מיהי הישראלית שרוצה להיות אחת מ-10 חברות הסייבר הגדולות בעולם?
פורסקאוט תגייס למרכז הפיתוח שלה בישראל עשרות אנשי פיתוח- מהנדסים, אנשי תוכנה, משרד קדמי ואחורי - שיצטרפו ל-220 העובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב
"הנפקנו את החברה בנאסד"ק באוקטובר 2017, בשווי של 800 מיליון דולרים והיום החברה שווה יותר מ-1.6 מיליארד דולרים. היעד שלנו ל-3 עד 5 השנים הקרובות הוא להיות אחת מ-10 חברות הסייבר הגדולות בעולם", אמר עודד קומאי, מייסד משותף ומנהל המחקר בפורסקאוט.
במסיבת עיתונאים שערכה החברה לאבטחת IoT, היא הודיעה שתגייס בישראל עשרות אנשי פיתוח – מהנדסים, אנשי תוכנה, משרד קדמי ואחורי – שיצטרפו ל-220 העובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב.
לדברי קומאי, "היינו חמישה כשהקמנו את החברה בשנת 2000. התמקדנו בפיתוח מוצר להטעייה בסייבר ולזיהוי תוקפים ברשת. הצגנו מטרות דמה לתוקפים – כך שאפשר לראות מי יורה עליהן, ולזהות שהוא התוקף. גייסנו כסף מקרן פיטנגו. הקמנו חברה אמריקנית כדי להצליח בשוק הפדרלי בארצות הברית. חזי ישורון, אחד מהמייסדים והיום יו"ר החברה נסע לארצות הברית לגייס מנכ"ל, ומצבת כוח האדם שלנו עמדה על 25 איש".
בשנת 2005, אמר, "הבנו שהשוק לא בשל עדיין לתחום. היו אז לא מעט חברות, אך הן לא הצליחו לייצר עניין עסקי. מילת הקסם בכנס RSA ב-2005 הייתה NAC, Network Access Control – אז הסבנו את הפלטפורמה שלנו לשימוש זה, והיו לנו 50 עובדים".
ב-2010, סיפר, "לאחר הופעת ה-iPad של אפל, כשמוצר נכנס לרשתות ארגוניות, ועלתה מגמת ה-BYOD, ועימה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש – חל ביקוש למוצר הניראות שלנו. אז כבר היינו 280 עובדים ומאז אנו גדלים בעשרות אחוזים. אז רצינו שדרוג, והנפקנו בנאסד"ק. אנו אחת מבין שלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות. ההכנסות שלנו עומדות על 298 מיליון דולרים, המהוות גידול של 33% בהשוואה ל-2017. כדי שנהיה אחת מ-10 חברות הסייבר הגדולות בעולם, נצטרך להציג גידול של פי 5 במכירות. אנו מרחיבים את כל הפעילות, ונשקיע בשווקים שעד היום רק נגענו בהם".
הטכנולוגיה של פורסקאוט מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים, באמצעות חיבור לרשת התקשורת, ובלא צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת היא גם מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. שותפויות עם פתרונות סייבר אחרים מאפשרות גם לאסוף ולממשק נתונים בין הפתרונות כדי להפעיל מערך הגנה כולל.
אורי ניישטיין, סמנכ"ל הפיתוח של פורסקאוט. צילום: יח"צ
אורי ניישטיין, סמנכ"ל הפיתוח של פורסקאוט, אמר כי "ב-2018 צירפנו כ-500 לקוחות חדשים, רובם מהפורצ'ן 2000 ומ-6,000 הארגונים הגדולים בעולם. לקוחות אוהבים את המוצר – כשהם מאמצים אותו באזור מסוים בתשתית ה-IT, ואז מרחיבים אותו לכל רחבי הארגון. אנו מעצימים את מנהלי אבטחת המידע ומחזירים להם את השליטה".
לדבריו, "הלקוחות שלנו הם ארגונים גדולים יחסית, בהם ארגונים פדרליים וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים שלהם אנו מספקים הגנה. בסך הכל אנו מסייעים להגן כיום על יותר מ-65 מיליון מחשבים. זהו נתון משמעותי בהשוואה לחברות הסייבר הגדולות, המגמות כל אחת על כמה מאות מיליוני מחשבים".
גלעד ולדן, סמנכ"ל אסטרטגיה טכנולוגית בפורסקאוט. צילום: יח"צ
שקיפות מלאה על כל רכיבי הרשת
"הפתרון שלנו מספק לארגונים שקיפות מלאה על כל רכיבי הרשת שלהם, שהיא בסיס הכרחי לכל הגנת סייבר. כיום מנהלים פשוט לא יודעים מה יש להם ברשת הארגונית. היינו בארגונים שהראינו להם שיש אצלם 30 עד 60% יותר מכשירים ממה שחשבו. רוב הפריצות בשנים האחרונות מתחילות מהמשאבים הפחות חשובים לארגון, מהחוליה החלשה, מקבלן משנה. הניראות היא הבסיס שלנו לספק יכולות שליטה", הוא ציין.
בנובמבר האחרון פורסקאוט רכשה את SecurityMatters ב-113 מיליוני דולרים. "IoT יביא לגידול עצום בכמות המכשירים בארגונים. החברה ההולנדית שרכשנו מספקת מענה של שקיפות לרשתות OT – רשתות תפעוליות הנפוצות במפעלים ובמתקני תשתית. רשתות אלו, כגון תשתיות חשמל ובמפעלים רגישים, היו בעבר סגורות, וזה השתנה", אמר גלעד ולדן, סמנכ"ל אסטרטגיה טכנולוגית בפורסקאוט, "חברות כבר לא יכולות להימנע מטרנספורמציה דיגיטלית שמביאה חיבור לרשת ולענן. המתקפות של WannaCry השביתו פעילות פיזית של חברות ובתי חולים. האתגר בעולם ה-OT הוא שכל המכשור נבנה כמערכת סגורה, והוא מבוסס על אינסוף פרוטוקולים ושפות שונות, שצריך לפצח כל אחת מהן כדי לבצע ניטור". לדברי ולדן "הגישה ההוליסטית מתחייבת בארגוני תעשייה ותשתיות רגישים, כי ההאקרים מחפשים את נקודת הפריצה החלשה ביותר – בין אם בציוד התפעולי או במערכות IT שמקיפות אותו".
"ריבוי מערכות ההגנה וריבוי שכבות האבטחה", סיכמו השלושה, "הפך את אבטחת המידע לעסק קשה ביותר. מנהלי אבטחת המידע בארגונים נדרשים לניראות לאורך כל רשת תקשורת המחשבים הארגונית, לכל מכשיר המחובר לרשת, בכל מקום – ברצפת הייצור במפעל, בענן, וברשת – מדובר במרכיב קריטי. אנו אומרים ללקוח 'הכר את עצמך, דע על מה אתה מגן'. נדרש ליצור מידע בעל ערך אודות מה שקורה ברשת הארגונית".
גאה באחין גלעד ולדן