"התיירים עושים את הטיול עוד לפני שהגיעו למדינה"

ברב-שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים, בהשתתפות אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף מערכות מידע, דיגיטל וניו-מדיה במשרד התיירות, יזמים בתחום הטרוול-טק ומנהלי חדשנות בתיירות, דנו הדוברים בהיבטים השונים של מהפכת התיירות הדיגיטלית, או ב"שיבוש התיירותי"- ה-Travel-Tech Disrupt.

"המוצר שלנו מנגיש פרטי ידע ללקוחות, כאשר כל הפוקוס על השירות ומתן מענה ללקוח עובר שיבוש וטלטלה", אמר עילי רנרט, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-KMS Lighthouse, סטארט-אפ שפועל כיום תחת קבוצת אמן. "המערכת שלנו מבוססת מידע שמטייב אינטראקציות בין הלקוח למוקד השירות, בין השאר עבור ענף התיירות. אנו עובדים עם קבוצת פתאל, שם אנו מנגישים את המידע עבור נציגי שירות הלקוחות. מערכת מוח שיודעת להניע מערכות תפעוליות, עם תסריטי שיחה, שאלות ותשובות וליווי הלקוח לצורך מכירת שירותים", הוא סיפר.

דוגמה נוספת למיזם ישראלי שנועד לשכלל את חווית הלקוח בתיירות, בדגש על הזמנת מלונות, סיפק ליאור יואב, שותף במיזם הישראלי Hotels By Day, אפליקציה להשכרת חדרים במלון בחו"ל בשעות גמישות "בתפירה אישית" (למשל צ'ק אין בשש בבוקר או צ'ק אאוט ב-21 בערב).

על פי המודל שמציעה החברה, משלמים תעריף מוזל על יממה חלקית ונהנים מחדר בדיוק בשעות שזקוקים לו. "המיזם שלנו עוסק ב-Flexible Booking, ומציע מושג חדש בשוק הזמנות הלינה בתיירות –DayCation", אמר, "אנו עובדים בעשרים מדינות עם הרשתות הגדולות כמו הייאט והילטון".

חיבור המלונות עם החדשנות

גרנית שרון, מנהלת החדשנות בהתאחדות המלונות, ציינה את הרצון מצד ההתאחדות לעזור לחיבור המלונות עם החדשנות. "בשיווק בתיירות, למשל, יש את עולם המציאות המדומה שמציע לעטוף את המלון בחוויה. הרעיון הוא להביא ערך מוסף של החיבור בין שני העולמות", הוסיפה.

"משרדי הנסיעות הגדולים פיתחו לעצמם אתרים, חלקם פועלים כיום און ליין לחלוטין- יש להם יכולות ותשומות להשקיע בנושא. לעומת זאת, למשרדים הקטנים והבינוניים קשה יותר להשקיע", אמרה סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות.

המשרדים גדולים, הסבירה, כבר נמצאים כולם בעידן הדיגיטלי. המשרדים הקטנים, לעומת זאת, עדיין פחות בדיגיטל, והם מתמקדים בהענקת ערך מוסף אנושי ומטפלים בנישות ייחודיות יותר. בלי הטכנולוגיה אין ספק שהענף שלנו לא יכול לשרוד", הוסיפה.

במענה לשאלה האם סופם של משרדי הנסיעות להיכחד בעידן הדיגיטל, השיבה סובול נחרצות: "חד משמעית לא. שפע המידע שמציף את הרשת מבלבל לחלוטין. במקום להעניק יחס אישי ללקוח, אמרה סובול, טכנולוגיית הפרסונליזציה משמשת את החברות למטרות שיווקיות, ומאפשרת להן לעלות את מחיר הדיל. לדברים היקרים והמסובכים יש עדיין צורך במשרדי הנסיעות. כך, למשל, לקוח שרוצה להזמין טיסה במחלקת עסקים לדרום אמריקה, עדיין מעדיף סוכן שילווה אותך לאורך כל הדרך ויטפל בשינויים, ביטולים וכדומה. רק סוכני נסיעות יכולים לטפל במשברים כמו זה של קרקוע צי מטוסי בואינג שחווינו בימים האחרונים" , ציינה. ב

"אתרים ישראליים יש גם מענה אנושי ויש עם מי לדבר, בניגוד לאתרים הבינלאומיים שפועלים און ליין לחלוטין. על הדרכים בהם פועלת ההתאחדות לקידום חדשנות בתיירות, סיפרה סובול: "כינסנו עשרים סטארט-אפים כדי להנגיש אפליקציות שכבר פותחו ויכולות כבר לשמש את חברות הנסיעות, בשיתוף עם קהילת ITTS. עשינו האקטונים, ואנו שמחים על כך שגם לרשות החדשנות ו"ישראל דיגיטלית" יש מסלול שמקדם תמיכות בסטארט-אפים בתחום הטרוול-טק ותכנית פיילוטים עבור סטארט-אפים בתחום התיירות. אפשרנו לסטארט-אפים להשתתף בביתן ישראל בירידי תיירות בינלאומיים ולהציג בתוך ביתן משרד התיירות. אנו מחברים אותם עם מכון היצוא שדואג לפגישות עם חברות רלוונטיות", אמרה.

"התפיסה האסטרטגית שלנו היא לקדם ייצור מוצרים טכנולוגיים בתחום. המטרה היא שיהיו כמה שיותר שירותים דיגיטליים שישדרגו את חווית הביקור של התייר בישראל. יש לזכור, ציינה סובול, שהתיירים עושים את הטיול עוד לפני שהגיעו למדינה. הטיול מתנהל בהתאם לציפיות שפיתחו בדיגיטל – והתייר עושה V על מה שראה בתמונות און ליין. אנו רוצים שהתיירים יפגשו את התוכן הכי איכותי, הכי קל ונגיש, וקיבלו את החוויה הכי טובה, ופתוחים לשיתופי פעולה עם מיזמים בתחום. יש לנו קבוצת ווטסאפ פעילה המשותפת לסוכני נסיעות וסטארט אפיסטים, ומטרתה לקדם סיעור מוחות", אמרה.