"הבנקים של היום הם חברות IT שמוכרות שירותים בנקאיים"

כך לפי שי בסון, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי והמנמ"ר של הבנק ● בסיור שערך פורום C6 בבניין קש"ב של הבנק בלוד אמר בסון כי "בנק שלא לוקח את המהפכה הדיגיטלית לאקסטרים - אין לו סיכוי לשרוד"

שי בסון, סמנכ''ל בכיר וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי. צילום: פלי הנמר

"בנק שלא לוקח את המהפכה הדיגיטלית לאקסטרים – אין לו סיכוי לשרוד בסביבה האתגרית המתהווה בעולם הפיננסי. לכן, כאשר בנק מתכנן את המסע הדיגיטלי-טכנולוגי, הוא נדרש להתמודד לא רק עם אתגרים טכנולוגיים, אלא גם עם אתגרים תרבותיים. חוויית הלקוח היא שילוב של פסיכולוגיה וטכנולוגיה, ואנחנו משקיעים בה מחשבה רבה. בסופו של דבר, בנק נדמה, יותר מכל, לחברת IT שמוכרת שירותים בנקאיים", כך אמר שי בסון, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי.

בסון דיבר בפתח מפגש שערך פורום מנהלי התשתיות C6 מבית אנשים ומחשבים אתמול (ב') בבניין קש"ב של הבנק בלוד, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ויועץ לפורום, פתח את המפגש ואמר כי "האתגר העיקרי הוא הזוגיות הצמודה של התשתיות והסייבר. זוהי שורת מלחמות הדדיות בין הרצון לאבטח את הארגון לרצון שהוא יעבוד, ויש לגשר על הפער הזה".

רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ויועץ לפורום C6 מבית אנשים ומחשבים. צילום: פלי הנמר

רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ויועץ לפורום C6 מבית אנשים ומחשבים. צילום: פלי הנמר

בדבריו הציג בסון את תעודת הזהות של הבנק וציין שלאומי היה הבנק הראשון שהוקם בארץ ישראל, כבנק אנגלו פלסטינה, ושימש כבנק המרכזי במדינה מאז ייסודה ועד להקמתו של בנק ישראל. "כיום, לאומי הוא קטר של המשק הישראלי ובעל נתח שוק של יותר מ-30% בקווי עסקים משמעותיים, שוויו כ-10.5 מיליארד דולר והוא מציע שירותים בכל קווי העסקים הבנקאיים בארץ, משמע – בנק אוניברסלי", אמר. לדבריו, "הרבה מהמאמץ הטכנולוגי מושקע כיום בקווי העסקים הקמעונאיים, על אף שהם לא בהכרח הרווחיים ביותר".

"הבנו שהנתונים הם הרבה מעבר לנפט, הם הדלק החדש", ציין בסון. "בסוף, מה שינצח בתחרות בין הבנקים יהיה מינוף הנתונים להצעות ערך אישיות, פרו-אקטיביות ומדויקות ללקוחות".

הוא דיבר גם על המגרש החדש שבו מתחרים הבנקים: "אנחנו כבר לא בתקופה המסורתית. בעוד שבעבר, עיקר התחרות הייתה מול הבנקים המסורתיים האחרים, כיום היא תחרות רב ממדית, בין היתר מול השחקנים הטכנולוגיים החדשים המופיעים בזירה".

המפץ הגדול של הבנקאות הפתוחה

לדבריו, עולם הבנקאות מתמודד בימים אלה עם מספר אתגרים. אחד מהם הוא רגולציות, שלדברי בסון הן "מערערות". תחום נוסף הוא הבנקאות הפתוחה, "שתהיה מפץ גדול, שכן היא פורמת לחלוטין את החומות שהבנקים בנו סביבם. היא תאפשר לכל הגופים המשיקים המורשים לקבל מידע על לקוחות הבנק, שהוא הנכס העיקרי שלנו".

"רפורמה נוספת, ניוד חשבונות בין בנקים, לא תחולל מהפכה, אלא בכוח המיקוח של הלקוחות", הוסיף.

"אתגר נוסף מגיע מצד ענקיות הטק גוגל, עלי באבא, אמזון, אפל ופייסבוק, שאמנם לא מגדירות את עצמן כבנקים, מטעמים ברורים, אבל מעניקות היצע עשיר של שירותים פיננסיים", ציין בסון.

כמענה לאתגר נוסף – הבנקים הדיגיטליים – הקים בנק לאומי אחד משלו, פפר, ולצדו את שירות התשלומים הדיגיטליים פפר פיי. בסון אמר כי "פפר הוא בנק המובייל היחיד בישראל, אבל במחצית השנייה של 2021 יופיעו בנק אחד או שניים נוספים. הם יגיעו עם היצע ממוקד ומודל תפעול רזה, וזה חלק מהתחרות. הוא היה החלוץ בתחום, מספק חוויית לקוח טובה ופועל על בסיס פלטפורמה דיגיטלית, עם הרבה השראה וחזון. אנחנו מיישמים בפפר את הבנקאות של המחר ומשלבים אותה גם במערכות הבנק האחרות. לפני שנה יצאנו לשוק עם משכנתא דיגיטלית, מה שהגדיל משמעותית את נפח הפעילות שלנו בתחום ואת שביעות רצון הלקוחות, חדשים כקיימים. כל אחד יכול, מהסלון בבית, להגיש בקשה מלאה למשכנתא בבנק לאומי ולקבל הצעה שהיא ייחודית לו".

ככלל, אמר, "מנעד הטכנולוגיות בבנק הוא רחב, מלגאסי ועד לטכנולוגיות חדשניות שבקצה. כיום, כל יישום חדש שאנו מפתחים נועד לענן ומפותח כמוכן לו (Cloud ready)".

פורום C6 מבית אנשים ומחשבים

פורום C6 מבית אנשים ומחשבים

כמו כן, ציין בסון, הבנקים המסורתיים צריכים להתמודד עם חברות הפינטק, "שמציעות מגוון שירותים פיננסיים, עם הצעות ערך מזוקקות, כמוצרי צריכה. ככל שעובר הזמן, הלקוחות מאמצים פתרונות אלה ולכן, מטרתנו להיות שותפים של פינטקים אלה".

האתגר האחרון שמנה הדובר הוא הסייבר. "לקבוצות איום המופיעות בזירה, בין אם מוכרות או לא, יש רמות תחכום שונות. הן מאתגרות את המערכת הפיננסית הישראלית ומשתכללות מיום ליום. כנופיות עברייניות עשו 'הסבה' מפעילות פלילית בעולם הקינטי לקיברנטי והמערכת הפיננסית בישראל היא מטרה 'נאה' עבורם. חלק מהן פועל במודלים של פישינג או הנדסה חברתית, לניצול לקוחות תמימים, שלא פועלים בקודים המתחייבים בעידן הדיגיטלי. תפקידנו הוא לא רק להגן ולמנוע – אלא גם לזהות ולאתר את האיומים, להכיל מתקפות ולהתמודד עימן".

לדבריו, "הסייבר הוא חלק מניהול סיכונים. אין פתרון קסם אחד ואין מענה אחיד. המענה הוא דיפרנציאלי. נדרש להתאים לסיכון תפיסת הגנה על כל רבדיה: מניעה, תגובה והתאוששות, כדי להגן על נכסי הבנק: כסף, מידע, תפקודיות, מוניטין ועוד".

ליבת ה-IT והשפעתה על הבנק

"הטכנולוגיה בבנק לאומי מושפעת מנושאים שבליבת ה-IT, בין היתר: נתונים, בנקאות פתוחה, מחשוב ענן, תשתיות רובסטיות, הגנה בסייבר, ניהול קשרי לקוחות, ניהול סיכונים, ניהול טאלנטים ובכלל, כוח אדם טכנולוגי מוביל", אמר בסון. "הקמנו חטיבת נתונים, מתוך ההכרה שהם הבסיס לבנקאות החכמה והמותאמת. לעננים הציבוריים יש היצע יכולות משמעותי עבורנו, המאפשר להעמיד פתרונות טובים בזמן הגעה לשוק קצר מבעבר. הבנקים בישראל במעלה הדרך לביצוע של פעולות בנקאיות בין בנקים באונליין, כשהסנונית הראשונה היא עולם התשלומים. תחום הסיכונים התפעוליים צמח משמעותית בעשור האחרון בבנקים, מתוך הבנה שהמערכות בבנקים הפכו לתשתיות קריטיות. לצד ההזדמנויות שבכך, יש לנהל את מערך הסיכונים הנגזר".

לסיום שרטט בסון את הבנק של המחר: "הוא יהיה פרסונלי – הלקוח לא רוצה הצעת ערך לא מעניינת; פרו-אקטיבי – הבנק יהיה זה שייזום שירות או מוצר; מידי – אין משמעות למסע לקוח בזמן לא רלוונטי; ויעניק הגנה ללקוחותיו ולנכסי הבנק מפני האיומים המתפתחים בסייבר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים