"האתגר הגדול בירושלים: הנגשת השירותים לכל סוגי האוכלוסייה"

כך אמר איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים ● בראיון לרגל יום ירושלים הוא מספר על הפרויקטים הטכנולוגיים שמבוצעים בעיר, על האתגרים הדיגיטליים בתפעולה ועל חדשנות בעיר הוותיקה וההיסטורית

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור

יום ירושלים הוא עיתוי נכון להבין כיצד מנהלים את מערכות המידע של העיר הגדולה בישראל – הן מבחינת האוכלוסייה (901,300 תושבים) והן מבחינת השטח (125 קמ"ר). כמו רשויות מקומיות רבות אחרות, גם עיר הבירה משקיעה רבות בשיפור השירות לתושבים, במידה רבה באמצעות אגף מערכות המידע והמחשוב של העירייה, שאותו מוביל המנמ"ר הוותיק, איתמר קורנפלד. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל היום הזה הוא אומר כי "האתגר הגדול בעיר כמו ירושלים הוא להנגיש את השירותים לכל האוכלוסיות בעיר, מכל הדתות והלאומים".

מה היו שלל האתגרים שעמדו בפני אגף מערכות המידע של עיריית ירושלים בשנה האחרונה?
"השנה האחרונה התאפיינה בשורה ארוכה של פרויקטים – מהם פרויקטים שעלו לאוויר וכאלה עתידיים, שבסופו של דבר ישנו באופן מהותי וברמות שלא ידענו עד כה את אופי השירותים שאנחנו מעניקים לתושבים. בסך הכול ביצענו כ-60 פרויקטי פיתוח משמעותיים ועוד 15 בעולמות התשתיות, בהיקפים של מיליוני שקלים. הפרויקט הראשון הוא השלמת הקמת מוקד 106 המחודש שלנו, שכלל גם בינוי פיזי מחדש וגם מערכות טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר.

המוקד מבוסס על מערכת CRM חדשה של Dynamics, עם אתר חדש וחדשני במיוחד. הטמעת המערכת בוצעה על ידי פרודוור ואתר האתר הקימה Ewave. החידוש הגדול הוא שבתוך המוקד פועל כעת המשל"ט העירוני, שהיה עד כה במבנה אחר ועבד בנפרד. האיחוד בין המערכות מייצר הרבה אפשרויות חדשות. בפרויקט הזה נעזרנו במוטורולה, שסייעה לנו להקים במוקד מערכת שו"ב מקומית, שמחברת את כל המערכות העירוניות ומאפשרת לייצר למקבלי ההחלטות תמונה אחת מלאה על כל הנעשה בעיר".

מהי הפעילות שלכם לאוטומציה של שירותים, כדי לסייע לתושבים להתנהל ביתר קלות מול העירייה?
"בשנה האחרונה העמדנו לרשות התושבים יותר אפשרויות לבצע הרבה יותר פעולות ממוחשבות באמצעות טפסים מקוונים שהעלינו לאוויר. אלה חוסכים מהם את הצורך להגיע לבניין העירייה ומאפשרים לנו לתת להם שירות הרבה יותר יעיל ומהיר. זה כולל ביצוע פעולות שונות אונליין, בהם תשלומים. כמו כן, הקמנו מערכת ממוחשבת לטיפול בנושאי הרווחה, בין היתר באמצעות מענק שקיבלנו מישראל דיגיטלית. פרויקט נוסף הוא חיבור בין המערכות של הפיקוח העירוני לפקחי החנייה, ברמת הניהול והמחשוב, כאשר בשטח, כל יחידה ממשיכה לעבוד באופן עצמאי.

השנה גם הקמנו יחידת דיגיטל, שמסייעת לאנשי העירייה שמזינים את התכנים ודואגים שהם יהיו נגישים, ובכך מסייעים לתושבים. אנחנו בעיצומו של התהליך ובשנה הבאה נוסיף עוד טפסים כאלה, כדי להגביר את רמת האוטומציה והיכולת לבצע פעולות בדיגיטל. כך, למשל, צפויה מהפכה של ממש בכל הנוגע לפתיחת תיקי רישוי – אחד הנושאים היותר מורכבים בכל רשות מקומית בארץ. הטפסים המקוונים שיגיעו למחלקות העירייה ייבדקו באופן אוטומטי, במקום ידנית, כפי שנעשה עד כה. הדבר יקצר באופן משמעותי את הליכי פתיחת תיקי הבנייה והרישוי.

פרויקט נוסף שאנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של סיום הפיתוח שלו הוא מחשוב מערכת הגבייה. תהליך הפיתוח ארך ארבע שנים. הוא מבוצע פנימית, בעזרת ספקים חיצוניים. המערכת הזו ישבה במשך שנים על המיינפריים וכיום היא בעולמות הדוט.נט. היא תאחד את תהליכי הגבייה העירוניים וגם פה, תייעל משמעותית את השירות התושב".

מתי היא תעלה לאוויר?
"אני מעריך שביולי היא תהיה מוכנה, ניכנס לתהליכי בדיקות מואצים והיא תעלה לאוויר בתחילת השנה הבאה. היא תשרת את כל פקידי הגבייה ואת כל מי שיוצר חיובים בכל מחלקות העירייה. המערכת תהיה נגישה לכל הטפסים הדיגיטליים בתחום, מה שיעשה את הדבר יותר קל".

חדשנות בעיר ההיסטורית - ירושלים. צילום: BigStock

חדשנות בעיר ההיסטורית – ירושלים. צילום: BigStock

מה לגבי תחום החינוך?
"העירייה נמצאת בתנופת בנייה בתחום זה. קיבלנו מענק של 100 מיליון שקלים להקמת בתי ספר יסודיים בעיר. רמדור זכתה במכרז לניהול ההיבט המחשובי ומסייעת לניהול פרויקטי הבנייה".

מה קורה בתחום התשתיות?
"בימים אלה אנחנו עוסקים בהחלפת כל מערכות התקשורת העירוניות, כולל בבניין העירייה בכיכר ספרא, למערכות IP חכמות. אנחנו מבצעים את הפרויקט בעזרת בינת, נס, סיסקו ו-SMBIT. פרויקטים נוספים הם הטמעת טכנולוגיית VDI, המשך פרישת Wi-Fi ברחבי העיר ופרויקט הגלים המילימטריים, שבימים אלה מתחילים ליישם אותו, כחלק מתפיסת העיר החכמה".

פרויקט נוסף שקורנפלד מציין הוא הוצאת המדפסות שמשרתות את עובדי העירייה ומעבר להדפסה מנוהלת. "הפרויקט מבוצע בעזרתה של נס, שמסייעת בפרויקטים רבים בעירייה, ושותפה לו יזמקו".

כיצד מתקדם המעבר של עיריית ירושלים לענן?
"אנחנו מנצלים ונמשיך לנצל את היכולות של הענן המיקרוסופטי. 6,000 משתמשים שלנו כבר עובדים על Office 365. כמו כן, כאמור, בעזרת מערכת ה-Dynamics הקמנו את ה-CRM, וכעת אנחנו מקימים מערכת פיננסית-לוגיסטית שתשב בענן. זה יהיה אחד הפרויקטים הראשונים שלנו בענן".

כיצד הנהלת העירייה וראש העיר, משה ליאון, רואים את נושא המחשוב והדיגיטל?
"ראש העיר והנהלתה רואים חשיבות רבה בקידום הטכנולוגיה והדיגיטל לטובת התושבים, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה אתו ומקבלים ממנו גיבוי מלא".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. Yoav

    חברת SMBIT נבחרה ע"י העירייה להתקין את מערכות הגלים במילימטריים בירושלים

אירועים קרובים