מפקד פיקוד העורף: "עד 2017 הפיקוד החמיץ את הפוטנציאל שב-IT"

"בשונה מצה"ל ההתקפי, הפועל בשטח האויב, פיקוד העורף נותן שירותים לאזרחי מדינת ישראל. הפיקוד יכול להתבסס במידה רבה מאוד על רשתות תקשורת, מאגרי מידע, חיישנים, משאבים ואמצעים שזמינים ממילא במרחב הלחימה שלו. אלא שככל שעמדנו על הפוטנציאל, במסגרת בדיקה שעשינו עם כניסתי לתפקיד ב-2017 – כך חשנו את גודל ההחמצה עד כה", כך כתב מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי.

האלוף ידעי כתב מאמר שמתאר את השינוי שעשה הפיקוד, שהתפרסם בכתב העת בין הקטבים לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה, שיוצא לאור במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית של צה"ל.

"ב-2017", כתב האלוף, "פיקוד העורף ציין 25 שנים להקמתו. כשהגעתי לתפקיד, הנעתי תהליך למידה אסטרטגי. בתהליך האבחון התחוור כי הפיקוד מצוי במעין 'שיתוק תפיסתי', בשל דיון אינסופי ובלתי פתור בגבולות האחריות והסמכות שלו. נדרש היה לחתוך את הקשר הגורדי הזה. התברר כי חלו שינויים באיומים: העורף הפך לבטן הרכה של ישראל, בשל מערכים רקטיים בהיקפים גדולים של האויב; לפי תכניות האויב, בבוא העת הוא יעביר את הלחימה לשטחנו; צבאות הטרור סביבנו מפתחים יכולות של תקיפה מדויקת; גם בתחום הסייבר האויב פעיל, במטרה לשתק בזמן אמת תפקודים חיוניים בתחומי הכלכלה והמשק האזרחי, כמו גם תפקודים חיוניים צבאיים; ונוסף תרחיש של לחימה בכמה חזיתות במקביל".

"משעמדנו על הפערים וחיפשנו דרכים להתמודד עימם, הרגשתי שנכון לברר את ההזדמנויות של האתגר הטכנולוגי", כתב האלוף ידעי. "הטכנולוגיה עשתה שינויים בתחום שיטות הניהול והמודלים העסקיים שבעולם. הגענו לכמה תובנות: מהפכת המידע בעידן הביג דטה רלוונטית גם לפיקוד העורף; מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי של עידן המידע תלוי בשינוי של ממש בשיטות הניהול שלנו; כלכלה שיתופית רלוונטית כמענה לעורף בחירום; יתרון הגודל מובהק לפיקוד העורף בעולם המידע; הפיקוד יכול לשמש מוקד, 'רשת של רשתות' לטובת ארגוני החירום בארץ".

הטרנספורמציה הדיגיטלית של פיקוד העורף

"לאור זאת", כתב מפקד פיקוד העורף, "הפיקוד החל באמצע 2017 בתכנון וביצוע טרנספורמציה דיגיטלית, שמהותה לחולל את ההקמה התפיסתית, הארגונית והטכנולוגית של רשת תפקוד אזרחית, לאומית וצבאית. כזו שתאפשר עוצמות במרחב האזרחי והממשלתי, לטובת מענה לעורף בחירום. כמימוש התפיסה, הפיקוד החל בסדרת פרויקטי IT. הקמנו את ענף אג"מים, העומד בלב השינוי בפיקוד. מטרתו להביא לעליונות המידע שבעורף, על בסיס ארגון, הבניה ומיצוי כלל המידע הרלוונטי הקיים – במשק האזרחי, בארגוני החירום ובפיקוד העורף, כדי לתת מענה לאתגרי מצב החירום. בנינו את היכולת באמצעות פיתוח גוף ידע מקצועי, שלמד את 'שפת העורף' ותרגם אותה לשפת המידע, בעזרת שימוש באנליטיקות מתקדמות וביג דטה. הענף מיפה את כל המערכות והממשקים, כדי ליצור אוטוסטרדת מידע עם ערך אמיתי. המערכת מנהלת מידע מגוון ויוצרת ממנו ידע מעשי ואינטגרטיבי. היא מעבדת, מנתחת ומציגה כל סוג מידע – גיאוגרפי, טקסטואלי וחזותי, קול ו-וידיאו. יצרנו, בראשונה, מיפוי מלא וחיבור בין סוגי מידע שונים – אזרחי ופיזי, ציבורי, מסחרי ומידע אודות האוכלוסייה. מערכת המידע העיקרית היא GIS, המתבססת על הצגת שכבות המידע על מפה. המערכת ממפה את התפתחות הנתונים על גבי המרחב, ומאפשרת לתחקר את המגמות, ללמוד דפוסים ולזהות חריגות".

"תפיסת הלוחמה מבוססת המידע", ציין האלוף ידעי, "מחייבת גם שיטות ניהול אג'יליות. ארגון המתיך מידע מגופים שונים, לקבלת החלטות רב תחומיות בזמן אמת – לא יכול להמשיך לפעול בנהלי עבודה איטיים, טוריים והיררכיים".

"השינוי התרבותי עדיין בראשיתו", המשיך. "הפעילות מבוססת המידע של הפיקוד תלך ותתפשט. יורחבו מקורות המידע, ישתכללו האמצעים הטכנולוגיים, יורחבו שיתופי המידע. ככל שיגדל מספר המשתמשים – הערך של השירות יעלה. העבודה בחזית הטכנולוגית מחייבת אבטחה – אנחנו עובדים תחת ההנחיות של הגופים השונים להגנה בסייבר".

אלוף פיקוד העורף סיכם בכתבו כי "השמיים הם הגבול בתחום. מידע מחיישנים בזמן אמת, כמו מצלמות רחוב ותנועה, ערים חכמות ונתוני זמן אמת של חברת החשמל, רשתות שיווק ומזון, מפעילים סלולריים ועוד – מאפשרים אפקטיביות שלא ניתן היה לדמיינה בעבר".