שגריר ישראל בקייב: מספר עובדי מיקור-החוץ האוקראינים יוכפל השנה

המחסור החמור באנשי תוכנה בארץ הביא לזינוק חד במספר המהנדסים האוקראינים שעובדים במיקור-חוץ עבור חברות היי-טק ישראליות ועל פי שגריר ישראל בקייב, יואל ליאון, הוא צפוי להכפיל את עצמו עד סוף השנה.

במסגרת מסיבת עיתונאים וקבלת פנים לשגריר שנערכה לפני ימים אחדים במשרדי AllstarsIT בקייב הוא ציין כי "כוח האדם המקומי הוא מאוד איכותי והישראלים נותנים לו אפשרויות חלומיות. קשרים בין צעירים ישראלים ואוקראינים נותנים פוש משמעותי לידידות בין המדינות. זה מסייע גם למאבק בנגע האנטישמיות".

הוא הדגיש כי "באחרונה נחתם בין המדינות הסכם אזור סחר חופשי, שצפוי להקפיץ את הסחר ואת שיתוף הפעולה הכלכלי. ההסכם מתבסס בשלב זה על טובין, סחורה ומכשור רפואי, וצפוי להתרחב בעתיד הקרוב גם לתחום השירותים. לפי הערכה, מספר העובדים האוקראינים בחברות ישראליות אמור להכפיל את עצמו עד תום 2019 ולהגיע ל-30 אלף איש".

ואמנם, זה נראה הגיוני למדי: אוקראינה מרוחקת שלוש שעות טיסה בלבד מישראל, ללא צורך בוויזה, עם שעות עבודה זהות, מאגר מוחות איכותי באוכלוסייה המונה 45 מיליון איש, אנגלית טובה ועלויות מעסיק נמוכות בעשרות אחוזים. כל אלה גורמים ליזם הישראלי לזהות את ההזדמנויות שגלומות בהיי-טק האוקראיני ולרתום אליו את הפוטנציאל האנושי המקומי.

"הדגש באוקראינה – על שירותי IT"

באחרונה התקיים בקייב סיור עיתונאים בהזמנת הנהלת AllstarsIT – בית תוכנה ישראלי המונה כ-600 מומחים בישראל ובבירה האוקראינית, ומתמחה בשירותי פיתוח תוכנה ומיקור-חוץ. שלמה (סולומון) עמר, מנכ"ל ומייסד החברה, אמר כי "ישראל היא מדינה יצרנית ברמת הרעיונות והחדשנות, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה. באוקראינה, לעומת זאת, הדגש אינו על חדשנות אלא על שירותי IT. חברות ישראליות שמגיעות לאוקראינה לא מחפשות בהכרח כוח אדם זול, הן נתקלות בקושי אמיתי לגייס, עם מחסור של כ- 15 אלף אנשי תוכנה. מעל לחמישית מחברות ההייטק הישראליות מעסיקות עובדים בחו"ל באמצעות מיקור-חוץ, כאשר היעד העיקרי הוא אוקראינה, עם כ-45% מתוך סך החברות המשתמשות באמצעי העסקה זה".

עמר ציין כי "ההחלטה שלנו לפתוח מרכז פיתוח בחו"ל נועדה להפחית עלויות ולזרז את יכולת הגיוס. אוקראינה היא המקום השני באירופה מבחינת כמות המתכנתים – יותר מ-200 אלף, ש-50% מהם יושבים באזור קייב. המתכנתים האוקראינים מספקים איכות שלא נופלת מזו של המתכנתים הישראליים".

הוא אמר שממשלת אוקראינה הבינה את הפוטנציאל ו-"כדי להפוך את אוקראינה למרכז עולמי של שירותי היי-טק, היא מעניקה תמריצים לאקדמאים להסבה לתכנות, ובכך מייצרת מדי שנה עוד אלפי בוגרי הנדסה ומתכנתים ברמות השונות".

ערן לסר, מייסד שותף של DAN-IT. צילום: קרן גביש

"האוקראינים קריטיים להמשך הדהירה של קטר ההיי-טק הישראלי"

בביקור במוסד להכשרה טכנולוגית של DAN-IT אמר ערן לסר, מייסד שותף של החברה, כי "היזמות נשארת בישראל, היא אינה חלק מה-DNA של ההיי-טקיסט האוקראיני. אבל על מנת שהישראלים יוכלו להמשיך לפתח את הסטארט-אפים, יש צורך בכוח אדם שיעשה את העבודה. האוקראינים אינם היזמים, הם המוציאים לפועל, וזה קריטי להמשך הדהירה של קטר ההייטק הישראלי".

הוא הוסיף כי "בישראל יש מחסור חמור באנשי תוכנה ואני לא רואה סיכוי להדביק את הפער בשנים הקרובות. כבר כעת יש בין 15 אלף ל-20 אלף אנשי תוכנה אוקראינים שמספקים שירות לחברות ישראליות, ויש שטף של עבודה שזורמת לכאן".

לסר, שהיה אחראי בעברו על הכשרת תכניתנים בצה"ל במסגרת ממר"ם, ציין שהוא הבין שאפשר להכשיר בשיטה דומה אנשי IT באזרחות. "לפי גישת ממר"ם, אין צורך בתואר בהנדסה על מנת להיות תכניתן זוטר ולהתחיל לעבוד. הרשויות באוקראינה אוהבות את המודל, שחוסך שנים באוניברסיטה ופולט לשוק העבודה כוח מקצועי בתוך חודשים ספורים. עם 5% מס בלבד על השכר ומשכורת התחלתית של בין 4,000 ל-6,000 שקלים, בהתחשב ביוקר המחיה המקומי הנמוך – לימודי תוכנה מאפשרים לצעיר המקומי לחיות כמו מיני אוליגרך".

"בקייב פועלת קהילה עסקית מכל אירופה שמגייסת כאן אנשי IT, אבל הישראלים הם הפרו-אקטיביים ביותר", ציין.

הכותבת הייתה אורחת החברה בסיור.