אסדת לוויתן בדרך לישראל – וה-IT עליה

אילו מערכות IT יסייעו בתפעול האסדה, שצפויה לספק גז לישראל ולמדינות נוספות? כיצד זה יבוצע? ומתי כבר נראה את הגז יוצא מהים? מומחי נובל אנרג'י משיבים

בדרך לישראל. אסדת לוויתן. צילום: יח"צ

פרויקט האנרגיה הגדול במדינת ישראל מגיע לשלביו הסופיים: בשבועות האחרונים השלימה שותפות לוויתן את בניית ובדיקת המבנים התפעוליים של אסדת לוויתן, באמצעותה יופק הגז הטבעי מהמאגר ויוזרם למערכת הולכת הגז של ישראל.

המבנה התפעולי של האסדה מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שכולן יוצרו בשנתיים האחרונות על ידי נובל אנרג'י. הראשונה שבהן כבר יצאה לדרך מטקסס לעבר ישראל, ובשבועות הקרובים יצאו שאר היחידות – על גבי דוברות ענק ייעודיות, שצפויות להגיע ארצה בספטמבר. כשחלקי האסדה יגיעו בסוף הקיץ תחל ההרכבה: עבודות ההנפה וההרכבה של יחידות התפעול על יסודות האסדה יבוצעו על ידי העגורן הימי הגדול בעולם ויימשכו כחודש, ולאחריו כמה ספינות ימשיכו בעבודות ההתקנה עד לתחילת ההזרמה.

כמה נתונים על אסדת לוויתן

אסדת לוויתן מוצבת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף, בעומק מים של 86 מטרים. גובהה מעל פני הים ועד למפלס העליון הוא 47 מטרים וזרוע האסדה מגיעה לגובה של 130 מטרים מעל פני הים. אורכם של סיפוני האסדה הוא 102 מטרים ורוחבם – 80 מטרים. משקלם עומד על 38 אלף טון. מאגר לוויתן, הממוקם כ-125 ק"מ מערבית לחיפה, כולל 626 BCM גז טבעי. הוא התגלה ב-2010 ונחשב למאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שנתגלה בעולם בעשור הקודם.

נובל אנרג'י אמנם התפרסמה בציבור הישראלי בעקבות פרויקט הגז, אבל היא הגיעה ארצה כבר ב-1998. פעילותה נחלקת לשניים: יבשתית בארצות הברית וימית באפריקה ובמזרח התיכון – פעילות שמאגרי הגז בישראל היא חלק ממנה. המפורסמים שבמאגרים הם תמר, שהתגלה ב-2009, ולוויתן. שנה לאחר כניסתה של נובל, ב-1999, התגלה מאגר נועה, ומאגר נוסף, מרי בי – בשנת 2000.

כיום, מכלל הקידוחים, לנובל יש שלושה נכסים עיקריים: מרי בי; תמר, המפיק העיקרי, ש-70% מייצור החשמל בישראל בא ממנו; ולוויתן, המתוכנן לספק גז לישראל, ירדן ומצרים, והקמתו תסתיים בשלהי השנה הנוכחית – אז הוא גם יחל להפיק גז בצורה מסחרית. עלות ההשקעה בלוויתן עומדת על 3.75 מיליארד דולר וזו שבתמר – על 3.5 מיליארד. כמות הגז נמדדת ביחידות נפח TCF, כאשר בתמר יש 11 יחידות, בלוויתן 22 ובמרי בי – אחת. על פי נובל, בקצב הצריכה הנוכחי, מאגר תמר יספק לישראל גז למשך שלושה עשורים. הגז מלוויתן, לעומתו, מיועד אמנם לשוק המקומי, אך כאמור, גם ליצוא. עם חיבור מאגר לוויתן לחוף תוכפל קיבולת הגז המופקת בישראל.

מרובת מערכות IT. אסדת לוויתן. צילום: יח"צ

מרובת מערכות IT. אסדת לוויתן. צילום: יח"צ

"מפעל 'קטן' ומרובה מערכות – בים"

נעמי כץ, אחראית מערכות ה-IT עבור התפעול בנובל אנרג'י, אמרה לאנשים ומחשבים כי "לא רק האסדה היא דבר מורכב, גם מערכות ה-IT שיושבות עליה. האסדה היא מעין מפעל 'קטן', שייחודו הוא בכך שהוא מרובה מערכות ויושב בים. נדרשנו לתמוך בכמה מערכות IT ייחודיות ועשינו זאת בשיתוף פעולה עם הצוות של החברה ביוסטון. האסדה מגיעה כשמערכות ה-IT מורכבות עליה. לאחר שהן הורכבו שם, ערכנו את כל הבדיקות, כדי לוודא שהן עונות על הדרישות שהגדרנו מלכתחילה".

כץ ציינה כי "כיוון שכל הדבר הזה מתחיל לעבוד ביחד, יש 'מרוץ' בין צוותי נובל השונים – ההנדסה, החשמל וה-IT".

לדברי עופר ויזל, מנהל תשתיות ה-IT בחברה, אמר כי "על האסדה מותקנות כמה טכנולוגיות, וביניהן תשתיות IT משולבות באופן עמוק, HCI (ר"ת Hyper-converged infrastructure), של דל, עם אחסון של Dell-EMC. זאת, לטובת ביצועים, יכולת גידול ושרידות, כמו גם בשל הצורך שירוצו עליהן סביבות ומערכות IT שונות".

"בהיבט התקשורת", ציין, "אנחנו מתבססים על מערכות של סיסקו. הרשתות מופרדות לצרכים עסקיים. מדובר בחיבור המשלב כמה ערוצים: אינטרנט, סיבים אופטיים, תקשורת לוויינית ומיקרוגל. אנחנו מתמודדים עם מערכות תקשורת מורכבות, על מנת לתת נראות מלאה למערכי המחשוב. רוב עבודת ההתקנה נערכה ביוסטון ואנחנו, בארץ, בודקים ונבדוק את כל ציוד התקשורת ואת החיבור שלו למערכי ה-IT. בנוסף, נטמיע מערכות שו"ב, לטובת ניטור מרחוק של מערכות ה-IT בזמן אמת".

יקי אלמוזנינו, מנמ''ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה. צילום: יח"צ

יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה. צילום: יח"צ

יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה, אמר ש-"תעשיית הגז והנפט עוברת שינוי בשנים האחרונות. ה-IT נהיה יותר משמעותי ומעורב יותר ויותר בתהליכים העסקיים והתפעוליים. ייחודה של אסדת לוויתן הוא בכך שהיא גדולה יותר מהרבה אסדות אחרות בעולם, והיא גם מודרנית. לכן, זה דורש מאתנו לספק מכלול של שירותי IT מודרניים: אפשרות לכל העובדים לבצע על גבי המחשב שיחות וידיאו, דיבור בטלפון, צפייה בטלוויזיה ועוד. שמנו דגש על שרידות המערכות, בגלל הלוגיסטיקה – הקושי לשנע טכנאים לאסדה".

הוא ציין ש-"השאיפה היא לבצע כמה שיותר פעולות ניטור וניהול בשלט רחוק ולקבל כמה שיותר מערכות אמינות, עם כמה גיבויים לכל מערכת. זאת, כדי שבמקרה של תקלה, המערכות תמשכנה לעבוד עד שיגיע איש תמיכה לאסדה".

אלמוזנינו סיים באמרו כי "אנחנו בשלב הסופי של עבודות תכנון שארכו שלוש שנים – תכנון משותף לצוותים ישראלים ואמריקנים. היה זה אחד הפרויקטים האזרחיים המורכבים ביותר בישראל".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים