צריך להביא לידי ביטוי את ההבנה מהי היכולת של הארגון שלו להמשיך לתפקד במקרה של קריסת אחד ממתקני המחשוב שלו, מה שמצריך כל הזמן לחשוב על מקרי הקיצון.

"עלות השבתה בכסף יכולה להיות קשה מאוד, וזה כמובן חלק מההיבט של רציפות תפקודית. אנחנו בהתאם לכך בונים על פי תכנית סדורה בה אנחנו מנתחים את שרשרת הפעולות שיכולה לגרום לארגון להגיע לעצירה לזמן ממושך. התוכנית מתרכזת קודם כל בתשתיות, אבל לא רק. אנחנו ממפים את הנקודות שיכולות להפיל את הארגון ובודקים, כאמור, מקרי קיצון – לדוגמה, מה יקרה אם כל הדטה סנטרים בארגון נופלים בו זמנית. זו אולי תקלה שלא אמורה לקרות, אבל יכולה להתרחש במקרה קיצוני ואז איזה פתרון אני נותן?" שאל עוז.
למרות שמדובר בעבודה סיזיפית, אמר, יש לעבור סעיף אחד סעיף כדי לסתום את כל החורים, גם בגלל שכל פתרון צריך להיות מותאם באופן מושלם לארגון. בנוסף, אמר, זוהי עבודה שיש לבצע אותה באופן שוטף כי תנאי העבודה כל הזמן משתנים.

"אחד הדברים הכי חשובים זה תחזוקה. תחזוקה לא נכונה פוגעת בעקרון הרציפות התפקודית. מניעה, חוסר מחשבה, טיפול שאינו מבוצע בזמן יפגעו בסופו של דבר ברציפות גם אם מתכננים מראש בבנייה ומשקיעים כסף רב. עוד דבר מהותי הוא לקבוע מה עושים במקרים כאלה או אחרים, באופן פנימי או חיצוני", הוא הסביר.
ובישראל כמו בישראל יש עוד דבר חשוב. "מיגונים הם עוד דבר שחייבים להתייחס אליו. בתכנון של מתקנים קריטיים יש בהחלט היבט של מיגון כולל מה יקרה עם פגיעה ברמת הקרקע, ובדומה צריך לתכנן בהתאם מה יכול לקרות בפגיעה עבור מתקן שהוא תת קרקעי. יש הרבה שאלות עם הפרשים בהיבט הכספי שיכולים להיות מהותיים, וגם להתייחס ולהבין את הסיכונים. כל זאת, כשלא שוכחים שבסופו של דבר אנחנו צריכים סביבה שתהיה לנו לעבוד בה", הוא סיכם.

אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל. צילום: ניב קנטור

בשמי התפעול מעונן חלקית

אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל, דיבר באירוע על המסע בענן שעושה חברה מזה מספר שנים, תוך שהוא שואל ועונה לגבי התבונות שנצברו בתקופה הזו, מה טוב ואולי גם פחות בסביבת העבודה. אפשר לומר שהבחירה של הדואר להשתמש בהיברידיות של תשתיות הובילה לכך שבשמי התפעול מעונן חלקית או שמצטברים ענני סערה."זהו תהליך שהחל לפני שלוש שנים, ואנחנו נמצאים כעת כאמור במצב היברידי בו חלק נמצא בענן וחלק בדטה סנטר שלנו. כחלק מהתהליך הזה מערך השליחים, שהוא מערכת ליבה תפעולית של הדואר, עומד לשבת החל ממרץ הקרוב באתר של Salesforce עם חיבור של כל הפעילות אל כלל הדואר. הדבר האחרון שאנחנו הולכים עליו הוא DRaaS. אנחנו נמצאים בבניית אתר התאוששות, והרוב יהיה בתשתית, אבל בהחלט חלק יהיה גם במקרה הזה היברידי ויצא לאירוח", הוא סיפר מעט על המסע של הדואר.

מערכת המחשוב הכוללת של דואר ישראל מורכבת כיום ממערכות רבות מקומיות ובאוח, כאמור, עם מגוון רחב יחסית של פתרונות במימוש, ולדברי שי, זה בעצם הדטה סנטר האמיתי, בביזור רחב שאינו מתבסס על פתרון יחיד ולא על ספק יחד.

"זהו דטה סנטר מורכב מאוד, כי זה לא ענן אחד אלא הרבה מאוד עננים. חלק אצלנו, ואני כל הזמן צריך לתת לזה תשובות מלאות, עם תלות בכמה גורמים. זה אמנם מייצר אתרי תפעול ותחזוקה, אבל זה הפתרון הנכון עבור השירותים שאנחנו נותנים. צריך ליצור תמונה אחת כוללת כדי לבחון את כל התהליכים לצורכי שליטה ובקרה, וגם כדי לבחון בצורה טובה יותר תקלות שיכולות להתרחש כאן או שם. אני גם נדרש להיות מומחה בכל מיני מודולים כלכליים ולעשות השוואה מול מודולים אחרים, וזה לא תפוחים מול תפוחים", סיפר שי.

לסיכום, אמר שי, היברידיות היא התשובה. "אני חושב שכולם יבינו שיש בכל זאת הרבה פתרונות שכדאי לנצל אותם, כי ההיברידיות מספקת כלים שמאפשרים באמת למקסם ולמטב את העבודה, ואני מאמין שזה יתפתח עוד יותר בעתיד. אנחנו נמצאים במסע מאוד מרתק. אם עולם הדטה סנטר נחשב פעם למעט משעמם, אז אנחנו בשנים מאוד מאתגרות עם הרבה מאוד אופטימיות", הוא אמר.