בכיר ההיי-טק בדרך לכנסת: "לקבע את תקציב החדשנות ולהקל על המשקיעים"

תוצאות הבחירות הקרובות לכנסת יכניסו אליה, כך צפוי, עוד עיתונאים (על פי הסקרים האחרונים, מספרם צפוי להיות 14!), פעילים חברתיים ואנשי צבא. במהלך השנים כיהנו בכנסת לא מעט אנשים שעוסקים במקצועות הללו. ענף ששמו נישא אמנם בפי בכירי המדינה, ובעיקר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אבל לא מושך בכירים רבים ממנו לבית המחוקקים הוא ענף ההיי-טק. חיטוט מהיר מעלה שכמעט היחידים, ובוודאי הבולטים שבהם, הם אראל מרגלית, ח"כ לשעבר במפלגת העבודה, ואבי גבאי, יו"ר המפלגה, שהיה מנכ"ל בזק – בהנחה שמחשיבים אותה כחברת היי-טק.

בבחירות הקרובות לכנסת מתמודדים שלושה בכירים בענף. אחד מהם הוא דדי פרלמוטר, שהיה הישראלי הבכיר ביותר באינטל. אלא שהמפלגה שבה הוא מתמודד, גשר, ככל הנראה לא תעבור את אחוז החסימה. מתמודד נוסף הוא ניר ברקת, שנמצא בעשירייה הראשונה של הליכוד, אבל הוא לא רץ על הטיקט הזה. מי שכן מניף את דגל ההיי-טק הישראלי בדרך לכנסת הוא יזהר שי, שממוקם במקום ה-20 ברשימת כחול לבן של בני גנץ ויאיר לפיד – רשימה שמובילה בסקרים האחרונים ומקבלת קצת יותר מ-30 מנדטים.

שי הוא ותיק בתעשיית ההיי-טק, ונמצא בה כבר קרוב ל-20 שנה. במשך חמש שנים הוא היה יזם סדרתי בהיי-טק בארצות הברית ולאחר מכן הצטרף לקרן הון-הסיכון כנען פרטנרס, שמנהלת כספי משקיעים בסך כולל של כחמישה מיליארד דולר – קודם בארצות הברית ואחר כך בישראל. לפני כארבע שנים, אחרי עשור בקרן העולמית, הוא הקים עם אהוד לוי קרן בת ישראלית, שנקראת בפשטות כנען פרטנרס ישראל. כמו כן, רשומים על שמו שני אקזיטים מוצלחים, שניהם של חברות אבטחת מידע: זה של Business Layers, שהקים וניהל מיום היווסדה ועד למכירתה לחברה ציבורית בארצות הברית, וזה של V-Secure, שנמכרה תחת ניהולו לרדוור. לפני כשלוש שנים הקים שי את אצטדיון הסטארט-אפ – הקהילה הדיגיטלית של יזמי ההיי-טק הישראלי, שנחשבת לקהילת היזמים הגדולה בארץ.

בארסנל של שי עם ריצתו לכנסת יש לא מעט תכניות כיצד לשפר את ההיי-טק הישראלי. בראיון לאנשים ומחשבים הוא אמנם ציין שמדובר בענף צומח, שאחראי לכ-40% מייצוא הסחורות מישראל, ושההיי-טק שלנו מוכר כמרכז חדשנות טכנולוגי, אבל מודע לכך שלא הכל ורוד. "ענף ההיי-טק הישראלי מתמודד עם אתגרים לא קלים", אמר. "התחרות בעולם מתחדדת – גם בסוגיית כוח האדם וגם בסוגיית משיכת המשקיעים. יש לנו בעיה בגיוס כסף ממשקיעים מוסדיים ישראלים ומחסור של כ-15 אלף עובדים מדי שנה".

"נפעל כדי שיהיו עוד חברות כמו מלאנוקס"

אתמול (ב') קיבלנו ראייה להצלחה של ההיי-טק הישראלי, עם מכירתה של מלאנוקס ל-Nvidia תמורת 6.9 מיליארד דולר. ישראל אמנם לא תרוויח הרבה מהמסים בגין המכירה הזו, כי מלאנוקס נמחקה ב-2013 מהמסחר בבורסה בתל אביב, אבל השורש לרכישתה נטוע היטב במשרדי החברה ברמת החייל. שי בירך על הרכישה ואמר ש-"המייסד והמנכ"ל, איל וולדמן, יחד עם שותפיו, יצר חברת היי-טק ישראלית גדולה ומובילה בתחומה בקנה מידה עולמי. זו דוגמה נוספת לשילוב הייחודי בין האופי היזמי הישראלי לבין טכנולוגיה פורצת גבולות שפותחה בארץ".

ביחד עם מפלגתו מבטיח שי "לקדם צעדים מעשיים לעידוד יזמים ויזמות בהיי-טק לפיתוח עוד ועוד הצלחות מסוגה של מלאנוקס. אלא שאנחנו מדינה מאוד קטנה עם מקורות כספיים מועטים, שלא יעמדו בהשקעות האדירות הנחוצות כדי לפתח סטארט-אפ למלאנוקס או צ'ק פוינט חדשים. עם זאת, יש כמה חברות מקומיות עם פוטנציאל להפוך לחברות גדולות ורב לאומיות, ואף להירכש".

מה אתה הולך לעשות בכנסת כדי לפתור את הבעיות של הענף?
"אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה היא כדי להשתמש בניסיון שלי בענף לטובת קידומו וסיוע בפתרון הבעיות שיש לו.

כך, המשקיעים המוסדיים לא משקיעים בהיי-טק המקומי משתי סיבות עיקריות: האחת היא הרגולציה והשנייה היא משום שלרבים מהם יש ניסיון רע מההשקעות הלא מוצלחות שעשו בתקופת משבר הדוט.קום בתחילת המילניום. את הבעיות האלה ניתן לפתור על ידי שינוי רגולטורי ומהלך ממשלתי שיציע רשת בטחון למשקיעים. 90% מהמשקיעים בהיי-טק המקומי הם זרים וזה מצב שלא יכול להימשך".

מה עם בעיית המחסור בעובדים?
"אותה ניתן לפתור במדיניות אגרסיבית, שתשלב בענף עובדים ערבים, דרוזים וצ'רקסים, חרדים ותושבי עיירות הפיתוח. משם נוכל לפתור את בעיית כוח האדם".

עוד הוא מציע "לקבע את תקציב רשות החדשנות, לקבוע שהוא יהיה אחוז קבוע מתקציב המדינה ויעלה או ירד על פי גובה התקציב".

מהו עתיד ההיי-טק הישראלי בעיניך?
"אני חוזה לענף המשך צמיחה והבאת כבוד וגאווה לישראל. עם זאת, אם לא נפתור את הבעיות שלו, זה עלול שלא לקרות, ואני נכנס לכנסת כדי להילחם למען הענף ולוודא שישראל תמשיך להיות אומת הסטארט-אפ והחדשנות".