כך מסייע הטיפול בביג דטה למצוא את זכריא זביידי הבא

"אנחנו יודעים לקחת מאות אלפי פריטי מידע, ובעזרת אלגוריתמים לעשות עליהם מניפולציות ולחלץ מהביג דטה הזה תובנות. בעוד המודיעין בעבר חיפש את 'ידיעת הזהב', כיום – הגישה השתנתה והדרך להגיע למודיעין הנכון היא לדלות ולזקק פרטי מידע רבים", אמרה בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף ל', ראש צוות אסטרטגי בחטיבת המחקר באמ"ן.

בשנים האחרונות שינתה חטיבת המחקר במודיעין חלק מאופן פעולתה. בעוד שבעבר אנשיה פעלו כאנליסטים בכל גוף מחקר, כלומר מחקר איכותני, המתבסס על ניתוח נתונים ועל בסיסם פרשנות והערכה לשם הפקת תובנות – הרי היום, אנשי החטיבה עובדים גם באופן חדש: טיפול בהררי נתונים, ביג דטה, וחילוץ התובנות מהם. בשל כך נולד הצורך החדש: הכשרה ואיתור של מנתחי נתונים, דטה אנליסטים, היודעים לשחות ולנווט את דרכם באמבטיות ובאגמי הנתונים – ולא לטבוע בהם.

להוציא את המוץ מהתבן הדיגיטלי

"אבל הצוות בראשותי מוביל את ההשתנות", הסבירה ל', "חטיבת המחקר באמ"ן היא ארגון איכותני, העושה מחקר איכותני, הדומה לזה שבאקדמיה. לכך מצרפים את המימד האינטואיטיבי, של מי שחי, נושם, לומד ומכיר את האויב. בשנים האחרונות הבנו שאנו לא מצליחים להכיל את ריבוי המידע ולא מספיקים לנצל אותו. לכן, הבאתי לאנשי כלים חדשים, שרלוונטים לעיסוק בביג דטה. אני רוצה שאנשי יוציאו את המוץ מהתבן הדיגיטלי המודרני – שיידעו לתשאל מאגרי מידע, ולחלץ מהם תובנות. לדעת את מיקום האויב ואת כיווני פעולתו לא על בסיס ידיעה מודיעינית אחת או שתיים, אלא אלפים. לשם כך היינו חייבים ללמד את האנשים לעבוד בצורה לא אינטואיטיבית".

המימד החזותי בטיפול בביג דטה, הסבירה סא"ל ל', "חשוב מאד: הויזואליזציה משמעותית, כי היא עוזרת להעביר בצורה טובה יותר את שאלות המחקר. היא מאפשרת לראות יער ולא רק עצים בודדים, מגמות ולא רק פרטי מידע".

"הטיפול בביג דטה", אמרה סא"ל ל', "עושה שני דברים. האחד, שאלה החוקרת את המידע, מנסה למצות אותו כדי לספק תשובות, לשלוף את דגי הזהב מאמבטיית הנתונים. הדבר השני הוא Data Driven, לעשות חיקור במידע. אני רוצה שהמידע יספר לי סיפורים שלא חשבתי עליהם, שיציף חריגים ואנומליות ויעזור לי באזורים בהם אני 'עיוורת'".

לדבריה, "ישנם שלושה אזורים: האחד, הדברים שאני יודעת מה אני מחפשת, זה הידוע. השני, הלא ידוע. יש משהו, אבל אני לא יודעת אותו לעומקו. למשל, כמה טילים יש לאויב ומתי ואיפה הוא יפתח באש. מה שאני יודעת שאני לא יודעת. האזור השלישי הוא הרבה יותר קשה: יש דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת. פה אנו עושים חיקור וגילוי (אקספלורציה) על החומרים. לשוטט במידע, לגלות ולתפעל את המאגרים – בלא הנחת יסוד, בלא קונספציה, משהו שלא חשבנו עליו מראש, למשל, שליכטנשטיין היא אויבת של ישראל. ניתוח טקסט, ניתוח רגש וניתוח המדיה החברתית, עשויים לעזור למצוא קשר בין ישויות ופרטי מידע שכלל לא חשבנו עליהם".

"אנו פחות עוסקים בטכנולוגיה", הסבירה סא"ל ל', "אנו משתמשי הקצה, 'הליבה העסקית' שלי היא מחקרית. חלק מאנשי הם טכנולוגים. הם פונים לאנשי ה-IT בבתי התוכנה של אמ"ן וחושבים מהי הפלטפורמה הטכנולוגית שתסייע לאנשי המחקר באופן המיטבי. הם מסבירים לאנשי ה-IT איך נראה ה-Workflow, התהליך ה'עסקי' מודיעיני – ואיזה תהליך טכנולוגי ואיזו ארכיטקטורת מחשוב צריך לתפור".

לכן, הסבירה, "אנו עוסקים בהכשרת מנתחי מידע. אנו רוצים להכשיר מספיק אנשים שיידעו את השפה, יידעו לשבת עם טכנולוגים ויחשבו יחד על כלי בינה מלאכותית שישפרו את יכולות המחקר. לנו לא אכפת האם מדובר במוצר מדף טכנולוגי, או פרי פיתוח: לחטיבת המחקר זה שקוף, הם רוצים פלטפורמה שתמקסם את זמן החקירה ושתביא תוצרי חיקור טובים יותר". לדבריה, "עם כל הכבוד, ויש כבוד, לבינה מלאכותית, לימוד מכונה ואלגוריתמים, כי הם נותנים מתאמים והקשרים – אבל לעולם מכונות לא יידעו לתת סיבתיות. את הסיבה וההסבר לפער בין גרפים רק חוקר, אנליסט, איש מודיעי הבקיא באויב, יידע לתת. והוא גם יספק הקשר לסביבה האופרטיבית".

ה-ביג דטה נגד סוחרים בעזה הקשורים לטרור

לדברי סרן י', קצינה באגף המחקר, "השתמשנו בניתוח דטה על מאגרים גלויים ומאגרים מודיעיניים", סרן י' הדגימה את הדברים: "לזיהוי קשרים בין סוחרים ברצועת עזה לבין חלפנים הפועלים בשיתוף ארגוני טרור ברצועה. עשינו זאת לשם פגיעה בשיטת הקיזוז המשמשת להעברת כספים לארגוני הטרור ברצועה – שיטת החלפנות. השיטה מבוססת על אמון בין שני חלפנים, שאינה כוללת מעבר פיזי של הכספים, אלא קיזוז שלהם תמורת סחורות: הסוחר מפקיד מזומן אצל החלפן ברצועה, והחלפן, באמצעות חלפנים בחו"ל, שמקבלים את הכספים של ארגוני הטרור, דואג לשלם עבור צרכי הסחר של הסוחר בחו"ל. זיהוי קשרים משמעותיים בין חלפנים לסוחרים, איפשר פעילות אופרטיבית יחד עם המכס, לטובת הרתעת הסוחרים מלשתף פעולה עם חלפני הטרור".

השימוש בביג דטה, סיכמה סא"ל ל', "עוזר בכך שהוא מעלה את רמת הדיוק בהסתמכות. בנוסף, הוא משפר את איכות וכמות הביטויים החזותיים. כך, ניתן 'לפרק' את גוש המידע לשורה של ניתוחים עם תמונת מודיעין מפורטת ומורכבת, לטובת יותר צרכנים-משתמשים. כך, אנו לא רק עושים את הדטה, אלא גם את ה'למה', הסיבתיות. בדרך זו אנו יוצרים מחקר המשלב את הממד האיכותני, עם זה הכמותי – וזה מצליח".