בדרך לעזה עוצרים בענן הצה"לי המבצעי

הרקטה פרי ייצור עצמי, ששוגרה על ידי הג'יהאד האיסלאמי הבוקר (ב') ופגעה בבית במושב משמרת, נחתה בהפתעה. כעת מגיע שלב התגובה: מחד, עליה להיות קשה מספיק כדי להשיג אפקט הרתעה מרבי – ומאידך עליה לא להיות קשה מדי, כדי שלא להביא להסלמה. יש להניח כי בשעות אלו יושבים חיילים וקצינים – במטכ"ל, בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה, ובוררים יעדים לתקיפה, מתוך בנק המטרות הצה"לי.

לפני חודשים אחדים אמר לאנשים ומחשבים סא"ל אייל כהן, עם סיום תפקידו כמפקד גדוד הקשר של אוגדת עזה, כי "עיקר האתגר הוא בהוספת ערך מוסף לתהליך הגדול של שינוי והתעצמות טכנולוגית מול החמאס. בעבר, גדר הגבול הייתה אזור חיץ, בדומה לרשת של משחק טניס ידידותי, מנומנם מעט, וכעת האזור הפך למרחב של זירת אגרוף שוקקת".

אתמול פרסמנו כי יחידת ממר"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר סיימה עוד שלב בפרויקט הענן הפרטי לאינטרנט המבצעי של הצבא, שבמסגרתו עלו עוד כמה מערכות מבצעיות לענן, ובראשן מערכת צי"ד.

פרויקט הקמת תשתית הענן הצה"לי שנחשף בלעדית באנשים ומחשבים בפברואר 2017, נועד לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידות הצבא. ובשפה עדינה פחות: לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter – בין המועד שבו אויב "קדוש" (שאהיד) מזוהה על ידי חיישן כלשהו – ועד שהוא נורה, נאסף אל אבותיו, ומגיע לעננים.

מטרת הקמת תשתיות הענן היא ליצור שיח רב-זרועי אמיתי ולא רק כזה שמתנהל בין כוחות זרוע כלשהי – ובין עצמם. הענן יסייע לכוחות המבצעיים להיות יותר אפקטיביים ויותר קטלניים: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב – ואז מחליטים מי פוגע בו. תשתית הענן מקצרת את לוחות הזמנים הללו. הענן המבצעי – שהוא חלק מהאינטרנט המבצעי – והיכולות שלו כבר הוצגו בפני הרמטכ"ל החדש, רא"ל אביב כוכבי. מימושו צפוי להביא ליעילות של מערכות ולחסכון של מיליוני שקלים בעלויות רכש. הענן מכיל כיום כבר עשרות מערכות IT מבצעיות, של כלל זרועות הצבא.

הענן שנבנה יוצר קשר הדוק יותר בין המטרה לבין אמצעי הלחימה הרלוונטי, ומממש באופן מעמיק את תפיסת Sensor2Shooter. מדובר במימוש תפיסת השילוביות הבין-זרועית, עם קישוריות ויכולות מבצעיות משופרות, המדברות טוב יותר זו עם זו. נוצרה ראייה משותפת כלל צה"לית. הענן הוא עוד עליית מדרגה במימוש התפיסה.

התפיסה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן. הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT: נוצרה שפה משותפת בין הטוראי לטייס בכל המימדים – קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין-זרועית. הענן יביא לסגירת מעגל האש מהירה יותר. הוא יכול להביא מודיעין מכל מיני מקומות, והכל בזמן אמת. כך, בסוף, מגיע מודיעין איכותי יותר, מהר יותר – ללוחם ולשולחן המפקד.

מידע בזמן אמת

תשתית הענן שנבנתה בצבא יוצרת פלטפורמה לשיתופיות בין-זרועית ולשינוע המידע. הענן משקף את ההבנה בקרב הקצונה הבכירה לחשיבות של מידע בזמן אמיתי.

למערך התקשוב של צה"ל, ניתן להעריך, יש חלק מרכזי בסיכול פעילי טרור. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצה"ל, וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין.

על מנת לסכל פעילי טרור, נדרש לדעת את מיקומם. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני, אם של ההתנהלות שלהם בעולם הקיברנטי, ואם יירוט של השיחות שלהם, בין שבוצעו בטלפונים ניידים לשימוש חד-פעמי, ובין שבוצעו בטלפונים בעלי יכולות הצפנה, או טלפוניים מבוססי תקשורת לוויין. נראה כי המקבילה של ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית – עוקבת אחרי טביעות האצבע הדיגיטליות אותן מותירים פעילי טרור, בסלולר או במחשב.

עוד יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין של צה"ל נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. אלו מאופיינות במורכבות גבוהה מאוד ודורשות מיומנויות ייחודיות לשם תכנונן.

המערכת שאותה בנה צה"ל, מגדירה שפה משותפת ממוכנת בין המודיעין, יצרן המידע – לבין חיל האוויר, העושה שימוש מבצעי במידע. כך, נוצר תהליך ארגוני מורכב, הכולל מגוון רחב של מימדים. יש לשער כי במסגרת אותו פרויקט פיני, פותח אלגוריתם יחיד מסוגו, המייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האפשריים, מאפשרת למשתמש המומחה להחליט תוך פרק זמן מיידי על חלופה מועדפת – ומיד להוציאה לפועל.

יכולות לחיזוי צופה פני עתיד

הכניסה של צה"ל לעולם הביג דטה, סביר להניח, הניבה לו תובנות חדשות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים. אנשי ה-IT הבינו שהם נדרשים להיכנס לתחום, על מנת לדעת דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. הם עשו זאת, בין השאר, בעזרת בינה מלאכותית ולימוד מכונה.

כך, התקדם צה"ל ועשה מסע בעולם ה-BI, שלקח אותו מה-BI המסורתי, שעוסק בדו"חות וניתוח העבר – והפך אותו לארגון שעושה בינה אוטומטית, עם למידה מתקדמת ויכולות לניתוח צופה פני עתיד. הם נכנסו לעולמות שעד לא מכבר היו בהם מעין עיוורים. בהקמת הענן, עבר אגף התקשוב בצה"ל שינוי דרמטי בתפיסת ההפעלה שלו כארגון IT: מארגון המספק תשתיות IT – לארגון המספק שירותי IT, עם תפיסת "הכל כשירות", XaaS: תשתיות כשירות, IaaS, פלטפורמה כשירות, PaaS, ותוכנה כשירות, SaaS.

צה"ל הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש. התקשוב הפך ל-"מעצב" ולא רק ל"מאפשר". בעבר, ה-IT נתן פתרונות – ואילו כיום, ה-IT היה למעצב את פני המערכה – הוא מחבר בין גורמים שונים, לחיל האוויר ולמודיעין – והביא לעבודה מתואמת ביניהם, שבסופה מגיעים פעילי הטרור לעולם שכולו טוב – לעננים.