בחירות 2019 מועד ב': מה מציעות המפלגות להיי-טק הישראלי?

מחר (ג') נלך לקלפיות ונצביע על עתידה של מדינת ישראל. נכון שגם הפעם, רוב מערכת הבחירות מתנהלת סביב האישי – כן/לא ביבי, כן/לא לפיד, כן/לא ליברמן ועוד, אבל הפתק שנשים בקלפי יכריע לגבי כיוונה של המדינה בשלל תחומים, שההיי-טק הוא אחד מהם.

הטכנולוגיה, אומרת הקלישאה וצודקת, היא הקטר של המשק הישראלי, הענף מספר 1 ביצוא מהמדינה וזה שמביא לה הרבה מאוד גאווה בעולם. ועוד לא הזכרתי את המונח אומת הסטארט-אפ. אלא שהנושא לא מופיע כמעט בכלל בקמפיינים של המפלגות, כשהם כבר כן עוסקים בסוגיות ענייניות ולא בפוליטיקאי זה או אחר, והוא לא בולט גם במצעים שלהן. למפלגת השלטון, הליכוד, אין כלל מצע, ורק שלוש מפלגות שיש להן אחד כזה טרחו וכתבו בו פרק על היי-טק: כחול לבן, המחנה הדמוקרטי וימינה. בשני המקרים הראשונים מדובר בקופי-פייסט של דברים שנכתבו במצע לבחירות הקודמות (או הקודמות קודמות) של אחת המפלגות שמרכיבות אותן – יש עתיד במקרה של כחול לבן ומרצ במקרה של המחנה הדמוקרטי. מפלגות אחרות השאירו, במקרה הטוב, כמה מילים או משפטים שכבר היו במצע שלהן.

כחול לבן

המפלגה שמחפשת את השלטון מצביעה על כך ש-85% מהציבור הישראלי לא משתתף עדיין בחגיגת החדשנות, ומתחייבת לפעול על מנת לתקן מצב זה. כמו כן, היא כוללת, במסגרת התכנית הלאומית להשקעה בתשתיות הציבוריות שהיא מציעה להוציא לפועל, הגדלה של תקציבי המו"פ ותקציבי הרשות לחדשנות באמצעות חקיקה, עידוד השקעות במשק, הגדלת אחוז המועסקים בהיי-טק, חידוש התעשייה המסורתית וחדשנות במגזר הציבורי באמצעות רפורמת דיגיטציה וחדשנות בממשלה ובשירותים החברתיים.

בני גנץ ויאיר לפיד, ראשי כחול לבן. צילום: יניב הלפרין צילום: יניב הלפרין

אנשי כחול לבן מבטיחים כי "בעולם שגבולותיו הולכים ומיטשטשים ולנוכח מהלכים פוליטיים המסכנים שותפויות מדעיות ותמיכה במחקר, הדרושים לנו כל כך, נפעל לשימור יתרונה היחסי של ישראל כאומת הסטארט-אפ".

עוד מצביעים במפלגה על כך ש-"ביחס ליוקר המחיה, משכורות מעמד הביניים נשחקות" ושיש למצב ההיי-טק השלכות חברתיות-כלכליות. "אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל נובע בין השאר מהפער בין תעשיית ההיי-טק לשאר ענפי המשק", הם כותבים. "הכלכלה העולמית החדשה היא כלכלת טכנולוגיה וחדשנות. זה היתרון היחסי של ישראל. אנחנו חייבים להשקיע מאמצים אדירים כדי להמשיך להיות מובילים ברמה העולמית ולעבור להיות חדשניים בכל המגזרים, בכל הענפים ובעוד אזורים גאוגרפיים במדינה. נושא החדשנות הוא בעל חשיבות מכרעת לחוסנה הלאומי של ישראל, אי אפשר לדבר על צמיחה כלכלית ועל טיפול באתגרים כלכליים וחברתיים ללא התייחסות מפורשת וללא שימוש בכלי החדשנות".

המחנה הדמוקרטי

באיחוד הקטן בשמאל חוזרים על הבטחתה של מרצ מהבחירות הקודמות לבטל את המאגר הביומטרי, ולתת חופש בחירה במקומות עבודה ובמקומות ציבוריים האם לתת טביעות אצבע ומידע ביומטרי אחר או לא.

אנשי המפלגה גורסים כי החדשנות "אינה טובה או רעה. היא מאפשרת לאנשים לעשות טוב או רע בקנה מידה חסר תקדים". הם מצביעים על הצד השלילי שלה, למשל בדמות הפגיעה בפרטיות מצד ממשלות וענקיות טכנולוגיה. "תפקידו של השלטון הוא לייצר סביבה המאפשרות לחדשנות טכנולוגית להשיא תועלת מקסימלית לבני אדם, לחברה, לסביבה ולכלכלה, ובה בעת להגביל את אפשרויות השימוש לרעה בה", נכתב.

המחנה הדמוקרטי

לשם השגת מטרה זו, המחנה הדמוקרטי מבטיח לפעול בכמה נקודות: האחת היא "הכרה בגישה לאינטרנט כזכות יסוד, בדומה לזכות לחשמל, למזון, למים ולקורת גג. זאת, מתוך הכרה שהיא תנאי לפיתוח אישי ולניידות חברתית".

כמו כן, היא קוראת "לקבוע בחקיקה את עיקרון ניטרליות הרשת. ייאסר על ספקי גישה להפלות בין המידע העובר דרכם כדי להגן על עקרונות דמוקרטיים של פתיחות מחשבתית, חופש ביטוי ושוויון". יש לציין שעקרונות ניטרליות הרשת התקבלו בארצות הברית בתקנות שכונן ממשל אובמה, אבל ממשל טראמפ שינה אותן.

עוד מתחייבים במחנה הדמוקרטי "לקדם רפורמה מקיפה בחוק הגנת הפרטיות, ברוח תקנות הגנת הנתונים האירופיות החדשות – GDPR. החקיקה החדשה תממש את זכות היסוד שהוכרה בישראל לפרטיות, אך סובלת מחקיקה אנכרוניסטית, שלא מגנה על זכותו של אדם בנתונים האישיים שלו אל מול חברות הענק, האוספות מידע עליו וסוחרות בו".

הבטחה נוספת היא "להגביל את האפשרות של חברות לסחור במידע אודות אזרחי ישראל. מידע כזה, אם יושג בהסכמת נשוא המידע (שבלעדיה אין לאפשר שמירתו כלל), הוא משאב בעל ערך".

נקודה אחרונה שבמפלגה כותבים שיפעלו ליישמה היא "לקדם חקיקה שתחייב את חברות הטכנולוגיה ליותר שקיפות בכל הקשור להסרת תכנים, חסימת גולשים ופגיעה בחופש הביטוי של הגולשים. נקדם חקיקה שתגן על הפרטיות ברשת, בפרט פרטיותם של קטינים, וחקיקה שתחייב ספקי שירותים ותוכן באינטרנט להגן על חופש הביטוי ולהגן על פרטיות המשתמשים".

ימינה

במצע מפלגתם של איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ נכתב כי "יזמי הסטארט-אפים ועובדי ההיי-טק הם האבות המייסדים של אומת הסטארט-אפ הישראלית. הם מעניקים לישראל כבוד, עוצמה מדינית וכלכלית, ומייצרים אלפי מקומות עבודה והכנסות עצומות לאוצר המדינה. נגן על ה-'אתרוג' הזה בכל כוחנו מפני שינויים לרעה בחוקי המס או דיני האופציות, בדיני העבודה, מרגולציה מיותרת או מחמדנות ממשלתית".

יו"רית ימינה, איילת שקד. צילום: חן גלילי צילום: חן גלילי (ארכיון)

עוד הם מתחייבים: "נילחם בבריחת המוחות, הגורמת למשק הישראלי לאבד בכל שנה כוח אדם משמעותי וידע רב הנצבר מחוץ לישראל. נבקש לייחד לעניין זה תכנית ממשלתית אשר תתמרץ עובדים איכותיים לחזור לישראל – הן לתעשייה והן לאקדמיה, לאחר פרק זמן קצר של מספר שנים בודדות בחו"ל. נתמרץ חברות מסחריות לאמן כוח אדם איכותי בתחום ההיי-טק, תוך מתן הטבות מס כנגד הוצאותיהן על הכשרת עובדים. תכניות אלה יתרכזו באוכלוסיות החרדית והערבית, שחלקן בתעשיית ההייטק קטן מחלקן באוכלוסייה. נפעל לטובת פתיחת צוואר הבקבוק המרכזי בהיי-טק הישראלי שהוא החוסר במהנדסים מעולים. השר בנט הזניק לשיא היסטורי את מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק. נמשיך כך".

כאמור, המצעים של שאר המפלגות לא שונו מהבחירות הקודמות. ניתן לקרוא על הבטחותיהן והמדיניות שלהן בתחום ההיי-טק כאן וכאן.