חשיפה ראשונה: כך סייעו מערכות ה-IT להצלת ילדים בבית החולים של צה"ל בהאיטי

"מערכות המידע שפעלו בבית החולים של פיקוד העורף בהאיטי היו הכלי המרכזי בהצלתם כ-11 אלף גברים, נשים וילדים", כך אמר סא"ל גדי לוי, ראש ענף מיחשוב ומערכות מידע בחיל הרפואה. לדברי לוי, "התיקשוב אפשר לנו לבצע את תעדוף ההחלטות באלו חולים לטפל ובאלו לא, בגלל מוגבלות המשאבים שעמדו לרשותנו". לוי אמר את הדברים בכנס Health 2010, שנערך היום (ד') במרכז הכנסים אווניו בקרית שדה התעופה. בכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים והונחה על ידי רביב רז, יועץ מיחשוב בכיר למגזר הבריאות, השתתפו כ-350 אנשי מקצוע מתחום הבריאות.

סא"ל לוי הוסיף וסיפר, כי "98 שעות בלבד לאחר שאירעה רעידת האדמה הראשונה בהאיטי, כבר היה פרוס בשטח בית חולים שדה של חיל הרפואה; אולם הפריסה המהירה של מערך התיקשוב, היא שאפשרה לנו להתחיל לתפקד באופן מיידי". לוי גילה, כי מערכת התיקשוב שניהלה את בית החולים בהאיטי נוסתה לראשונה בתרגיל שערך צה"ל בנובמבר 2009. לדבריו, "חיל הרפואה מחזיק מזה שנים יחידת בית חולים שדה, אולם בשנים האחרונות הציוד שלה התיישן, ובין השאר נוצר צורך חיוני במערכת מידע ייעודית חדשה".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

לוי סיפר, כי אמצעי התיקשוב כללו רשת מחשבים אלחוטית, שהיתה מבוססת על נתבים אלחוטיים; רשת קווית שנפרשה בין האוהלים; עמדות קצה מבוססות מחשבים אישיים; רנטגן דיגיטלי שכלל תמונות ששודרו באמצעות הרשת; ומערכת פקס ממוחשבת. הפעילות עצמה בוצעה על גבי מחשבים ניידים ייעודיים של פנסוניק (Panasonic), ששימשו את כל הרופאים. "מערכות המידע גם אפשרו לנו לשלוט בכל מחלקות בית החולים, שהיו פזורות במספר רב של אוהלים", אמר לוי. "מעל לכל, הן סייעו לנו לשמור על רציפות וסדר – עניין קריטי במצב של כאוס, כמו שהיה בהאיטי".

ד"ר נדב שפר, מנהל היחידה לאבזרים ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, סיפר למשתתפי הכנס על תהליכי המיחשוב המתקדמים שמתכנן המשרד, על מנת לפשט את התהליכים הביורוקרטיים מבוססי הנייר, שקשורים באישור שימוש בציוד ובמערכות רפואיות. שפר אמר, כי הוא מקווה שבעתיד הקרוב לא יצטרכו עוד ספקים לרוץ למשרד הבריאות ולבזבז זמן על מנת לבצע תהליכי אישורים, וכל התהליך יתבסס על רשת האינטרנט ויהיה שקוף לחלוטין.

רועי פרנקל, מנהל מוצר ברנסיס, דיבר על חשיבות קיום מערכת משובים מול לקוחות, עובדים ובעלי תפקידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי במערכת הבריאות. רנסיס פיתחה את מערכת נמל"ה, אותה היא משווקת מזה כעשר שנים בכל העולם. יצוין, כי החברה דורגה על ידי גרטנר (Gartner) כאחת משבע המובילות בתחום.

ד"ר שלמה ישראלית, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים רמב"ם, סיפר על תהליך הכנסת מערכת המיחשוב פרומיתיאוס לחדר המיון. לדבריו, רמב"ם הוא בית החולים הראשון שמיחשב בצורה מלאה את חדר המיון שלו. ישראלית הסביר, כי את פרומתאוס, הפועלת מזה שנים בכל מחלקות בית החולים, הוחלט להטמיע גם בחדר המיון, בין היתר מפני שהיא כבר מוכרת לחלק גדול מהרופאים. הוא ציין, כי בכל רגע נתון מאושפזים בחדר המיון של רמב"ם כ-130 חולים, שעוברים תהליכים מקבילים של בדיקות, אבחון ושחרור.

ד"ר שלומי קודש, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, דיבר על אתגרי ניהול המידע בתחום הרפואה. לדבריו, "יש שלושה גורמים שצריך להתחשב בהם בנוגע למערכות מידע: המטופלים, הרופאים, ומערכת הבריאות כולה". הוא ציין, כי מערכת הבריאות נמצאת כיום בעידן שבו המטופלים מוצפים במידע רפואי, אותו הם שואבים ממקורות שונים ולא רק מהמערכת הרפואית עצמה. "מדובר על מידע אקטיבי ופסיבי, ותהליך הפירוש של המידע הזה הוא לא הכי טוב", אמר קודש. לדבריו, "ישנם לא מעט מקורות מידע – אתרים וגופים אחרים – שמפרסמים מידע רפואי לא נכון. בעולם יש מגמה לחקור את הנושא ויש אפילו פרויקט של גוגל (Google) שממפה את כל האתרים שיש בהם מידע לא נכון".

נושא נוסף אליו התייחס קודש הוא הבעלות על המידע הרפואי: "כל אחד מאיתנו מחזיק תיק רפואי אצלו במחשב; בדיקות דם הן כמעט תיק רפואי ממוחשב. היכולת לשלוט במידע שלך, עלולה לגרום למצבים שבהם מטופלים יקלידו מידע לא נכון לתיק ויגרמו לנזקים", אמר קודש, והדגיש, כי הוא מעלה בעיות שלא לכולן יש כרגע פתרון זמין. לגבי הרופאים, אמר קודש, "הקונספציה שהרופא יודע הכל כבר לא קיימת. כמות החידושים, הפיתוחים הרפואיים והתרופות, לא מותירה סיכוי לשלוט בכל החומר. לכן, כיום יש מגמה בבתי ספר לרפואה שלא לנסות ללמד את הרופא כמויות של מידע, אלא ללמד אותו ללמוד באופן עצמאי".

בכנס השתתפו גם נציגי החברות שפרשו את חסותן על האירוע: סיסקו (Cisco), נט-אפ (Netapp) וקומסקום.