שר הכלכלה מסכם קדנציה וקורא "להגדיל את מספר המועסקים בהיי-טק"

השר אלי כהן הוא בין שרי הכלכלה הפעילים ביותר בנושא ההיי-טק – ובכלל. הוא זוכה להערכה רבה בקרב הכלכלנים ונתפס כאדם שמבין בכלכלה. מסייע לכך הניסיון שלו כרואה חשבון. כהן, שייתכן שלאחר הבחירות יעזוב את תפקידו, נקט בשורה של צעדים שסייעו לקידום היצוא וההיי-טק.

לדבריו, בשנתיים וחצי שלו כשר הכלכלה עד כה, הוא הביא את ההיי-טק למצב יותר מזה שהוא היה נתון בו בטרם נכנס לתפקיד. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "ענף ההיי-טק של ישראל צומחות בצורה מתמדת, והפעילות של משרד הכלכלה ורשות החדשנות בהחלט מסייעת בכך. לכן, אני חושב שתרמתי את חלקי".

כהן דיבר על אחד המאפיינים החשובים שמגדירים את מצב הענף – מספר המועסקים, וציין את הממצאים שעולים מדו"ח רשות החדשנות, שפורסם באחרונה, ולפיהם אחרי שנים של קיפאון בהצטרפות עובדים להיי-טק, מספרם חצה את רף ה-300 אלף ל-307 אלף בסוף 2018 לעומת 292 אלף בסוף 2017. "זו בהחלט בשורה", אמר.

אבל מדובר בשיעור קטן יחסית.
"אני לא מסכים: זוהי עלייה אבסולוטית די חדה, של קרוב ל-19 אלף שכירים. לעומת זאת, כדי לסבר את העין, חלה באותה התקופה ירידה של כ-3,000 שכירים בענף ייצור התרופות (בעיקר בעקבות המשבר בטבע – גב"ז). ענף התוכנה אחראי לחלק גדול מהעלייה – נוספו אליו כ-14 אלף שכירים".

לדבריו, "התעסוקה בהיי-טק מאופיינת בפריון גבוה ובשכר גבוה, ולכן יש חשיבות רבה להגדלת שיעור העובדים בו מכלל המועסקים במשק".

"הצמיחה בתעסוקה בהיי-טק משקפת את הביקוש הגבוה לעובדים בענף בשנים האחרונות", ציין כהן. "היא מתאפשרת בין היתר באמצעות מגוון צעדים שנוקטת הממשלה להגדלת היצע ההון האנושי המיומן להיי-טק, ביניהם ניתן למנות את מאמצי הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת-מל"ג) להגדלת מספר הסטודנטים למקצועות ההיי-טק באקדמיה ואת המאמצים של רשות החדשנות לגיוון ערוצי הכניסה לענף". בהקשר זה הוא ציין את מסלול סיירות תכנות, המעודד הכשרות חוץ אקדמיות בתחומי התוכנה ומדעי הנתונים, מסלולים ייעודיים לעידוד יזמות בקרב ערבים, חרדים ונשים, ומסלולים נוספים שעתידים להיות מושקים בקרוב.

כך, אמר, "מסלול סיירות תכנות מאפשר לחיילים משוחררים להשתמש בדמי הפיקדון שלהם ללימודי תוכנה אינטנסיביים, שמכשירים אותם בתוך חצי שנה להצטרף למעגל העבודה בהיי-טק. תכנית חוזרים להיי-טק של רשות החדשנות, שהופעלה בראשונה לפני כשנה, הצליחה להחזיר לישראל יותר מ-100 אנשי מו"פ בתחום ההיי-טק. במגזר החרדי עושה המשרד פעולות, שמצליחות, על מנת לשלב את בניו בעולם ההיי-טק, באמצעות מסלולי הכשרה מיוחדים".

זה נכון ויפה, אבל הממשלה מעניקה סיוע להיי-טק באמצעות לשכת המדען הראשי, שהפכה לרשות החדשנות, וב-10 השנים האחרונות, התקציב הריאלי של המדען הראשי נשחק בכחצי.
"נכון שתקציב המדען הראשי נשחק ריאלית בצורה חדה, אבל מדי פעם הזרמנו לו עוד כסף, לפי הצורך. למרות המצוקות התקציביות, רצוי להגדיל את תקציב רשות החדשנות.

עם זאת, יש לציין שתקציב המו"פ הכולל של המדינה גבוה ועומד על 4.3% מהתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) – בשלישייה הראשונה בעולם.

צריך להבין ש-90% מהתקציב מגיע מהשוק הפרטי. זהו נתון חיובי, שכן השוק הפרטי יודע להשקיע במקומות שבהם הכדאיות הכלכלית גבוהה ביותר, בעוד שתקציב המדינה הולך בהקשר זה בעיקר לענפים שהסיכון בהם גבוה ולכן השוק הפרטי חושש להיכנס אליהם, וכן להשקעה במנועי צמיחה בענפים שהוגדרו על ידי הממשלה ולחיזוק הפריפריה".

לפני חמש שנים, יותר מ-50% מיצוא הסחורות היה מורכב ממוצרי היי-טק, בעוד שכיום עומד הנתון על 44% בלבד. זה לא אומר שיצוא ההיי-טק מאבד גובה?
"לא. זה אומר שאנחנו סופרים את יצוא ההיי-טק בצורה שונה. היצוא הכללי של ישראל חצה ב-2018 בפעם הראשונה את הרף של 110 מיליארד דולר, והוא מחולק חצי-חצי בין יצוא סחורות, קרי – מוצרים, ליצוא שירותים. יצוא ההיי-טק, למשל מכירות שמבצעות חברות סטארט-אפ ומכירות תוכנות, נכלל בענף השירותים. מרכיב ההיי-טק ביצוא התעשייתי אכן פחת, אבל מנגד, בסעיף השירותים הוא הגיע ל-33 מיליארד דולר, שהם כ-60% מכלל יצוא השירותים. ביחד עם היצוא התעשייתי של ההיי-טק, הגענו אשתקד לסכום של קצת יותר מ-50 מיליארד דולר.

הנתונים לגבי היצוא במחצית הראשונה של 2019 מראים תמונה דומה, עם גידול כללי של כ-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. לכן, אני אופטימי".