הטכנולוגיה שמאפשרת לילד בעל המוגבלות להתחיל לדבר עם אמו

הטכנולוגיה נרתמת, בפרט בשנים האחרונות, לצרכים חברתיים. הדוגמאות הן רבות – מקירוב בין אנשים ממקומות רחוקים ועד להבאת מים לכפרים נידחים במדינות נחשלות. אחד התחומים הבולטים בכך הוא החינוך, ששלל טכנולוגיות שמשפרות אותו במדינות שונות עד מאוד. כחלק מזה, הן מגיעות גם לחינוך המיוחד, ומאפשרות לתלמידים אלה לבצע דברים שהיו מתקשים לבצע בלעדיה.

מערכת החינוך הישראלית צריכה להשתפר רבות בכל הנוגע ללימוד וליישום טכנולוגיה, והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות מבחני פיז"ה, שפורסמו היום (ג') ושמעידות על ציונים נמוכים של התלמידים שלנו בכל התחומים שנבדקו – קריאה, מדעים ומתמטיקה.

יישום הטכנולוגיה במערכת החינוך, ובפרט בחינוך המיוחד, נדון בכנס Edutexpo, שנערך היום באולם האירועים לאגו בראשון לציון. התאריך נבחר מאחר שהיום הוא יום השוויון לאנשים עם מוגבלות. הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים, השתתפו בו מאות אנשי חינוך וטכנולוגיה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

האירוע התקיים בשיתוף קרן אתנה, שפועלת להעצמת מעמד המורים בכך שהיא נותנת לרבים מהם כלים דיגיטליים, ובעיקר אייפדים ומדפסות, 120 שעות הדרכה לכל אחד מהם ותמיכה טכנית. הקרן הוקמה לפני 12 שנים ובשנים האחרונות היא התרחבה לחינוך המיוחד. עד כה היא חילקה מחשבים ל-25 אלף ב-160 ישובים, מהם ל-9,000 מורים בחינוך המיוחד ב-100 ישובים. אתנה עושה את הדברים יחד עם השותפים שלה – משרד החינוך, הסתדרות המורים ובנק מסד.

אורי בן ארי, מייסד ונשיא הקרן, התמקד בדבריו בחינוך המיוחד ואמר כי הוא "פורץ דרך, כולל מבחינה טכנולוגית. בחינוך המיוחד מצאנו שכל מורה מטפל בילד לפי ההתפתחות שלו ויכולותיו, ובונה לו תכנית אישית. ראינו תופעות מדהימות בסיוע המחשב, הבנו שהטכנולוגיה מחוללת ניסים. למשל, ילד שלא דיבר עם אימא שלו עשה זאת בפעם הראשונה בסיוע הכלים הדיגיטליים, וכעת הוא מסוגל לדבר אתה ולהביע את רגשותיו ורצונותיו".

לדבריו, "הטכנולוגיה מביאה את תלמידי החינוך המיוחד להישגים. למשל, ראינו שהם מסוגלים לתכנת רובוטים, לפתור בעיות טכנולוגיות, לפענח צילומי אוויר שאחרים לא מסוגלים לעשות ולהביא לידי ביטוי את האינטליגנציה הרבה שלהם".

"מהפכה בתהליכי הלמידה"

ככלל, אמר בן ארי, "הטכנולוגיה גרמה למהפכה בתהליכי הלמידה. היא לב המהפכה התעשייתית הרביעית. השינויים מהירים מאוד – בעוד שלקח כ-8,000 נשים לעבור מהחקלאות המסורתית למהפכה התעשייתית, כיום השינויים מתחוללים בקצב של שבועות וימים". עם זאת, הוא אמר כי "המהפכה הטכנולוגית יוצרת שיבוש. אלא שהחינוך נמצא באמצע המהפכה ועדיין לא עבר את השיבוש הזה".

לדבריו, "מעמד המורה השתנה בגלל הטכנולוגיה. היא לקחה מהמורים את התפקיד הכי חשוב שלהם כמקור ידע. עליו ללמוד כישורים חדשים, כדי שיוכל להקנות אותם לתלמידים שלו, על מנת שישתלבו בעתיד בעולם התעסוקה הטכנולוגי והמאתגר. המערכת צריכה להתאים את עצמה לדור ה-Z, שמעדיף את האמצעים הדיגיטליים". בהקשר זה הוא ציין כי יוטיוב הוא מקור הידע השני של התלמידים – אחרי המורים.

בן ארי נתן דוגמאות מהנעשה במערכות החינוך בכמה מדינות בעולם. כך, ציין, "בסינגפור, כל המורים והתלמידים מקבלים מחשבים אישיים בחינם, כל המורים עוברים הכשרה טכנולוגית, וב-22 השנים האחרונות, משרד החינוך שם מעניק תשתיות מחשוב חינם לבתי הספר". נראה שהדבר סייע לסינגפור להגיע למקום השני בתוצאות מבחני פיז"ה, שפורסמו היום. הוא דיבר גם על המדינה שנמצאת במקום הראשון במבחנים אלה – סין, ואמר כי "יש בה שילוב גבוה של טכנולוגיות בחינוך, בעיקר בבייג'ינג ובשנחאי, ובעיקר טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה".

"באסטוניה, הכל ממוחשב, והמדיניות של משרד החינוך האמריקני היא שכל המורים ייהנו מתשתית תקשוב. זה לא קיים בכל המדינות והמחוזות בארצות הברית, אבל יש להם חזון. "בפינלנד, ההוראה היא אחד משלושת המקצועות החשובים במדינה, לרבות החינוך הטכנולוגי", הוסיף.

לסיכום ציין בן ארי כי "לא מספיקה הטכנולוגיה, צריך גם חדשנות. טכנולוגיה בלי חדשנות לא תעשה את השינוי הנדרש. הטכנולוגיה היא רק המאפשרת, היא לא המטרה, וצריך שינוי בלמידה".

ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית וראשת מנהל פדגוגיה ברשת עמל. צילום: ניב קנטור

ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית וראשת מנהל פדגוגיה ברשת עמל, דיברה על הפעילות הטכנולוגית שמתבצעת בבתי הספר של הרשת. כך, היא ציינה את דירוגם של תלמידים מתיכון עמל ליידי דיוויס ירושלים, שמגיעים מהחינוך המיוחד או נשרו מבתי ספר אחרים בעיר, במקום השלישי בתחרות טכנולוגית בינלאומית בדרום אפריקה. הם פיתחו מוצר לביש של אנשים שלא יכולים לצייר, שקורא את המחשבות שלהם ומאפשר להם לצייר, ונתנו אותו לילדים המאושפזים בבית החולים אלי"ן. לדבריה, "ההעצמה של התלמידים כתוצאה מהפרויקט הייתה בלתי רגילה".

בין הפרויקטים הטכנולוגיים הנוספים שמבצעת הרשת לטובת הקהילה ניתן למנות את פרויקט גם אני יכול ותחרות יזמות לפיתוח טכנולוגיות שמסייעות לאנשים עם צרכים מיוחדים.

שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה שלמה ישי, מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים. לדבריו, "מאז כניסתה של יפה בן דוד לתפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים, אנחנו שמים דגש על סיוע לחינוך המיוחד. לכן הצטרפנו לפרויקט של קרן אתנה למתן המחשבים למורי החינוך המיוחד. אם המורים עושים עבודת קודש, המורים בחינוך המיוחד עושים עבודת קודש קודשים".

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך. צילום: ניב קנטור

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך, ציין כי "המורים הם חוד החנית, כולל המורים בחינוך הטכנולוגיה, והפיתוחים החדשים מאפשרים להם להתקדם. אלא שצריך לשמור את הבלאנס בין החדשנות לערך האדם באשר הוא אדם, וחשוב שזה יהיה על סדר היום כל הזמן. האדם והמחויבות לחדשנות חייבים להיות לנגד עינינו".

רון כהן, מנהל שיווק ומכירות בבנק מסד. צילום: ניב קנטור

רון כהן, מנהל שיווק ומכירות בבנק מסד, אמר ש-"הטכנולוגיה באה לשפר את ההוראה, אבל היא לא יכולה להחליף את המורה ולא תעשה זאת". הוא ציין את התרומה של בנק מסד, שמזה שנים מכונה "הבנק של המורים", לפרויקט מחשב נייד לכל מורה בחינוך המיוחד של קרן אתנה.