כחלון: "אי הוודאות הפוליטית לא טובה להיי-טק"

"אי הוודאות הפוליטית לא טובה לכלכלה, ובכלל זה להיי-טק. תקופה ממושכת של חוסר ודאות פוליטית עלולה לפגוע במשק הישראלי, במיוחד בתקופה לא פשוטה בכלכלה העולמית", כך אמר שר האוצר, משה כחלון.

כחלון, שלפני הבחירות האחרונות חזר לליכוד, אמר את הדברים על רקע המשבר הפוליטי בישראל, ובמרכזו העובדה שהמאמצים להרכבת הממשלה לא נושאים פרי. ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, החזיר אמש (ב') את המנדט שנתן לו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, להרכבת ממשלה, לאחר שלא הצליח לעשות זאת. הנשיא צפוי לתת את המנדט בימים הקרובים ליו"ר כחול לבן, בני גנץ. אם גם בידו לא יעלה להרכיב ממשלה, תחל תקופה בת 21 יום שבה יוכלו 61 ח"כים להודיע לנשיא כי הם ממליצים על ח"כ מסוים (כולל נתניהו וגנץ) להרכבת ממשלה. היה וגם המהלך הזה לא יצליח, ישראל תלך לבחירות שלישיות, כשלושה חודשים לאחר מכן.

שר האוצר שהה בסוף השבוע האחרון בכנס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, שהתקיים בוושינגטון. הוא עמד בראש המשלחת, יחד עם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. המשלחת השתתפה באירועים העיקריים בכנס וקיימה פגישות עם קובעי מדיניות בכלכלה העולמית ועם גופים פיננסיים בינלאומיים מהמגזר העסקי.

כחלון קיים באירוע פגישות עם שרי אוצר וגורמים כלכליים חשובים ממדינות שונות. בין היתר, הוא נפגש עם שר האוצר הבלגי, אלכסנדר דה קרו; נגיד הבנק המרכזי של בלגיה, פייר וונשץ'; מנהל קבוצת המדינות בקרן במטבע הבינלאומית שישראל מהווה חלק ממנה, אנתוני דה לאנוי; שר האוצר השווייצרי, אולי מאורר; שר הכלכלה השווייצרי, גיא פרמלין; שר האוצר ההולנדי, וופקה הוקסטרה; שרת האוצר הנורבגית, סיב ינסן; והכלכלנית הראשית של הבנק העולמי, פני גולדברג.

שר האוצ, משה כחלון, עם שר האוצר הבלגי, אלכסנדר דה קרו. צילום: דוברות משרד האוצר

שרי האוצר אתם נפגש כחלון התעניינו בעיקר באימוץ הטכנולוגיות הישראליות בסייבר, בדגש על הגנת המערכות הפיננסיות של המדינות. עם המשלחת השווייצרית הוחלט לקיים בתחילת השנה הבאה מפגש משותף בנושא זה של משרדי האוצר משתי המדינות. המשלחות של נורבגיה ובלגיה התעניינו בתרגיל של מתקפת סייבר על המדינה שנערך בישראל בפברואר האחרון. בכל אחת מהפגישות הללו סוכם שיוקמו צוותים משותפים משני הצדדים, שיעבדו בשיתוף פעולה לטובת למידה של הגנת סייבר.

נושא נוסף שעלה בשיחות הוא חידוש הסכמי הסחר מול המדינות. הסכמים אלה נחתמו בשנות ה-90', כשכלכלת ישראל הייתה מוכוונת יצוא סחורות. אלא שמאז, יצוא השירותים מישראל גדל משמעותית, מה שמחייב הסכמים חדשים, שעוסקים בפתיחת חסמים והתאמת רגולציה.