סטארט-אפיסטים – מעוניינים לעבוד עם רשויות מקומיות? זה מה שכדאי לכם לדעת

סטארט-אפים רבים מפתחים פתרונות טכנולוגיים שמיועדים למגזר המוניציפלי או רלוונטיים גם אליו. ואחד האתגרים שלהם הוא לחבור לרשות המקומית. זה דבר לא כל כך פשוט, בעיקר מפני שהסטארט-אפים הם גופים "רזים" מבחינת כוח אדם וביורוקרטיה, בעוד שהרשויות המקומיות הן גופים מורכבים. איך בכל זאת כדאי לסטארט-אפים לגשת לרשויות המקומיות מבלי להיכשל? ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, העניקה ליזמים מספר עצות רלוונטיות, בדברים שאמרה בכנס השלטון המקומי, שנערך באחרונה.

"עצה מספר אחת היא: אל תבואו עם רעיון מוכן מראש, גם אם אתם חושבים שאתם יודעים היטב למה צריך אותו. תלמדו את הרשות, תיפגשו עם איש המקצוע הרלוונטי בה, תבינו מה הצרכים בשטח – ואז תחשבו על פתרון".

העצה השנייה עוסקת בכסף: "נכון שהכסף חשוב, אבל אני מציעה לכם לגלות גמישות, להתפשר. המטרה שלכם היא קודם כל להצליח, להגיע למצב שתלוו את הפרויקט – וזה שווה הרבה כסף", ציינה.

שלישית היא עצה שרלוונטית כמעט לכל מקום – יצירתיות. "תהיו הן פרודוקטיביים והן יצירתיים, כי זה מה שמצפים מכם", הוסיפה שכטר.

מהצד השני, גם למנמ"רים של הרשויות המליצה שכטר לבצע פעולות שונות כדי לחבור לסטארט-אפים. "אצלנו, בעיריית תל אביב-יפו, יש ועדת סטארט-אפים שבכל חודש נפגשת עם יזמים צעירים. בשנה האחרונה ראינו 150 חברות, שאנחנו מסייעים להן בדרכים שונות, לרבות אימוץ הפתרונות של חלקן", אמרה שכטר.

היא ממליצה לעיריות גם לקיים האקתונים לחיפוש פתרונות טכנולוגיים לצרכי הקהילה. "בשנה שעברה ביצענו האקתון לשיפור החיים של הגיל השלישי. השנה יהיו שלושה האקתונים, שיעסקו בהרחקת ילדים מהאלימות והפוגענויות ברשת, פתרונות לגיל הרך וקידום עסקים", אמרה.

מנמ"רים מדברים על היבטים שונים של העיר החכמה

בין המנמ"רים הנוספים שהשתתפו בכנס הייתה ענת שלומוביץ', שממלאת את התפקיד בעיריית פתח תקווה. היא דיברה על היבטי הביטחון בעיר החכמה. "הוא נבנה על מספר ערוצים, לרבות פריסת מצלמות ופריסת סיבים אופטיים שמעבירים כמויות של מידע", אמרה. אבל לדבריה, האתגר הרציני שבפניו עומדת עיריית פתח תקווה בהקשר זה הוא הקמת מרכז שליטה עירוני, שיחבר את כל המערכות ויידע לנתח את המידע. היא הוסיפה כי "העירייה נמצאת בתהליך של הרחבת פריסת המצלמות והסיבים האופטיים, ולשם כך יצאו מספר מכרזים".

ענת שלומוביץ', מנמ"רית עיריית פתח תקווה. צילום: יח"צ

אורן מזרחיל, מנמ"ר עיריית רעננה, סיפר על אפליקציה שהעירייה פיתחה במטרה לעדכן את התושבים אודות זמינות של אולמות ומקומות ציבוריים, ששם אפשר לבצע פעילויות – בין אם הן פעילויות ספורט, ימי הולדת וחדרי ישיבות לפגישות מזדמנות. "באמצעות האפליקציה יכול כל תושב לראות היכן אפשר לבצע פעילות ובלחיצת כפתור להזמין מקום", אמר מזרחהיל. המיזם, שיושק בשבועות הקרובים, פותח בשיתוף ישראל דיגיטלית ונציגי המחלקות השונות בעירייה.

אורן מזרחיל, מנמ"ר עיריית רעננה. צילום: יוגב אריה

חופית צמח, מנמ"רית המועצה המקומית גני תקווה, סיפרה על פתרונות העיר החכמה בישוב למגוון אוכלוסיות – צעירים, קשישים, עובדי היי-טק ועוד. "המענה שלנו לאתגרים האלה הוא חיזוק הקשר עם התושב והנגשת כמה שיותר שירותים", אמרה צמח. "בין היתר, הונגש אתר העירייה ונוספו לו רכיבים שמקלים את השימוש בו לאוכלוסיות מתקשות, וכן יש טפסים מקוונים, מסכי מידע ועוד".

דובר נוסף בכנס היה עמית מרום, מנמ"ר המועצה האזורית שדות דן, שגרים בתחומה 15 אלף תושבים במספר ישובים, בהם הקיבוצים ניר צבי ומשמר השבעה. "פעילות הדיגיטל שלנו התמקדה בשנה האחרונה בפרויקט בחירת שם חדש למועצה, במקום השם הקודם שלה – המועצה האזורית עמק לוד. התושבים הם שבחרו את השם החדש, ובעקבות זאת נעשתה פעילות מיתוג והתאמת כל התשתיות למיצוב החדש", אמר. הוא ציין כי "התשתית הדיגיטלית יצרה חיבורים בין אוכלוסיות שונות, שבעבר לא נפגשו".

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה. צילום: ניב קנטור

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה, סיפרה על תקן חדש לעיר חכמה, שיחייב את כל הגורמים שעוסקים בפיתוח ובניית העיר להיערך מראש לתשתיות הנדרשות לצורך כך כאשר בונים שכונות ואזורים חדשים.