"יש אנשי טכנולוגיה ששוכחים שמטרתה לשרת את הביזנס"

"יש לא מעט אנשי טכנולוגיה שמתעסקים במילות באזזז ומאבדים את הצפון. הם שוכחים שהמטרה של הטכנולוגיה היא לשרת משימה עסקית", כך אמר גרישה סוקולובסקי, סמנכ"ל ייעוץ, ארכיטקטורה והנדסה בטלדור תקשורת.

סוקולובסקי דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים לקראת כנס שייערך ב-9 בספטמבר הקרוב ויעסוק בענן ההיברידי ובקוברנטיס. במפגש, שהנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ומני צרפתי, מנהל אזורי לארכיטקטורת פתרונות בישראל, יוון וקפריסין ברד-האט, השתתפו נציגי חברות בולטות בתחום, ספקים ומשתמשים.

לדברי סוקולובסקי, "ארגונים צריכים להתייחס לטכנולוגיה כמו שמתייחסים לחשמל. בחשמל, ברגע שהדלקת – אתה משלם, ומשכיבית – אתה לא משלם. בכל מקרה, לא אכפת לך מאיפה החשמל הגיע. כך, צריכה להיות מטרה ויש טכנולוגיה שתומכת בה".

על הענן הוא אמר ש-"לא מדובר בטכנולוגיה אלא בפילוסופיה, צורת עבודה. הוא יכול להתקיים בכל טכנולוגיה, כולל מיינפריים. מה שטוב בענן הוא שיפור זמן ההגעה לשוק, מה שמייצר יותר כסף. ארגון צריך לראות האם הוא מרוויח או מפסיד בסופו של דבר, באיזון עם הסכום שהוא משלם על תחזוקת הענן".

"הענן והקוברנטיס מתאימים לתקופה הנוכחית, אבל צריך לבחור בטכנולוגיה שמתאימה לביזנס, ואלה לאו דווקא הטכנולוגיות האלה", ציין סוקולובסקי. "צריך לבדוק קודם כל את עומסי העבודה, מה זמן ההגעה הנדרש לשוק, וכמה ואילו פתרונות ישנם. צריך להתייחס לזה בזהירות, להיזהר לא לקחת לקוחות לדרך ללא מוצא".

"בטלדור", אמר, "בנינו את המפעל הדיגיטלי, במטרה קודם כל להבין מהן האפליקציות שהלקוח מפתח, מה השירותים שהוא נותן ללקוחות שלו, ואז לראות מה אפשר להציע לו לטובתם".

"עולם התשתיות יישאר"

בין המשתתפים הנוספים ברב שיח היה איתן יהודה, ארכיטקט ראשי בהיטאצ'י ונטרה. הוא אמר כי "עולם התשתיות יישאר. ארגונים עדיין צריכים תשתיות אמינות, זמינות ושרתים מהירים. כמו כן, יש עדיין גופים מוטי רגולציה, צבאות וגופי ביטחון שנזקקים לתשתיות. מהצד השני, לכל הארגונים יש אסטרטגיית ענן, ולו מסוימת".

הוא ציין כי "יש בעיה של ידע בנוגע לענן – הן לגבי ההבדלים בין העננים השונים והן הצורך של ארגונים להבין איך עושים מיגרציה לנתונים".

איתן יהודה, ארכיטקט ראשי בהיטאצ'י ונטרה. צילום: אלישר

יהודה נתן סקירה קצרה על הרגולציה על הענן בעולם ואת ההשפעה שלה על תחום התשתיות. "יש מדינות באירופה, בפרט במרכזה, עם רגולציה מאוד חזקה. שם, נתח השוק של התשתיות נשמר. מדינות אחרות, בעיקר במזרח אירופה, ובמרכזן רוסיה, הן מאמצות מוקדמות של מרבית הטכנולוגיות החדשות. בארצות הברית מתקיימות שתי המגמות. יש גופים שעד לא מזמן היה בהם טאבו שלפיו כלל המחשוב צריך להתנהל בתוכם (On-Premise), למשל הפנטגון, והם מתחילים להבין את הענן ואת יתרונותיו – גם עבורם", אמר. הוא ציין כי "הרבה ארגונים מנצלים את תהליך המיגרציה של הנתונים כדי לעשות מודרניזציה של האפליקציות".

בתשובה לשאלה האם הקוברנטיס עושה את הענן יותר מורכב מבחינת אבטחה הוא ענה: "ברגע שהרבה ארגונים מבינים שהם רוצים לעשות קוברנטיס, יש הרבה חברות שמייצרות פתרונות, כולל פתרונות אבטחה. ברגע שיש הרבה חברות שמייצרות פתרונות, יש תחושה שהכול יותר מאובטח".

"הקוברנטיס לא יותר מאובטח"

אחת החברות שעושות מיגרציה של נתונים לענן היא Purepeak, כחלק מהשירותים שהיא מציעה בתחום. רן ליברמן מהחברה ציין ש-Purepeak פועלת בעיקר בקרב חברות היי-טק וסטארט-אפים, וכי היא מפיצה של פתרונות Google Cloud.

רן ליברמן, Purepeak. צילום: יניב פאר

הוא דיבר על קונטיינרים מול שירותים ואמר כי "אורח החיים של הקונטיינר הוא קצר מאוד והוא לא מעניין אותנו. מה שמעניין אותנו הוא השירות. הוא יכול לרוץ על כמה קלסתרים או על אחד, ובכל רגע הוא יכול להיות פרוס בצורה שונה. לכן, אתגרי האבטחה שלו מורכבים יותר והתפיסה לגביו צריכה להיות שונה. לא צריכים להתייחס כאבטחה של אלמנט בודד אלא כאבטחה של שירות".

ארז צארום, אף הוא מ-Purepeak, אמר כי "רבים מדברים על קוברנטיס אבל לא כולם שם, כולל לא סטארט-אפים. הקוברנטיס הוא לא יותר מאובטח, כי ארגונים יוצאים מנקודת הנחה שהרשת שלהם מאובטחת וזה לאו דווקא נכון. גוגל יצאה מנקודת הנחה שהיא לא סומכת על אף רשת ועל אף שירות".

ארז צארום, Purepeak. צילום: יניב פאר

הוא ציין פרויקט של רד-האט שמאפשר להריץ KVM על גבי קוברנטיס, להעביר לקוברנטיס מערכות לגאסי ולהמשיך את העבודה בכל סביבה – בחצר הארגון או בענן.