"גיוס עובדים להט"בים תורם לשורת הרווח של הארגונים"

גיוון בכוח האדם ועובדים שמרגישים שיותר מקבלים אותם במקום העבודה תורמים לביצועים העסקיים של החברה, ובעיקר לשורה התחתונה – הרווח; זה המסר שעבר כחוט השני באירוע של LGBTech, ארגון של היי-טקיסטים להט"בים, שהתקיים הבוקר (ה') בבורסה בתל אביב, לכבוד חודש הגאווה.

באירוע השתתפו בכירים בעולם הכלכלי ובענף ההיי-טק, בהם אמנון נויבך, יו"ר הבורסה, דני ענבר, מנכ"ל Dell-EMC ישראל, וד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית, וכן סגנית נשיא ב-Dell-EMC העולמית ומנהלת מרכזי המצוינות של החברה בישראל. עוד לקחו בו חלק ח"כ עידן רול (כחול לבן), סוקי סאנדו, מייסד ומנכ"ל Involve People – ארגון עולמי להכלה ומגוון במקום העבודה, שארגון הבן שלו, OUTstanding, עוסק ספציפית בלהט"בים, נציגי שגרירויות, מנהלים בחברות היי-טק ונציגים מחברות נוספות, כגון טבע ושירותי בריאות כללית.

ד"ר ארנה ברי באירוע גאווה ב-Dell-EMC, יחד עם (מימין) שלומי ליברמן, סמנכ"ל התפעול של מרכז המצוינות של החברה; אסף כהן, ממקימי קבוצת הגאווה בה; וגל אוחובסקי. צילום ארכיון: יח"צ Dell-EMC ישראל

האם גיוס עובדים דומה לבחירת שחקנים ב-NBA?

לדברי ד"ר ברי, שלה ניסיון רב בעולם ההיי-טק – בממשלה ובמגזר הפרטי, "על ארגונים להבין שמגוון מסייע להצלחה המסחרית שלהם. יש בהרבה ארגונים אי סובלנות, כולל כלפי להט"בים. הם לא מסוגלים לעבור את תהליך ההכלה והמגוון מהר, כי הם לא יודעים איך לנהל אנשים מסוגים שונים. הגישה שלהם לא מסייעת לפרודוקטיביות". היא השוותה את הנושא לבחירת שחקני NBA: "מגלי השחקנים והמאמנים מסתכלים על כמה נקודות המועמדים קלעו כשהם שיחקו בליגת המכללות ולא מחשיבים נתונים אחרים שלהם. כך צריך גם במקרה של מגוון – להתחשב בביצועים של העובד ולא מעבר לזה".

גם ענבר העביר את המסר של החשיבות בקבלת עובדים מקהלים שונים. "המגוון תורם לחברה ולעובדים, ומסייע לה להיות רווחית, אפקטיבית ומצליחה יותר", אמר. "קרה לי פעם מקרה שבו שאלתי עובד למה הוא בחר להגיע דווקא אלינו, והוא השיב שהוא רואה במשרד דגלי גאווה ויודע שהוא יכול לבטא את עצמו ולהיות חופשי".

"החברות חושבות שאין בעיה – אלא שהאפליה עדיין קיימת"

אם תשאלו את המנהלים ואת חלק מהעובדים בחברות ההיי-טק בפרט ובמשק בכלל, המצב של הלהט"בים בשוק העבודה טוב: מקבלים אותם כמו את כל העובדים האחרים, נותנים להם תחושת שייכות ובחברות מסוימות אפילו מביעים תמיכה אקטיבית בזכויות הלהט"ב. אלא שהמצב לא כזה בכל המשק ולשחר גרמבק, מייסד LGBTech, יש נתונים אחרים.

"כשאנחנו מדברים עם חברות, אנחנו נתקלים בתשובה שאין בעיה עם עובדת היותו/ה של עובד/ת מקהילת הלהט"ב. אלא שבפועל, יש עובדים בארון והאפליה עדיין קיימת", אמר. לביסוס דבריו, הוא הציג נתונים שלפיהם 41% מבוגרי האוניברסיטה חוזרים לארון כשהם מגיעים לעבודה, בחברות גדולות בהיי-טק הישראלי אין כמעט מנכ"לים מחוץ לארון ו-68% מהטרנסג'נדרים, הקהילה המוחלשת ביותר מבין קהילות הלהט"ב, סובלים מאפליה במקומות העבודה".

שחר גרמבק, מייסד LGBTech. צילום ארכיון: יונתן עידו

לשם כך, ציין, הוא ושותפיו הקימו את LGBTech. הארגון מקיים פעילויות ושיחות עם מחלקות משאבי האנוש בחברות שונות, בעיקר בהיי-טק, כדי להביא להכלה רבה יותר של עובדים ועובדות מהקהילה הגאה, עורך אירועים שונים, שמהווים מקום טוב למינגלינג בין היי-טקיסטים להט"בים, וייסד לפני כמה שנים את תקן המגוון הישראלי (Israel Diversity Standard), שעליו חתמו חברות היי-טק רבות – בעיקר רב לאומיות כמו מיקרוסופט, HPE, יבמ, Dell-EMC, וישראליות כגון סטרטסיס ונטורל אינטליג'נס, שאף זכתה השבוע באות מיוחד של עיריית תל אביב-יפו והמרכז הגאה על תרומתה למען קהילת הלהט"ב.

ח"כ עידן רול. צילום ארכיון: סבין שטרנברג

אחד הנושאים שעלו במהלך האירוע הוא השביתה שקיימה קהילת הלהט"ב בחודש יולי האחרון, במחאה על אפלייתה בכלל ובנושא הפונדקאות בפרט, וההתגייסות של חברות היי-טק רבות למענה. ח"כ רול, שהעביר באחרונה במשרד הכלכלה פעילות הסברה על להט"בים במקום העבודה, אמר כי "בקיץ שעבר, 100 אלף איש יצאו לרחובות למעננו, והשאלה שעולה אצלי ושאני מקבל מהשטח מאז היא מהו הדבר הבא. שבתנו, הפגנו, ביצענו עבודה מדהימה וכשזה מגיע לחקיקה – עדיין לא הצלחנו לפרוץ את תקרת הזכוכית. אלא שהמסע שלנו לשוויון הוא בעל אספקטים רבים והכנסת היא רק אחד מהם. אני לא בטוח שכח"כ יש לי יותר אימפקט מאשר עובד שהולך לבוס ואומר לו: בוא נקיים אירוע לחודש הגאווה. יש לנו דרך ארוכה ללכת, אבל אנחנו מנצחים".

"אנחנו מבלים זמן רב מחיינו במקום העבודה, וכאן באה החשיבות של יוזמות כמו LGBTech", ציין. "כל אחד מאתנו, העובדים הלהט"בים, הוא שגריר ובעל השפעה רבה על סביבתו ועל החברה בכלל".