"כוונת הממשלה לעקוב אחרי חולי הקורונה – האח הגדול"

ההכרזה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאמש (ש'), שלפיה המדינה מתכוונת להשתמש "באמצעים טכנולוגיים" כדי לעקוב אחרי חולי קורונה, במטרה למנוע את התפשטות המחלה, הותירה אחריה הרבה בלבול. זאת, מאחר שנתניהו קימץ יחסית במילים על הצעד החדש והטכנולוגיה שמאחוריו.

הכוונה היא ככל הנראה לאיכון נתונים מהמכשירים הניידים אחרי חולי ונשאי קורונה, על מנת לוודא שלא הפרו את תנאי הבידוד. השב"כ כבר משתמש באמצעים הללו למאבק בטרור, אלא שארגון המודיעין לא שש להעביר את הטכנולוגיה לשימוש במישור האזרחי, ומנסה להטיל את האחריות לנושא על כתפי המשטרה.

כך או כך, מומחים לטכנולוגיה ולהגנת הפרטיות מביעים ביקורת על המהלך והסתייגות ממנו, עד כדי כך שהם מעלים את השאלה האם מדובר בהתגשמות של "האח הגדול", כפי שנכתב בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984.

"לא מדובר בטכנולוגיות חדשות", אמר דורון אמיר, טכנולוג סייבר ובכיר בענף ההיי-טק. "הטלפון הנייד הוכיח את יעילותו כנשק לסיכול ממוקד עוד הרבה לפני הופעת הסמארטפון, ב-1996, עם חיסולו של המהנדס, יחיא עייש. ניתן לציין גם את הפרסום מ-1998 שלפיו סוכני מוסד לכאורה נתפסו בקפריסין עם אמצעים לאיכון תדרים".

הוא הסביר כי "איכון הוא פעולה שמאפשרת לגלות את המיקום שלנו ולבצע ביעילות מעקב, כולל תיעוד של כל תנועה שאנחנו מבצעים. כאן מדובר על איכון המכשיר הנייד ולא על אפליקציה, שמאפשרת לסמארטפון לשדר בכל רגע נתון את מיקומו, בנוסף לשאר הפרטים שהוא מנדב. אבל איכון מתקשר בדרך כלל לפעולות צבאיות ומניעת טרור, ומרגע שהוא מאושר באופן גורף למעקב אחרי ציבור מסוים – זה מדאיג, לא אחרת מאשר עלייתו של האח הגדול. גם ב-1984 השתמשו באמצעים טכנולוגיים כדי 'להשגיח"' על האזרחים".

אמיר קרא לרשויות לא לעבור את הגבול. "עוד משיחות שלי עם ראשי מערכת הביטחון בנושא רגולציית הסייבר ההתקפי וההגנתי, תמיד היה ברור שיש רגישות ומאמץ עילאי מצד אחד להגן על האזרחים ומצד שני, להשאיר אותם מוגנים בפרטיות מרבית. כך צריך להימשך", ציין.

ככלל, הוא המליץ להשתמש בשיטה אחרת: "התקדמנו מאז שיטות האיכון המסורתיות ולרוב התושבים יש סמארטפונים ושעונים חכמים, כך שאפליקציה פשוטה יכולה לסיים את בהלת הקורונה ולמנוע, באמצעי טכני פשוט, את הבידוד ההמוני והצמצום המיותר של פעילות המשק".

האם ישתמשו בטכנולוגיה למעקב כללי אחרי אזרחים?

גם עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני רשת ופרטיות, מתנגד למעקב אחרי אזרחים – בין אם אחרי חולי קורונה או כל אחד אחר. באשר לדבריו של נתניהו כי מדינה דמוקרטית נוספת – טייוואן – עוקבת אחרי חולי קורונה בשטחה אמר קלינגר כי "מי שאומר שהצעדים שממשלת ישראל מתכוונת לנקוט הם כמו מה שעושים בטייוואן כנראה שלא יודע מה עושים בטייוואן. זאת שיטה חדשה לגמרי: בטייוואן אלה מכשירים שהממשלה נתנה לחולי ונשאי הקורונה, וחייבה אותם להשתמש בהם. כאן מדובר באיכון של מכשירים ניידים".

האח הגדול כבר כאן? אילוסטרציה: BigStock

קלינגר הצביע על חוסר בהירות בהודעת נתניהו. "הוא הכריז על תכנית אבל לא אמר בדיוק מה אנחנו הולכים לחוות, אחרי מי בדיוק יעקבו. הכוונה של הממשלה באה ממקום טוב, אבל ככל הנראה, ישתמשו בזה לעוד דברים, לביצוע מעקב קבוע ומתמיד אחרי אזרחים, מה שיהווה פגיעה אנושה בפרטיות ויגרום לאזרחים להבין שהם תמיד חשודים. הממשלה תשדר בכך לאזרחים שאם הם חושבים שהם צריכים לסמוך עליה, היא לא סומכת עליכם. כשזה בא עם קריאות לממשלת חירום ומהלכים פוליטיים נוספים, זה מעורר חשד לגבי הכוונות, במיוחד כשיש התנגדות מגורמים מקצועיים וגם השב"כ לא שש להפעיל את הטכנולוגיה".

"לא להפוך את ישראל למדינת מעקב"

המהלך הממשלתי הנוכחי מעורר ביקורת גם במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, אמרה כי "אנחנו נמצאים במצב חירום, אבל אין זה אומר שמותר להפוך את מדינת ישראל למדינת מעקב. מתוך ההבנה של הצורך ההכרחי לאסוף נתונים ולפרסם אזהרות, חשוב גם לשמור על הזכות לפרטיות של אזרחי ישראל ולהשתמש רק בכלים מידתיים על ידי הממשלה. קל לפגוע בזכויות, להחזיר את המצב לקדמותו – יהיה קשה הרבה יותר. אנחנו לא ווייטנאם ולא סינגפור, ועל כך גם גאוותנו".

היא ציינה שאיסוף המידע חייב להתבצע תוך נקיטת אמצעי אבטחה לשמירת הפרטיות: "חובה להודיע לכל אזרח שמתבצע מעקב ספציפי אחר נתוני המיקום שלו, או שהוגשה בקשה לקבל נתונים אחרים אודותיו. יש ליצור מנגנון שקוף לאופן הגשת פנייה מהממשלה לחברות הסלולר. צריך להגדיר במדויק מי רשאי לגשת למידע שנאסף, להתחייב לשמור על סודיות המידע ולמחוק אותו בתוך 21 יום. בנוסף, אין לאפשר גישה גורפת לכל שוטר למידע שנאסף או לכל מאגר מידע שלא נמצא בידי המשטרה".