למה אומת הדיגיטל נעצרת לפני הכניסה לקלפי?

בעוד חודש פחות יומיים ניקרא כולנו ללכת אל הקלפיות, בפעם השלישית בשנה האחרונה, ולהצביע למפלגה המועדפת עלינו. (גם) במערכת הבחירות הנוכחית עולה – גם אם לא מספיק – השאלה: למה ישראל לא עוברת לבחירות ממוחשבות? איך זה שמדינה קטנה כמו אסטוניה השיגה את ישראל וההצבעה בה דיגיטלית לחלוטין?

אדם שבקיא בנושא היטב משני הצדדים הוא גלעד רבינוביץ'. כיום הוא משמש כמנכ"ל SQLink, אבל בעבר הוא כיהן כמנכ"ל מלם – חברה שהטמיעה מחשוב במערכות בחירות רבות, ומן הצד השני של המתרס שימש כמנכ"ל מפלגת העבודה. כך שהוא מכיר את הסוגיה מלפני ומלפנים גם מהצד ההיי-טקיסטי וגם מהצד המפלגתי.

"אומת הדיגיטל נעצרת לפני הכניסה לקלפי", היטיב רבינוביץ' לתאר את המצב בראיון לאנשים ומחשבים. "למרות היותנו אומת היי-טק, ולמרות המספר הרב של מערכות בחירות שאנחנו חווים, תהליך הבחירות אצלנו מתנהל כמעט ללא שינוי מאז קום המדינה – בחירות ידניות כמעט לחלוטין. המחשוב בא לידי ביטוי בכל מה שקשור לבחירות הארציות בשתי נקודות: במרשם האוכלוסין – מאגר ממוחשב שממנו מודפסים דפים וספרים על נייר ומחולקים לקלפיות, והזנת נתוני ספירת הקולות שמולאו ידנית בקלפיות בידי ועדות הבחירות – האזורית ולאחר מכן הארצית". כלומר: יישום חלקי ביותר.

מהם היתרונות של בחירות ממוחשבות?
"יש להן יתרונות ברורים: בבחירות ממוחשבות לא אמורים להיות קולות פסולים, מכיוון שאין אפשרות – אם הבוחר עשה משהו לא תקין בתהליך, המחשב לא מאפשר לו להצביע. שנית, ספירת הקולות מידית והאפשרות לרמאות במהלכה קלושה".

מה עם הסייבר? האקרים ואף מדינות עלולים לנסות לחדור למערכות המחשוב שמאפשרות את ההצבעה, להטות את הבחירות ולגנוב את הנתונים שלנו.
"נכון שהסכנה הזאת קיימת, אבל כיום יש סכנות למתקפות סייבר בכל דבר שמעורב בו מחשוב, הווה אומר – כמעט בכל דבר: בניהול חשבון המייל, בפייסבוק, בחשבון הבנק שלנו ובכל תשלום שאנחנו עושים באתר סיני. ואם את כל אלה אנחנו עושים – מדוע לא בחירות ממוחשבות"?

מדוע לא…? אולי כי זה עולה הרבה מאוד כסף. יש רבים שטוענים כך.
"נכון שבחירות ממוחשבות עולות הרבה כסף, אבל גם הבחירות הידניות. אלה כרוכות בהעסקת עשרות אלפי עובדים וציוד רב שממלא את הקלפיות – קרטונים, דפי הצבעה, קופסאות וכדומה. אלה לא רק דברים שעולים הרבה, אלא גם מנוגדים לעידן הירוק שבו אנחנו נמצאים, כי לאחר הבחירות הם נותרים ללא שימוש ונזרקים. בבחירות ממוחשבות, כל זה נמנע. שלא לדבר על כך שבבחירות ממוחשבות נמנעים הצורך בהכנת מחסנים וארכיונים לשמירת כל הקלפיות.

עוד יתרון הוא שבחירות ממוחשבות מייתרות את הצורך ביום שבתון, כי כל אחד יכול להצביע מכל מקום, אפילו ממקום העבודה, ולא צריך ללכת דווקא לקלפי המסוימת שבה הוא רשום. גם הדמוקרטיה תרוויח מבחירות ממוחשבות, משום שכך אפשר יהיה להגיע לאחוזי הצבעה יותר גבוהים".

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink. צילום: אפרת קופר

אז למה, למרות כל היתרונות האלה, ישראל לא הולכת לבחירות ממוחשבות? אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, לדברי רבינוביץ', העובדה שמדובר בתהליך שמבוצע כולו על ידי המדינה, כלומר: העדר תחרות. "לבוחר אין אפשרות לבחור במקום אחר, וכך הלחץ לקדם ולייעל ולשפר את התהליכים הללו הוא לא גדול".

הוא ציין ש-"בעבר התקיים פיילוט קטן של בחירות ממוחשבות במסגרת הבחירות המוניציפליות, בכמה מועצות אזוריות. לאחר מכן הוקמה ועדה שתבחן את הנושא ואף הוכן תזכיר חוק, אבל זה גווע ומאז – אף אחד לא ממש עסק בזה. חבל, כי אין קל יותר מאשר לגייס את אומת ההיי-טק הישראלית". הפיילוט נערך ב-2007 ותזכיר החוק הוכן ב-2009. מאז, במשך יותר מ-10 שנים, הנושא מונח בצד ולא ממש נעשה משהו.

מה המצב במפלגות?

ייתכן שחלק מחוסר המעש הזה, שמשחק לידיהם של מתנגדי הבחירות הממוחשבות, הוא מסקנות משני אירועים שקרו ב-2008 – בפריימריז במפלגת העבודה (כמה שנים לפני תקופתו של רבינוביץ') ובליכוד. בעבודה, תקלות מחשב הביאו לביטול הפריימריז ולעריכת בחירות ידניות, בשיטה הישנה, יומיים לאחר מכן. בליכוד, המחשוב הביא לתורים ארוכים להצבעה, לנטישה של מצביעים ולדחייה בשעה של זמן סגירת הקלפיות. אלא שמאז נערכו בחירות ממוחשבות בכמה מפלגות, ובראשן במפלגת העבודה ובמרצ.

רבינוביץ' תולה את העובדה שבחלק מהמפלגות הבחירות אינן ממוחשבות בסיבה אחרת: "יש לי הרושם שמי ששולט בכיפה במפלגות הללו מרגיש יותר נוח כשהבחירות הן ידניות. בבחירות ממוחשבות כביכול ניטלת השליטה מהאנשים שיושבים בקלפי ואין להם יכולת להשפיע על התוצאות. כך צריך להיות בדמוקרטיה".

כשהמדינה כבר תחליט ללכת לבחירות ממוחשבות – איך עושים את זה?
"בעולם כבר רואים ניסיונות, ואף יישום, בשיטות בחירות מתקדמות. אסטוניה לקחה את הנושא עד הסוף – אסטוניה, שם אפשר להצביע מהסמארטפון או מהמחשב, ולא חייבים להגיע לקלפי.

אפשרות אחרת היא הכנת ספר בוחרים ממוחשב, שכל הקלפיות תהיינה מחוברות אליו, אבל ההצבעה תהיה ידנית. אלא שבמקרה שכזה, מי שירצה להצביע בקלפי יוכל לעשות זאת בכל אחת מהקלפיות הפזורות במדינה, ולאו דווקא בזאת שאליה הוא רשום. השלב היותר מתקדם הוא הצבעה במסך מגע. בארץ זה אמור להיות יחסית פשוט, כי יש רק בחירה אחת – למפלגה. הצבעה באופן זה מאפשרת שגם השלב השלישי – שלב ספירת הקולות – יהיה אוטומטי. במקרה שכזה, אפשר יהיה לקבל את תוצאות הבחירות דקות ספורות אחרי סגירת הקלפיות".

לסיכום אמר רבינוביץ' כי "אני מקווה מאוד שלכשתקום יום אחד ממשלה, אחד הנושאים שיעמדו על סדר היום שלה יהיה קידום בחירות ממוחשבות".