מנהל מפעל החלל של תע"א על בראשית – מהשיגור ועד ההתרסקות

המנהל, עופר דורון, מונה את האתגרים שעמדו מאחורי הפרויקט השאפתני, המהמורות שבהן נתקל בדרך וההצלחה שלו, למרות התוצאה המאכזבת של המסע

עופר דורון, מנהל מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית. צילום: רענן כהן

ההתרסקות של החללית בראשית על הירח הייתה אחד האירועים המתוקשרים והמדוברים ביותר במדינה בחודשיים האחרונים. אלמלא הבחירות והתהפוכות הפוליטיות, סביר להניח שהיא הייתה האירוע המתוקשר והמדובר ביותר. עופר דורון, מנהל מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית, סיפק בכנס IT Top Stars בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (א'), הצצה אל מאחורי הקלעים של בראשית ושל מה שהיה שם וגרם לכך שהחללית סיימה את מסלולה לא כמו שקיווינו.

בראשית החלה בתחרות של גוגל. מדובר ביוזמה של שלושה ישראלים שהשתתפו בתחרות – יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, וחלמו על חללית ישראלית ראשונה על הירח. השלושה הקימו לצורך כך את עמותת Space IL, וכדי לקבל "גב" חזק יותר חברו לתעשייה האווירית. את הממון הם גייסו משלל משקיעים פרטיים, ובמרכזם מוריס קאהן, שהשקיע בפרויקט 40 מיליון דולר, וקצת, קצת מאוד (יחסית), מממשלת ישראל.

החללית שוגרה לעבר הירח בסוף פברואר ולאחר סיבובים רבים סביב כדור הארץ, אמורה הייתה לנחות עליו ב-11 באפריל, יומיים לאחר הבחירות האחרונות. אלא שבמקום נחיתה חלקה, היא התרסקה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין.

"למרות הכול – הצלחה"

על אף הסוף המר, דורון מגדיר את פרויקט בראשית כהצלחה, בין היתר עקב הפן החינוכי: כחלק מהפרויקט, החליטו אנשי Space IL והתורמים שלהם להשקיע לא מעט בחינוך של הדור הבא של ישראל לחלל ולמדעים וטכנולוגיה בפרט. הם רצו ליצור את "אפקט אפולו", כלומר: שלימודי החלל והטכנולוגיה יתפתחו בעקבות בראשית בדומה למה שהיה בארצות הברית לפני כ-50 שנים, לאחר הנחיתה של אפולו 11 על הירח. דורון מודה שהוא היה בתחילה סקפטי לגבי הפרויקט בכלל וההיבט החינוכי שלו בפרט, אולם הוא שמח לגלות שהתבדה. "גרמנו להרבה מאוד ילדים להסתכל לירח ולשאול למה ואיך עושים את זה, ולכן, עשינו את שלנו", אמר.

סיבה נוספת להצלחת הפרויקט, ציין, היא שיתוף הפעולה בין שלושת היזמים הצעירים לארגון ותיק ומסורתי כמו התעשייה האווירית. "מייסדי Space IL הבינו מהר מאוד שכדי להגיע לירח צריך קצת יותר משלושה חבר'ה, כמה מתנדבים וגראז', אלא רוחב ידע אדיר ויכולת להתעמק בתחומים רבים ושונים", הוסיף דורון. "כך נוצר חיבור בין חברת חלל מסורתית – התעשייה האווירית – לבין סטארט-אפ, שרוצה לבצע את הפיתוח וההנדסה אצלו, אבל מבין שהוא חייב שותפים לדרך".

הסלפי שבראשית שלחה רגע לפני שהתרסקה על הירח

הסלפי שבראשית שלחה רגע לפני שהתרסקה על הירח

בראשית, ציין, הייתה חללית שונה מחלליות אחרות, בעיקר עקב הגודל והעלות שלה, שהיו קטנים, בין היתר מאחר שלא היו לה כמעט יתירויות והתכנית שלהם הייתה הרבה יותר מהירה מתכניות אחרות בתחום החלל.

דורון מנה שורה של אתגרים שליוו את פרויקט בראשית: "אחד מהם הוא השיגור, שמלווה ברעש רב ומהווה חשיפה ראשונה של החללית לסביבת החלל. בנוסף, יש בחלל קרינה, טמפרטורות קיצוניות, ואקום, אין GPS, והיו גם אתגרים בקיום תקשורת בין החללית למטה". לדבריו, "העובדה שבראשית מעולם לא נוסתה בתרחישי אמת, תהליכים אוטונומיים שונים, בעיות התקשורת, היתירות הנמוכה והעובדה שהנחיתה הייתה 'עיוורת' הם בין הדברים שגרמו להתרסקות".

הוא ציין גם את ארבעת היעדים שהתעשייה האווירית הציבה לעצמה, עוד ב-2013, כחלק מפרויקט בראשית: לשפר את התדמית של החברה, למצב אותה בעולם כמובילה בתחום החלל, לקדם את הגדלת תקציב החלל האזרחי בישראל ולהתנסות מעשית במיזם מעולם "החלל החדש" (New space). "הצלחנו בכל היעדים האלה, למעט בשלישי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח את הגדלת התקציב, ומה שנותר הוא לממש את ההבטחה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים