"אם יהיו יותר מהנדסים – ניתן יהיה להגדיל את תקציבי הבריאות והרווחה"

"אנחנו נמצאים במשא ומתן הקואליציוני, ועולות דרישות לגיטימיות כמו להגדיל את תקציב מערכת הבריאות ואת קצבאות הזקנה. אם לא היה מחסור במהנדסים, היינו יכולים להיענות יותר לאותן דרישות. ככל שיגדלו מספרי ההכשרות והמהנדסים, יהיה טוב יותר לכלכלה הישראלית ויינתן מענה טוב יותר על הצרכים", כך אמר הבוקר (ד') שר הכלכלה, אלי כהן, בכנס ההון האנושי שהתקיים במכללת אפקה, ועסק בקשר שבין האקדמיה לתעשייה ובתרומה שלו להיי-טק הישראלי.

המוטיב שחזר לאורך האירוע הוא החשיבות של הקשר הזה לכלכלה בכלל ולענף ההיי-טק בפרט, למרות ההסתייגות שיש מכך – בעיקר באקדמיה. הדוברים השונים הצביעו על כך ששיתוף הפעולה בין שני הגופים לא מספק ושאם הוא יבוצע בצורה טובה יותר – הדבר יתרום להתפתחות המשק.

לדברי השר כהן, "ישראל היא מדינת מפתח בעולם החדשנות, בכל הפרמטרים. החברות הרב לאומיות נמצאות כאן ומפתחות את הפיתוחים המשמעותיים שלהן בישראל, והתעשייה המקומית משתמשת בחדשנות כדי לעשות את העולם טוב יותר. הסיבה שמעמדה של ישראל בעולם הולך ומתחזק הוא כי העולם צמא לחדשנות ולטכנולוגיה הישראליות".

"אולם", הוסיף, "יש דבר מתסכל – הסטגנציה במספר המועסקים בהיי-טק, שכבר שנים עומד על כ-9% בלבד. היעד שלנו הוא להגיע ל-15%". הוא ציין כי בזכות ההיי-טק, הייצוא השנתי מישראל עבר כבר ב-2017 את הסכום של 100 מיליארד דולר, ואמר: "אם עם 9% אנחנו מגיעים לסכום הזה, דמיינו לעצמכם מה יהיה כששיעור המועסקים מההיי-טק יעמוד על 15%".

כהן הצביע על שני מגזרים פוטנציאליים להרחבת מספר המועסקים בהיי-טק – נשים והפריפריה, וסיפר על תכניות של רשות החדשנות על מנת שזה יקרה. כך, הוא הבטיח ש-"נשקיע בשלוש השנים הקרובות יותר מ-400 מיליון שקלים בחברות היי-טק שיפתחו שלוחות בפריפריה. חברות שכבר עשו את זה – מגיע לאן פרס ישראל". עוד הוא קרא להקטין את שכר הלימוד באקדמיה למהנדסים, כדי שיהיה תמריץ גדול יותר לפנות ללימודי מקצועות טכנולוגיים.

"התעשייה מודעת לחשיבות האקדמיה, אבל אי אפשר לומר את ההיפך"

פרופ' אדו פרלמן, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, קרא לשינוי בשיטות ההוראה ומעבר מלמידה שמרנית, של הרצאות ותרגולים, ללמידה שמתאימה לסטודנטים מדור ה-Z. הוא ציין ששיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה יהיה טוב יותר אם החברות יבהירו למוסדות האקדמיים את החשיבות מבחינתן של לימוד התחומים הטכנולוגיים החדשים. "רק אם זה יקרה, הנושאים יוכנסו לתכנית הלימודים לעומק", אמר. כמו כן, הוא קרא לשילוב של נציגים מהתעשייה בוועדות האקדמיות שמעצבות את תכנית הלימודים לסטודנטים, על מנת שהם יוכלו לצבור ניסיון מעשי רב יותר לפני שהם יוצאים לשוק העבודה.

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה. צילום: דוד סקורי

לדברי פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה, "הדיון מתמקד במחסור במהנדסים, אבל צריך להוסיף לדיון הכמותי את הפן האיכותי. צריך שמערכת החינוך, האקדמיה והתעשייה ידברו ביניהן. אנחנו לא בנקודה אופטימלית, כיום כל אחת מהמערכות עובדת לעצמה, ויש לשפר את הממשק ביניהן". פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת – הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, הסכימה אתו והצביעה על כך ש-"התעשייה מודעת לחשיבות של האקדמיה, אבל אי אפשר לומר את ההיפך, והדבר לא יכול לעבוד טוב בלי שיתוף פעולה בין שני הצדדים. על האקדמיה לשנות את נקודת המבט ולהבין שהיא לא יכולה בלי התעשייה. היא צריכה שלא לפחד ולהפסיק את ההסתכלות בעין לא יפה על שיתוף הפעולה עם התעשייה. זה דורש אומץ ואנחנו עובדים על זה", הוסיפה. ח"כ לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג אמר שדרושה מהפכה תפיסתית בנוגע לממשק שבין האקדמיה לתעשייה "ואנחנו לא מבינים עד כמה. דרוש משהו גדול ומדינת ישראל יכולה להוביל את שינוי הפרדיגמה".

פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת. צילום: דוברות ה-ות"ת

האם הרגולציה מפריעה?

עוד סוגיה שעלתה במהלך הדיון היא הרגולציה והשפעתה על החיבור המדובר. "הרגולטור חייב לסיים את המעורבות שלו בנושא", אמר פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. "זה קיים בארצות הברית וזאת אחת הסיבות שהיא הכלכלה הכי עשירה בעולם".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות, ציין את מה שמדובר עליו כבר מזה זמן – שישראל צריכה להפוך מסטארט-אפ ניישן לסמארט-אפ ניישן, "כדי להגביר את הצמיחה הכלכלית רבת הקיימא".