"מפקדים רבים בצה"ל מבקשים עוד ועוד פתרונות בינה מלאכותית"

"אני מקבלת פניות ממפקדים רבים שמבקשים ממני עוד ועוד פתרונות בינה מלאכותית. מבחינתי זה נהדר כי זה אומר שאני לא צריכה לשכנע אותם – הם מבינים את הפוטנציאל, וכמה הטכנולוגיה יכולה לעזור ולשפר את הפעולה המבצעית של צה"ל, אבל בכל פרויקט שכזה יש גם סיכונים. קודם כל לא מעט מחקרי בינה מלאכותית נכשלים, לא מגיעים לכדי סיום, ובמקרים כאלה – כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. ואכזבה יכולה לפגוע בנכונות להיכנס לפרויקטים דומים בעתיד. לעיתים, זה אף חמור מכך, כי בהיבט שלנו, לחיזוי לא נכון ומוטעה יכולה להיות תוצאה הרת אסון", כך אמרה סגן אלוף נורית כהן-אינגר, ראש תוכנית המידע באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל בהרצאה על הבמה של כנס Future of AI שנערך אמש (ד').

הכנס, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון, והופק בידי אנשים ומחשבים, משך אליו למעלה מ-1,500 אנשי מקצוע שעוסקים בתחום הבינה המלאכותית שהגיעו לשמוע, ללמוד ולהבין לאן וכיצד הבינה המלאכותית לוקחת אותנו בעתיד הקרוב והרחוק.

אז איך מצליחים בפרויקטים של בינה מלאכותית? האם יש כללים כלשהם שצריך לעקוב אחריהם כי להבטיח הצלחה? מה הם הגורמים שיכולים להכשיל אותם?

"אפשר לומר שלמדנו את זה על בשרינו, והמסקנה היא שצריך להתחיל בהצלחות קטנות. רק אחרי שמראים הצלחה שמבהירה באופן חד משמעי מהו הפוטנציאל, אפשר להגדיר תוכנית אסטרטגית שמהווה קפיצת מדרגה משמעותית לארגון", ציינה כהן-אינגר.

לדבריה, האקו-סיסטם שמקדם את התוכנית לבינה מלאכותית מבצעית בצבא בנוי מארבעה מרכיבים: הראשון הוא מרכז מצוינות לבינה מלאכותית, השני הכשרות של תפקידים חדשים בעולם המידע, השלישי ארכיטקטורה ופלטפורמות עוצמתיות שמהוות כלי נשק לבעלי התפקיד, והרביעי שיטת עבודה חדשה שנקראת בצבא צוות משימה, או WeWork.

"הפלטפורמה חייבת להיות עוצמתית"

"במרכז המצוינות, יש קבוצה של חוקרים שעוסקת בפיתוח הפתרונות המתקדמים ביותר בתחום. החוזקה של הקבוצה – היא הקבוצה עצמה. היא פועלת באופן מבוזר בפרויקטים שונים ובצוותי המשימה, אבל תמיד חוזרת למרכז המצוינות שנותן לה גב מקצועי לכל משימה. בנוסף, הבנו לפני מספר שנים שיש חוסר מסוים בהיבט של הנדסת הנתונים, לכן יצרנו מקצועות חדשים כמו תוכניתן מידע שאמון על הנדסת נתוני עתק, ובימים הקרובים יפתח קורס חדש של אנליסטים שיודעים ליצור ערך מיידי מהמידע ויהוו יד ימינם של מפקדים מבצעיים בהיבט של הנגשת ומיצוי המידע הרב שקיים במרחב המבצעי בצה"ל. כל זאת על מנת לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות מבוססות המידע בצבא", היא סיפרה.

בצה"ל כמו בצה"ל, בסופו של דבר המידע האגור והמעובד נדרש לצורך הפעילות המבצעית. "זה אומר שהפלטפורמה חייבת להיות עוצמתית ולשרת את כל בעלי התפקידים בעולם המידע. היא מאוד חסונה והיא מאפשרת את כל עיבוד ואגירת המידע הזה, עם מגוון פתרונות ומוצרים שמאפשרים לכל אחד לבצע את העבודה שלו בצורה הכי מדויקת והכי מהירה", סיפרה כהן-אינגר.
לדבריה, הניסיון הוכיח עם זאת ,שיש כמה דברים שיש להימנע מהם. "אל תכנסו לפרויקט אם אין לכם מוביל עסקי. הטכנולוגיה עצמה, אינה נותנת ערך בלי משתמש בקצה. כמו כן אל תיכנסו לפרויקט אם אין מידע רב ומתוייג. ויש גם את ההיבט של התשתיות: אם אין תשתיות הנדסיות – אין בינה מלאכותית, אין פה בכלל דיון. בינה מלאכותית צריכה עוצמת מחשוב ואגירה. תתחילו מבינה עסקית לפני בינה מלאכותית. צריך לקחת את ההצלחות ולהפוך אותן לתוכנית אסטרטגית לטווח ארוך. כמו כן, צריך להשקיע היום באקוסיסטם, כדי שניתן יהיה ליצור עתיד רווי בבינה מלאכותית", היא סיכמה.