מצעי המפלגות: מה הן מתכננות להיי-טק הישראלי?

לקראת הבחירות מפרסמות המפלגות את המצע שלהן – חלקן באופן מפורט וחלקן בראשי פרקים. לעומת זאת, מפלגת השלטון, הליכוד, החליטה שאין צורך במצע, בטענה שהמעשים שלה מדברים בעד עצמם.

בישראל, בדרך כלל, השיקול הכלכלי הוא משני בשיקולי ההצבעה של הבוחרים ולכן, ההיי-טק תופס מקום קטן יותר, אם בכלל. אלא שמכיוון שאנשים ומחשבים הוא אמצעי תקשורת שפונה בראש ובראשונה לקהילת ההיי-טק, בדקתי מה מבטיחות המפלגות השונות בתחום. רובן, למרבה הצער, מבליעות את ההתייחסות להיי-טק ולאומת הסטארט-אפים במעמקי המצע שלהן. חלק זה יסקור את מפלגות המרכז-שמאל. ההתייחסות של מפלגות הימין תובע בחלק הבא.

כחול לבן

כחול לבן היא אחת המפלגות המסקרנות במערכת הבחירות הזאת, אם לא המסקרנת שבהן – ולו מתוקף היותה מפלגה חדשה וחיבור בין שלושה גנרלים לשר אוצר לשעבר, שמבין ארבעתם רק לו יש ניסיון פוליטי.

במוקד ההתייחסות של המפלגה לתחום ההיי-טק נמצאים הבטחה לקידום התחום, שיקום מערכת החינוך ומינוף הצלחת הענף לטובת שאר המשק.

"בעשור האחרון חלה בישראל נסיגה יחסית לעולם בתחומי המדע והטכנולוגיה. תשתיות חיוניות להמשך הצמיחה – השקעה במערכת ההשכלה הגבוהה, פיתוח תחבורה ציבורית, השקעה בהון האנושי ותקציבי השירותים הציבוריים – הוזנחו ונפגעו. פוטנציאל הצמיחה בישראל אינו מנוצל בשל פריון נמוך וביורוקרטיה שוחקת. אין שום היערכות להשפעתן של תופעות עולמיות המשחרות גם לפתחנו, דוגמת מיכון עולם העבודה או הזדקנות האוכלוסייה", נכתב במצע כחול לבן.

במפלגתו של בני גנץ מבטיחים: "נחזק את תעשיית ההיי-טק הישראלית – כחול-לבן רואה בחיזוק תעשיית ההיי-טק הישראלית יעד לאומי. חיזוק התעשיות המתקדמות בישראל יתרום באופן אסטרטגי לכלכלה חזקה הנשענת על חדשנות, יוביל לשילוב אוכלוסיות נוספות, ייתן הזדמנויות תעסוקה בכל רחבי המדינה, ויסייע בהנחלת הידע המתפתח בתעשיית החדשנות הישראלית בתחומי השירות הציבורי וביצירת תשתיות חכמות".

בני גנץ. צילום אילוסטרציה: רומן ינושבסקי, BigStock צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

בהמשך הפרק מציינת המפלגה: "נעודד צמיחה על ידי העצמת החדשנות ופיזורה במדינה כולה, כי המפתח לצמיחת הכלכלה והמשק בטווח הארוך הוא המדע והטכנולוגיה. נפעל להגדלה ניכרת של תקציבי המו"פ ושל תקציבי רשות החדשנות המוקצים לתמיכה בסטארט-אפים ובפרויקטים בעלי חשיבות לאומית. נפעל בשיתוף האקדמיה כדי לוודא שישראל תעמוד בחזית המו"פ והמסחור של טכנולוגיות מתקדמות כגון ננו-טכנולוגיה ומחשוב קוונטי."

"נעניק הטבות תחרותיות לחברות ענק בינלאומיות שיתחייבו לבצע בישראל פעילות משמעותית שתייצר מקומות עבודה והזדמנויות עסקיות לשיתופי פעולה מקומיים, ושיעמדו לאורך זמן בהתחייבותן זו לספק תעסוקה", הוסיפו.

בכחול לבן גורסים כי "חיזוק מן היסוד של תעשייה זו צריך להתחיל במערכת החינוך. נפעל להגדרת לימודי מחשבים כלימודי יסוד ונוודא שמערכת החינוך מאפשרת סביבת למידה ממוחשבת בכל המדינה. נגדיל את השקעת הממשלה בהשכלה הגבוהה בתחום הטכנולוגיה ונשקיע בפרויקט החזרת המוחות. עלינו להגדיל ככל הניתן את אחוז המועסקים בהיי-טק, שעומד כיום על 8.3% בלבד".

לדבריהם, "יש להכפיל בכל חמש שנים את מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק, והללו, יחד עם בוגרי היחידות הצבאיות הרלבנטיות, יעלו במידה רבה את שיעור המועסקים בהיי-טק. נכניס מגזרים נוספים למעגל התעסוקה בכלל ולמעגל העבודה בהיי-טק בפרט, ובראשם האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, ונקדם חקיקה לשמירה על תקציב קבוע לטובת רשות החדשנות, שיעמוד על 8% מהוצאות המדינה, כמקובל במדינות ה-OECD".

מפלגת העבודה

באתר מפלגת העבודה אין התייחסות ישירה לתחום ההיי-טק, אך בסעיף "מדינה שמספקת לנו ביטחון כלכלי" מציינת המפלגה כי ישראל היא מדינה עם כלכלה חזקה ומשגשגת – אבל רק מעטים נהנים ומרגישים את הפירות של השגשוג. כדי לתקן זאת מציעה המפלגה מספר הצעות בתחום החברתי, שאחת מהן נוגעת למערכת החינוך. בעבודה מבטיחים לעשות מהפכה בהכשרה המקצועית בישראל ולהבטיח לכל אזרח הכשרה מקצועית אמיתית, שמתאימה למקצועות הנדרשים במאה ה-21.

אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

אזכור נוסף נמצא בסעיף "מדינה שעובדת עבורנו". מפלגתו של אבי גבאי, שהיה בעברו מנכ"ל בזק, מתחייבת "לבצע מהפכה במתן השירותים לאזרח בכל המוסדות הציבוריים ולהתאים אותם למאה ה-21, תוך הטמעת תרבות של שירות מתקדם, באמצעות כלי טכנולוגיה ודיגיטציה חדשניים".

מרצ

מצע מרצ לבחירות 2019 עדיין לא מעודכן באתר המפלגה ושלושה שבועות לפני הבחירות, הם מבטיחים שהוא יתפרסם "בימים הקרובים". המצע המוצג באתר הוא זה שרלוונטי ל-2015, אבל שבארבע השנים האחרונות, מרצ לא שינתה את עמדותיה בהרבה. המצע הזה כולל מעט התייחסויות להיי-טק, ואלה הרלבנטיות ביותר הן בתחום האקדמיה. במרצ מציעים הפחתת שכר הלימוד עד להעמדתו על סכום סמלי של "דמי רצינות" בלבד וכי לא יונהג שכר לימוד דיפרנציאלי בין חוגים שונים. כמו כן, הם קוראים להפעלת תכניות והקצאת משאבים הולמים למוסדות החינוך באזורי הפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות – ערבים, מזרחיים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר, כדי לאפשר נגישות ולעודד שוויון בהשכלה הגבוהה.

פעולות נוספות המוזכרות בהקשר זה במצע מרצ הן הרחבת רשת המכינות הקדם אקדמיות ובחינת הקמתן בישובים פריפריאליים; העדפה מתקנת בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה; פתיחת המערכת למעבר סטודנטים ממכללות לאוניברסיטאות ולהפך; וכן קידום נשים באקדמיה.

עוד דורשת מרצ להפסיק את ההעסקה הפוגענית, לדבריה, של מרצים מן החוץ, העברתם למסלול העסקה קבוע וקליטתם במסגרת הסגל הבכיר.

חד"ש-תע"ל

לקראת הבחירות הקרובות התפרקה הרשימה המשותפת, שאיגדה בכנסת האחרונה את כל "המפלגות הערביות" העיקריות, לשתי רשימות – רע"ם-בל"ד וחד"ש-תע"ל. החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) מתייחסת במצע שלה (כמפלגה יהודית-ערבית, היא היחידה מביניהן שמפרסמת מצע בעברית) אף היא רק להיבט של ההשכלה הגבוהה. בחד"ש מציעים ביטול שכר הלימוד במוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה; קידום זכויות הסטודנטים והתנגדות לכל פגיעה בחופש הביטוי וההתארגנות הפוליטית שלהם; הגנה על האוניברסיטאות מפני תכניות הפרטה; והעלאת תקציבי הממשלה המיועדים להשכלה הגבוהה.

כמו כן, בניגוד למפלגות האחרות, חד"ש מקדישה סעיפים ספציפיים במצע לסטודנטים מהמגזר הערבי: היא מציעה להקים בנצרת אוניברסיטה ששפת ההוראה בה היא ערבית; וכן להכיר בהתארגנויות של הסטודנטיות והסטודנטים הערבים, ולהכיר בשילובם באופן שוויוני במרקם החיים האוניברסיטאי.