"אין דרך חזרה מהגלובליות; הקורונה היא משבר זמני – שיחלוף"

"כאשר מנתחים את האפקט של נגיף הקורונה על העולם, מעלים את השאלה האם יהיו שינוי או עצירה של תהליכים גלובליים שהעולם היה בשיאם ערב פרוץ המגפה. אני סבור שאין דרך חזרה מהגלובליות. המשבר הנוכחי הוא זמני והעולם יוכל להתאושש ממנו", כך אמר פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אריאב התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים במסגרת סדרה מיוחדת של הסכתים על משבר הקורונה. אריאב חוקר במשך שנים את תחום הגלובליזציה, בהיבטים של ניהול, טכנולוגיה וכלכלה. בנוסף, הוא מומחה למזרח הרחוק ומלמד במוסדות אקדמיים בהודו ובמדינות אחרות.

"ראשית, אני מבחין בין גלובליזציה לגלובליות", אמר. "גלובליזציה היא תהליך, אבל הגלובליות היא עובדה מוגמרת ואין כל אפשרות לסגת ממנה. אנחנו רואים כעת את הצד האפל של הגלובליזציה, אבל אני לא רואה כל דרך ליסוג לאחור. הלקוחות, הספקים והעסקים הם כולם גלובליים".

בהמשך הראיון האיר אריאב את הזרקור על היבט נוסף שמביאה אתה מגפת הקורונה, מעבר לבריאות ולכלכלה. לדבריו, היא גורמת לשינוי תהליכים של מדיניות ציבורית, בהתבסס על מידע וניסיון של אחרים. "חלק ניכר מהטיפול והמאבקים בנגיף הקורונה מבוסס על מידע שמגיע על סמך הניסיון והידע שנצבר בסין, שכבר יוצאת מהמשבר ומעמידה אותם לרשות מקבלי ההחלטות, כולל בישראל. זה מה שמעודד פה: דווקא הסינים, ששם התפרצה המחלה, מסייעים לכל העולם".

היבט חיובי נוסף הוא, לדבריו, שמשברים כמו זה מניבים גם לא מעט הזדמנויות עסקיות, "וכבר אפשר לראות את זה בתחומים כגון דיגיטציה ואוטומטיזציה של תהליכים".

השפעת הקורונה על המנמ"רים ומערכות המידע

פרופ' אריאב התייחס גם להשפעה של המשבר על הטכנולוגיה, ובכלל זה מערכות המידע, ועל המנמ"רים. "הטיפול בקורונה מבוסס על שלושת מקורות הערך של מערכות המידע: אופרטיבי, מחשוב ואוטומציה, וביג דטה", אמר.

"עיקר הבעיה במאבק במגפה הוא העדר היכולת לשלוט במידע, וברגע שמדינות יעשו את התהליכים הנכונים, הן יוכלו לתת פתרונות יעילים יותר", ציין אריאב. הוא נתן כדוגמה את טייוואן, שהצליחה להתגבר עם המחלה כי היא הייתה ערוכה להתמודד אתה מלכתחילה. "מהרגע שהטייוואנים זיהו שהמגפה מגיעה, הם החלו בתהליך של זיהוי מקרים חריגים. למשל, בכל מטוס שנחת אצלם, אף אחד לא ירד לפני שהוא מילא שאלון מפורט, מה שעזר להם להחליט בביקורת הדרכונים למי לאשר להיכנס לתחומי המדינה ולמי לא", ציין. "נכון הוא שהם הפעילו גם מערכות למעקב אחר חולים, אבל הם עשו זאת במשולב ובזמן, בעוד שאצלנו התמהמהו". אריאב דיבר בשבחה של טכנולוגיית המעקב ואמר כי היא "מבוססת הרבה על ביג דטה ומאפשרת לדעת יותר טוב מי חולה, למפות את האזורים שבהם יש יותר תחלואה ולהתגבר עליה, כי הבעיה המרכזית היא חוסר הוודאות שיש בעולם".

האופטימיות הזהירה שמשדר אריאב מבוססת על מודלים של כלכלות שעברו מגפות קשות והצליחו לשרוד. "המודלים האלה מסומנים בשלוש אותיות – V L U, כאשר מודל ה-V משקף ירידה תלולה יחסית בפעילות אבל לאחר מכן עלייה. כמובן שכולנו הינם ועוד נהיה קורבנות של המגפה, אבל לדעתי, אנחנו בקצה של השפיץ התחתון של ה-V וכבר מתחילים לראות התאוששות. בקצב הזה, אני מעריך שעד ספטמבר סין תחזור לפעילות שהייתה בה לפני הקורונה, ובעקבותיה שאר העולם", אמר.