"בגלל לימודי הקודש: לחרדים יש פוטנציאל גבוה לתעסוקה בהיי-טק"

כשמדברים על המגזר החרדי והתעסוקה בכלל, ועולם ההיי-טק בפרט, המושג שעולה שוב ושוב הוא "לימודי ליבה". הגברים החרדים (בשונה מהנשים החרדיות) לא לומדים בדרך כלל את הלימודים האלה, שכוללים מקצועות בסיסיים לעולם ההיי-טק כמו אנגלית ומתמטיקה. אלא שלא רק לימודי הליבה הם אחד המסדים לעבודה בענף – גם ללימודי הקודש יש בהם מקום.
מה הקשר בין התנ"ך, הגמרא והמשנה ההיסטוריים, ששייכים למקצועות ההומניים, לתעשייה החדשנית והריאלית? ישאל השואל. ובכן, אין קשר ישיר, אבל היכולות הלוגיות המפותחות שנדרשות ללימוד כתבי הקודש היהודיים יכולות לסייע למי שלמד אותם גם בעולם ההיי-טק.

המסר הזה היה אחד הדברים המרכזיים שעלו מרב שיח בנושא תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק, שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים. השתתפו בו גורמים ונציגים רלוונטיים – מגופים ממשלתיים, חברות מסחריות, חברות השמה לעולם החרדי וכן ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. עמי אפלבוים, איש היי-טק חרדי, ויוזם הרב שיח והמנחה שלו – יחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, אמר כי "נושא תעסוקת החרדים טעון ורגיש, וחשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים על גיוס לעולם העבודה של אנשים שתורתם אומנותם. יש מספיק חרדים אחרים שיכולים להצטרף לענף. אין חולק שבמגזר החרדי יש פוטנציאל אנושי ברמה גבוהה. כל מי שעסק בגמרא, משנה ותורה מפתח את הכישורים שלו ויכול להגיע להישגים טובים".

אפלבוים ציין את המשולש המורכב ממשאבים, כוח האדם ופרויקטים, ואמר כי הוא קיים גם כשזה קשור לחרדים ולפוטנציאל שלהם בעולם ההיי-טק, "אבל משום מה שם הוא נתקע".

הסיבות לכך שהוא נתקע אינן מעטות. בין אם אלה רבנים מסוימים שמעדיפים שכל צאן מרעיתם יחבוש את ספסלי הישיבות והכוללים, גם אלה שאינם עילויים בתורה; הסטיגמות הקיימות כלפי הציבור החרדי; והתקצוב הלוקה בחסר של תכניות ממשלתיות רלוונטיות.

אצל הנשים החרדיות, הבעיה קטנה יותר, ולו בשל העובדה שאישה כמפרנסת עיקרית או יחידה זה דבר נהוג בציבור החרדי, ומשום שהמחויבות שמוטלת עליהן להגות בתורה יומם ולילה קטנה מזו של עמיתיהן הגברים. לראייה, תעסוקת הנשים החרדיות – בהיי-טק ובכלל – עברה את יעדי התכנית הממשלתית של המטה לתעסוקת חרדים במשרד העבודה והרווחה כבר לפני כמה שנים. בימים אלה עובדים במשרד על תכנית דומה ל-2030, ציינה שיר פרי מהמטה. לדבריה, "עולם ההיי-טק הוא ציר מרכזי בתכנית הזו".

פרי ציינה שמשרד העבודה והרווחה מציע קורסי השכלה וקורסים מקצועיים, לסיוע לקליטתם של בני ציבורים שונים בעולם העבודה, לרבות הציבור החרדי. במסגרת זו, מועברת הכשרה ייעודית של חרדים לענף המחשבים, ש-200-300 איש עוברים אותה בכל שנה. תכניות נוספות הן לימודי הנדסאות בסמינרים של הנשים החרדיות, עם 1,000 תלמידות בשנתון, מסלולי שח"ר לחיילים חרדים ותכנית ליווי ותמיכה בסטודנטים חרדים, עד להשמה שלהם.

משתתפים ברב שיח (עמי אפלבוים – במרכז, רוכן). צילום: פלי הנמר

משתתפים שונים ברב שיח טענו שהקורסים המקצועיים לא מתכתבים עם צרכי המשק. פרי ציינה בתגובה כי "זה לא סוד שיש בממשלה הרבה ביורוקרטיה, אבל יש ניסיונות שיפור מתמידים. כיום, קשב למשק הוא אחד הדברים שאנחנו שמים עליהם את הדגש".

דוברת נוספת ברב שיח הייתה נועה אקר, מנהלת תכניות בזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות. בהגדרתה, רשות החדשנות מתעסקת בתחומים כמו סטארט-אפים, מו"פ וחדשנות, אבל באחרונה היא החלה להתעסק גם בנושא ההון האנושי, מתוך הבנה שהמחסור במהנדסים הוא אחת הבעיות הגדולות של ההיי-טק הישראלי. אקר ציינה שבמסגרת התמיכה שמעניקה הרשות ליזמים ולחברות מתחילות, "יש תת מסלול עם אחוזי תמיכה מוגדלים בשנים הראשונה והשנייה לחרדים, ערבים ונשים. תמכנו עד היום ב-26 יזמים חרדיים בסכום כולל של 37 מיליון שקלים".

עוד היא ציינה כי חרדים שמשתתפים בבוטקאמפים לתכנות מקבלים מהרשות תמיכה מוגדלת. עם זאת, אחת הדרישות היא שכל תכנית כזו תכיל 50% אקדמאים, מה שקצת מקשה על החרדים, שרובם לא פונים ללימודים אקדמיים.

ח.ש. (השם המלא שמור במערכת), שפועלת בתחום הכוון התעסוקה לבני הציבור החרדי, אמרה שבפועל התמיכה הזו לא יוצאת לפועל. "כל הזמן אומרים לנו שעובדים על זה, אבל זה לא קורה", ציינה. אקר אמרה כי האפשרות לתמיכה מוגדלת קיימת, והסיבה שהיא כמעט שלא יצאה לפועל היא שלא הגיעו הצעות רבות מהמגזר החרדי.