"האתגר: להפוך את הקונטיינרים למפעל של אפליקציות"

"האתגר המרכזי בעולם ה-IT כיום הוא להפוך את עולם הקונטיינרים לעולם של 'מוצר צריכה' – ולמפעל של אפליקציות. זהו מהלך כולל, רחב, של שילוב של טכנולוגיה, תהליכי עבודה ותרבות", כך אמר מני צרפתי, מנהל אזורי ישראל יוון וקפריסין לארכיטקטורת פתרונו ברד-האט.

לדברי צרפתי, "כיום יש את היכולות הטכנולוגיות ליישם את האפליקציות ולהעלות אותן לאוויר בזמן קצר, תוך קיצור תהליכים והעברה מהירה לייצור. כך מתקבלת הרחבה לתשתית עם גידול וקיטון, מענה מהיר לתפעול ביום שאחרי ההעברה לייצור, תשתית דינמית לכמות משתמשים רבה מאד, ומענה לדרישות משתנות של יישומים משלימים".

"אנו מספקים ניהול של מחזור החיים של האפליקציה", הסביר צרפתי, "ליווי של פיתוח האפליקציה, בדיקות, טרום ייצור וייצור וכל זה בניהול אוטומטי בלא התערבות אנושית. אם קורה משהו, ניתן לתקן אותו בזמן קצר". אתגר נוסף, ציין, "הוא הפיכת המכונות הללו למערכות עתירות ביצועים, מערכות הכוללות רכיבי לימוד מכונה וטיפול בביג דטה. מדובר ביעדים שנחשבו עד לפני שנה-שנתיים כבלתי ישימים בעולם הקונטיינרים. כך מתקבל יחס עלות-תועלת טוב יותר, וניידות של משאבי מחשוב, הנעשית בצורה דינמית".

"אחד החידושים החמים ביותר בתחום הקוד הפתוח"

לדבריו, "העבודה עם הקונטיינרים היא המאפשרת את היכולות הללו: הטיפול בביג דטה, טיפול בשיאי עומסים, מענה לריבוי משתמשים, והיכולת להגדיל ולהקטין את המענה לדרישה – לפי הצורך. משמעות העבודה עם הקונטיינרים היא למעשה צורה אחרת לאריזת האפליקציה, עם כל היכולות המובנות במיכלים – המיכל נע במרחב עם כל הגדרותיו בצורה חופשית לחלוטין. כשנדרש להגדיל אותו, ניתן לעשות זאת במהירות, ותוך פחות מדקה, לקבל עשרות ישויות של ביג דטה. כך ניתן להשיג לא רק מהירות, אלא גם יעילות וניצול אפקטיבי יותר של המשאבים".

"טכנולוגיית הקונטיינרים", אמר צרפתי, "היא אחד החידושים החמים ביותר בתחום הקוד הפתוח. הטכנולוגיה שינתה מן הקצה אל הקצה את דפוסי החשיבה של כולנו לגבי פיתוח, הטמעה וניהול מערכות התוכנה שלנו. עם הזמן אף נוצר אקו-סיסטם עצום סביב טכנולוגיית הקונטיינרים ותצורות פיתוח התוכנה השתנו משמעותית בעקבות כניסתה לשוק. כיום, טכנולוגיה זו נוכחת באופן משמעותי כמעט בכל תחום ובכל מגזר עסקי במערכות ארגוניות מרכזיות. השימוש הנרחב בקונטיינרים הביא עמו את הצורך בניהול ותזמור שלהם, והוליד כמה פתרונות, רובם מבוססי קוד פתוח".

OpenShift של רד-האט, הסביר צרפתי, "היא פלטפורמת הקוברנטיס המובילה בשוק. לפי הדו"ח האחרון של IDC כ-30% מהתחום מנוהל על ידי רד-האט, כשהחברה שאחריה אוחזת בנתח של 15% מהשוק. היא מאפשרת לארגונים המעוניינים להטמיע את הטכנולוגיה ולעשות זאת בצורה אינטואיטיבית, תוך קיצור זמני ההטמעה ועקומות הלמידה".

לדבריו, "כפלטפורמה לניהול קונטיינרים, היא מטפלת בכל מחזור החיים של האפליקציה: מההקמה, דרך הקצאת משאבים, ניהול אבטחת מידע, בדיקת תקינות האפליקציה וכלה בבדיקת השלמות והביצועים שלה. כך מתקבלת סביבת עבודה שהיא 'מערכת ההפעלה' של הדטה סנטר המודרני – המאפשרת 'גלישה' לספקי ענן, לאקו סיסטם, לענן הפנימי. כל זה עובד מעל הלינוקס".

"גרסה 4.0 של המוצר כוללת בתוכה את כל החידושים הטכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרי העולם החדש הזה", ציין, "בפתרון יש דגש על אבטחת המידע ויציבות המוצר. רד האט יצרה אקו-סיסטם של יצרני פתרונות, העובדים איתנו על OpenShift, וכך ניתן לקבל תמיכה מאתנו וגם מהשותפים שלנו".

"אנו מספקים מענה לאתגר הניצב מול ארגונים במגזרי תעשייה רבים", אמר צרפתי, "לדוגמא, כל ספקי הטלקום כיום בוחנות, או כבר מיישמות קונטייננרים כבסיס לפתרונות NFV, Network functions virtualization.
הם מספקים פתרונות אלה ללקוחות שלהם, שירותיים רשתיים, דוגמת אחסון, גיבוי הקצאת משאבי DNS, פיירוולים ו-WAF. הם עושים זאת ב-Scale מאד גבוה של מאות אלפי, או מיליוני מנויים. יש לנו כבר כמה וכמה לקוחות שכאלה. עולם הטלקום מייצג מערכות הנדרשות לביצועים רחבי היקף, עם כמות משתמשים גדולה וקריטיות של המערכת".

OpenShift, סיכם צרפתי, "כבר מוטמעת בהצלחה רבה אצל מאות מלקוחותינו מסביב לעולם, במגוון מגזרי תעשייה, ביניהם טלקום, פיננסי וכלי רכב אוטונומיים. הפלטפורמה מריצה ומנהלת מערכות תוכנה מבצעיות וקריטיות".