10 שנים, 10 מילים

אינטרנט של הדברים

החל מערים חכמות ובתים חכמים, ועד למצלמות אבטחה וחיישנים, נדמה שכמעט הכל קשור כיום למהפכת האינטרנט של הדברים. הבתים ומקומות העבודה של כל אחד מאתנו הולכים וצוברים חוכמה. מי היה מאמין לפני עשור שאפשר יהיה להפעיל את הדוד או את המזגן לפני שמגיעים הביתה, ושאפילו פח האשפה ברחוב שלנו יהיה טכנולוגי.

אינטרנט של הדברים. אילוסטרציה: BigStock

ביג דטה

אנחנו חיים לא בעידן המידע, אלא בעידן ה-המון מידע, וגם זה בלשון המעטה. בערך כל חברה שאנחנו קונים ממנה, כל אתר שאנחנו נכנסים אליו, ודאי אם מדובר ברשת חברתית, ושלא לדבר על מאגרים ממשלתיים ומשטרתיים – כולם יודעים עלינו הרבה מאוד דברים. הארגונים האלה גם מנתחים את המידע עלינו, כדי לנסות למכור לנו יותר, לגלות פושעים וטרוריסטים, ולפעמים למטרות מפוקפקות יותר. אומרים שידע, ומידע, הוא כוח. עידן ההמון מידע נותן המון כוח להמון גופים שלא תמיד היינו רוצים שהוא יהיה בידיהם.

עידן המון המידע. מקור: BigStock

אבל יש גם, כמובן, הרבה שימושים לגיטימיים לביג דטה ולניתוחו. למשל, הוא עוזר לארגונים לדעת טוב יותר על הלקוחות שלהם ולהתאים להם הצעות טובות יותר, שבסופו של דבר יועילו גם להם. מה גם שהשילוב של ביג דטה עם התפתחויות טכנולוגיות אחרות ייעל – והחכים – מאוד את עולם ה-IT.

בינה מלאכותית

התחום הזה אמנם קיים כבר כמה עשורים, אבל פרץ והתפתח משמעותית רק בשנים האחרונות. הבינה המלאכותית תורמת במובנים רבים של החיים: ממחשבי על כמו ווטסון של יבמ ועד לרובוטים שיודעים לדבר ואפילו להתווכח עם מומחי דיבייטים, מרובוטים במפעלים יצרניים ועד לצ'טבוטים ולכמעט כל דבר שניתן לחשוב עליו. אלא שהתחום הזה עוד לא הגיע לשיאו: קרוב לוודאי שיש עוד הרבה דברים ורבדים ב-"מוח" המחשובי שהמוח האנושי עוד לא חשב עליהם, ונשמע עוד הרבה על כך בעשור הקרוב. ועדיין, מומלץ להתייחס בסקפטיות לתחזיות האפוקליפטיות שלפיהן המחשבים והרובוטים יעלו עלינו בחוכמתם, ואפילו יקומו עלינו לכלותנו.

עשור של בינה מלאכותית. צילום: BigStock

דור 5

מה לא מבטיחים לנו בקשר לדור החמישי? שהוא יעשה את האינטרנט למהיר בהרבה, יאפשר להעביר הרבה יותר מידע בהרבה פחות זמן, ישכלל את עולם הסלולר ובכלל, יעשה פלאים. האם ההבטחות האלה יתממשו? אם להסתמך על מה שהבטיחו לנו לפני הגעת הדורות הקודמים, בהחלט יש מצב. הדורות הרביעי ויותר מזה השלישי שיפרו את המצב רבות. מהצד השני, קיים חשש שכגודל הציפייה כך יהיה גודל האכזבה. ייקח עוד זמן עד שנדע את התשובה לכך, כי בינתיים הדור החמישי קצת מתעכב.

הדור החמישי. אילוסטרציה: BigStock

מגוון

זאת מילת הבאזזז שאני הכי אוהב. ארגונים, בפרט בעולם ההיי-טק, מבינים, ובעשור המסתיים לו עשו זאת ביתר שאת, את החשיבות שבהעסקת עובדים ממגוון רקעים, ובהתאמת או הנגשת מקום העבודה אליהם. הכוונה היא לנשים, אפרו-אמריקנים, להט"בים, בני דתות שונות ומוצאים אתניים שונים. בארץ, המיקוד הוא בערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה הגאוגרפית. בחברות ההיי-טק הגדולות, ברבים מהסטארט-אפים ובעוד ארגונים בענף הבינו שמקום עבודה ידידותי יותר ומגוון יותר שווה חברה מצליחה יותר, וזה בא לידי ביטוי בשורת הרווח. הדבר בא לידי ביטוי גם בשטח: ההתגייסות של חברות היי-טק רבות למען קהילת הלהט"ב בישראל כששבתה לפני כשנה וחצי היא דוגמה טובה לכך.

מגוון. אילוסטרציה: BigStock

אלא שלא מספיק ארגונים מבינים את זה. עדיין, יש חברות שבהן נתקלים עובדים במיזוגניה, שוביניזם, גזענות, להט"בפוביה ושאר רעות חולות. ויש גם ארגונים שמדברים גבוהה גבוהה על מגוון, אבל זה בעיקר מהשפה ולחוץ.

המצב רחוק מלהיות משביע רצון. שיעור ההעסקה של נשים נמוך מזה של הגברים, וכך גם השכר שלהן, שלא לדבר על חרדים וערבים, שכמעט שלא רואים בהיי-טק הישראלי. המצב לא הרבה יותר טוב במדינות אחרות, באשר למיעוטים בכל אחת מהן. יש לקוות, ובמידה מסוימת אף להניח, שבעשור הקרוב מילת הבאזזז הזאת תמשיך לחלחל ולקל יותר ויותר ביטוי מעשי.

מחשוב ענן

כבר בשנות ה-2000 היחסית מוקדמות החלו לדבר על הענן, ועל כך שארגונים יכולים להוציא את האחסון שלהם החוצה, ואפילו רצוי שיעשו זאת. אולם, בעשור הנוכחי, התחום הזה עלה לגבהים חדשים.

נדמה שבראשית העשור הייתה סטגנציה מסוימת באימוץ הענן, לפחות בישראל, בין אם בגלל רגולציה, בעיקר במגזרי הביטחון והפיננסים, ובין אם עקב שמרנות ורצון לשמור את הקלפים קרוב לחזה. אולם, בשלוש-ארבע השנים האחרונות ארגונים רבים, שעד אז הסתמכו על מערכות הלגאסי שלהם, החלו להבין את היתרונות בענן ולהעביר את המחשוב שלהם החוצה, או לנקוט בשיטת אמצע – מה שנקרא ענן היברידי – ולחלק את האחסון שלהם, כך שחלקו יהיה בענן וחלקו האחר – בתוך הארגון (און-פרמיס).

מחשוב ענן. צילום אילוסטרציה: BigStock

החששות מהענן עדיין קיימים, בעיקר בפן האבטחתי, אבל הם הולכים ומתפוגגים. וזה עוד מבלי שדיברנו על החברות הצעירות, הסטארט-אפים, שרובם הם קלאוד נייטיב ואולי שמעו פעם את המילים "און-פרמיס", אבל היא חסרת שימוש עבורם.

מציאות וירטואלית / רבודה

אחד התחומים המרתקים בעולם הטכנולוגי. בעשור האחרון יצאו ונסקו משחקים רבים של מציאות רבודה, כמו פוקימון גו, ומוצרים בולטים בתחום, למשל משקפי אוקולוס, שפייסבוק רכשה אותה. מוצרי ה-VR וה-AR מאפשרים לנו לראות דברים וירטואליים במקום, או לצד, מה שאנחנו רואים במציאות, ומשמשים לצרכים ארגוניים, כמו גם לבידור ופנאי. לפעמים, המציאויות האלה עדיפות על המציאות הפיזית של העולם שבו אנחנו חיים.

מציאות וירטואלית. אילוסטרציה: BigStock

מתקפות כופרה

אחד הסוגים החדשים ביותר של מתקפות הסייבר, שבהן ההאקר משתלט על מחשבי הארגון וכמו בכל מקרה אחר של כופר, דורש כסף כדי לשחרר את המידע. הרבה כסף. יש ארגונים שמוכנים לשלם את הסכומים, אבל יותר ויותר חברות ייעוץ ומשרדי עורכי דין מציעים שירותים איך לנסות לשחרר את המידע מבלי שמשלמים את הכסף (ועל הדרך גובים תשלום בעצמם).

מתקפות כופרה. אילוסטרציה: BigStock

הבאזזז של המונח הזה קצת ירד בתקופה האחרונה, כי ארגונים לא ששים להודות שהם הותקפו בכלל, ובפרט שלא בכופרות, וכי מתקפות הסייבר האחרות ממשיכות להשתולל ולעתים לגבות קורבנות. אבל מתקפות הכופרה עדיין כאן והן הולכות ומשתכללות.

פייק ניוז

אם פעם צרכנו את החדשות בעיקר מאמצעי המדיה המסורתיים, שעם כל הבעייתיות שיש בהם (ויש בהם), הם עדיין מחויבים במידה זו או אחרת לערכים עיתונאיים, לאתיקה ולאמת, הגיעו הרשתות החברתיות וטרפו את הקלפים. הן אפשרו לכל אחד להעביר חדשות, או "חדשות" – בין אם אלה גולשים שמשדרים בפייסבוק לייב מאירועים, פוליטיקאים שמצייצים או מקליטים בווידיאו את "החדשות האמיתיות" וגורמים אינטרסנטיים שונים, שרוצים להשפיע על המציאות. אנחנו מפוצצים בפייק ניוז, בעקר ברשתות החברתיות, והחמור הוא שפוליטיקאים מפיצים אותן ועוד טוענים שהחדשות האחרות, באמצעי המדיה המסורתיים, הן הפייק האמיתי.

מחכים שהניוז כבר לא יהיו פייק. אילוסטרציה: BigStock

הרשתות החברתיות, ובעיקר פייסבוק, מתקשות להילחם בפייק ניוז, או לא רוצות – חלק ממפיצי חדשות הכזב (זה המונח העברי) משלמים על כך תשלומים נאים. אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את פרשת קיימברידג' אנליטיקה ואת השימוש בפייק ניוז לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. כל מה שנשאר לאזרח הקטן הוא השתמש בכלים שלו ולנסות לסנן את החדשות שהוא צורך, להחליט האם הוא מאמין למה שהוא קורא, רואה או שומע – או לא.

קוד פתוח

ה-דיבור האחרון בעולם התוכנה. במקום לפתח לבד, או רק על ידי המפתחים בחברה מסוימת, המפתחים בשיטה זו מצטרפים לקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בתוצרים של אחרים ומשתפים את אלה שלהם. הקוד הפתוח נוצר מאידיאולוגיה שלפיה התוכנה שייכת לכולם, ויצר קהילת ידע גדולה ומבריקה, שהביאה לעולם מערכות כמו לינוקס ויוניקס, ופרויקטים כמו קוברנטיס. לא לחינם יש חברות גדולות בעולם זה, כמו רד-האט, וענקיות טק אחרות, דוגמת מיקרוסופט וגוגל, מאמצות אותו בחום.

קוד פתוח. אילוסטרציה: ileezhun/BigStock

לסיום, יש עוד הרבה באזזז וורדס ראויות שלא כתבתי עליהן כאן בהרחבה, אבל בהחלט ראויות שאזכיר אותן: בלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים (עם התמקדות בביטקוין), סייבר, רשתות חברתיות, אפליקציות, קונטיינרים, לימוד מכונה, למידה עמוקה וכמובן – IT, שהיה מילת באזזז גם בעשורים קודמים ויהיה עוד שנים רבות.