"ההיי-טק הוא מועדון גברי – ופתיחתו לנשים תסייע לארגונים"

"העולם העסקי נשלט על ידי גברים, זה מועדון סגור של מנכ"לים ובכירים נוספים, ובמודע או שלא, הם מכניסים אליו בעיקר גברים. המצב הזה צריך להשתנות, גם לטובת העסקים, משום שהוכח שעסקים שמנוהלים על ידי נשים הם רווחיים יותר", כך אמרה גלית בן שמחון, מייסדת ומנכ"לית פנתרה – מתחם חללי עבודה ומועדון המיועד לנשים יזמיות, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל יום האישה הבינלאומי.

בן שמחון היא בעלת ניסיון רב בעסקים ובניהול, ועבדה בחברות כמו בנק לאומי, הפניקס ו-יס. בנוסף, היא הייתה יועצת לעסקים. "זיהיתי צורך חזק של נשים ליצור יותר קשרים עסקיים ולקבל מיומנויות ניהוליות אמיתיות. הרבה פעמים, לנשים חסרים הקשרים הרצויים בעולם העסקים ואין להן מודליות להשראה, שמבינות את הצרכים שלהן. אלה, בתוספת העובדה שהגברים הם אלה ששולטים בעולם העסקי, יוצרים מחסומים בפני נשים. המהפכה הפמיניסטית תנה לנו עוד ג'וב – גם להיות אימהות וגם קרייריסטיות, אבל היא לא הסירה את המחסומים", אמרה.

מהמקום הזה הקימה בן שמחון את פנתרה – מועדון שמפגיש נשים לסדנאות, הרצאות ואירועים שמספקים להם את המיומנויות האלה ומהווים כר פורה לשיח ומפגשים בין נשים יזמיות לבין עצמן. בנוסף, פנתרה הוא מתחם חללי עבודה, שמקבל אליו נשים וגברים כאחד, אבל בעיקר עסקים שמנוהלים על ידי נשים, או שיש לפחות אישה אחת בין השותפים בחברה.

"יש לנו, כנשים, אחריות מלאה לשנות את המצב. הדרך לכך היא באמצעות זה שנהיה בעלות או שותפות בעסקים, כי רק באמצעות כסף יהיו לנו שליטה והשפעה", אמרה בן שמחון. "כל עוד אנחנו שכירות, אנחנו מרוויחות פחות מהגברים ומגיעות לתקרת פלדה, לא זכוכית. בנוסף, לעתים אנחנו לא מוצאות עבודה, ונשים מוצאות את עצמן בגיל 45-50 בחרפת רעב. זה רלוונטי גם לגברים, אבל על אחת כמה וכמה לנשים".

אמרת שעסקים שמנוהלים על ידי נשים הם רווחיים יותר. איך את מסבירה את זה?
"זה טמון באיכות הנשית: נשים לוקחות פחות סיכונים, הן יותר מחושבות ומעמיקות בהחלטות שהן מקבלות, יותר מנוהלות ממניעים של השפעה וערך ללקוחות ולשותפים. נשים פועלות רק כשהן בטוחות ב-100% שמה שהן עושות הוא נכון, בעוד שגברים נוטים יותר להרפתקנות. יש בזה יתרונות, אבל בתוצאות העסקיות, קיומן של נשים במועצת המנהלים של הארגון מעלה את הרווחיות שלו בשיעור של בין 15% ל-30%".

אם זה המצב, למה עדיין יש מחסור בנשים בדירקטוריונים?
"זה נובע מחוסר מודעות ומהתניות בתת מודע. גברים תופסים איכויות נשיות כחוסר מקצועיות, כהססנות. בנוסף, הן נתפסות כאלה שצריכות לגדל את הילדים ונשים קרייריסטיות נשפטות, מתוך מחשבה שהן עובדות במקום לדאוג לחינוך של הילדים ולטיפול בהם. המושגים שלהם שגויים".

לדבריה, התפיסות האלה בולטות בקרנות הון-סיכון – שגם בהן יש, על פי רוב, דומיננטיות גברית. "כשיזמיות באות לגייס מקרנות, השאלות ששואלים אותן הן איך הם יסתדרו עם בית ומשפחה, בעוד שאת היזמים הגברים שואלים על אופק, חזון ופריצת דרך", ציינה.

יותר נשים – יותר רווחיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

איך את מסבירה את העובדה שגם סביבת ההיי-טק מאוד גברית?
"יש לכך כמה סיבות: ראשית, הצבא והעובדה שחלק ניכר מתעשיית ההיי-טק בנוי על בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל. שנית, מתמטיקה ופיזיקה נתפסים כמקצועות 'גבריים'. דווקא בהיי-טק, הייתה צריכה להיות יותר הפרדה בין הנשים לגברים, כדי לאפשר להן יותר ביטוי".

מדוע? זאת לא הדרה?
"נהפוך הוא: נשים מצליחות יותר כשהן לומדות עם נשים, ופחות בקבוצות הטרוגניות. כשאת גדלה לסביבה סופר גברית וצעירה, עם הרבה טסטוסטרון, את כמו הגברים עד גיל 28-30, אבל אז את רוצה להקים משפחה ובאותו הרגע נעצרת לך הקריירה, כי ההיי-טק ממשיך בשלו".

דבר נוסף שבן שמחון מציינת הוא שעות העבודה: היא קוראת תיגר על התפיסה של הנהלות שלפיה שעות עבודה רבות יותר שוות תפוקה רבה יותר. "גברים מורחים את הזמן, בעוד שאישה תבוא לעבודה ב-09:00, תחזור הביתה ב-15:00 ותספיק יותר. צריך למדוד לפי תוצאות במקום לפי זמן", אמרה.

מודל להצלחה של נשים בעסקים

בן שמחון פיתחה מודל בן 15 סעיפים, שלדבריה יכול להגביר את ההצלחה של נשים בארגונים בכלל וההיי-טק בפרט, בכך שהוא נותן להן כלים להצלחה בעולמות אלה ואת היכולת להבין שהן מסוגלות להתגבר על המכשולים ולהצליח בעולם העסקים. היא מיישמת את המודל בפנתרה. "המהות של פנתרה היא לייצר מודלים לחיקוי והשראה, לאפשר לנשים להיחשף לנשים אחרות, שהצליחו למרות הכל. כמו כן, אנחנו באות במטרה לפתח אצל נשים מיומנויות עסקיות ניהוליות מעשיות. פנתרה מציעה חוויה עסקית כוללת – תוכן מקצועי, הרצאות, סדנאות ונטוורקינג על בסיס שבועי ואף יומי", אמרה.

לסיכום, ציינה, "אם נשים לא ישבו ביחד ויפעלו אלה למען אלה – לא יהיה להן כוח. מהגברים לא תבוא הישועה, כי המצב הנוכחי נוח להם".