בכירים בעולם הסטארט-אפים: כך עוברים לשגרת הקורונה

כיצד המשק יוצא מהמשבר ואיך חוזרים לשגרה, או, יותר נכון, מסתגלים לשגרה חדשה – שגרת הקורונה – הם בין הנושאים המדוברים ביותר בימים האחרונים. כשנראה שישראל מצליחה להתמודד יפה עם המשבר הבריאותי, זה הזמן להעלות את המשק בחזרה על הפסים. המגמה, מן הסתם, לא פוסחת על ההיי-טק, ובתוכו על אומת הסטארט-אפ.

אלא שבעוד שבמגזרים אחרים ממהרים לחזור למקומות העבודה, בהיי-טק השגרה תיראה קצת אחרת, ורבים לא ישובו מהר כל כך למשרדים (ומי שכן ייאלץ לעבוד בהתאם למגבלות שהוגדרו על ידי משרד הבריאות – כמו בשאר המשק). ההיי-טק הישראלי יצר לעצמו שגרה חדשה ואימץ את פוטנציאל העבודה מהבית בשתי ידיים. חברות רבות חוששות לסכן את כוח העבודה שלהן ויעבדו במתכונת שונה מזו שעבדו בה לפני המשבר: חלקן ישאירו את העובדים, או לפחות את רובם, לעבו מהבית ובאחרות תונהג רוטציית נוכחות במשרד.

איך ממשיכים בשגרה קצת שונה ושומרים על תרבות ארגונית חיובית ומפרה? כמה בכירים בסטארט-אפים ישראליים סיפרו לנו איך בונים שגרה חדשה, וכיצד לעורר מוטיבציה וביצועים טובים של העובדים גם כשהם עושים זאת מרחוק.

אופיר אייל, סמנכ"ל התפעול של וייבר, ששייכת לתאגיד היפני רקוטן, ממליץ "לקבוע מראש פגישות, ורצוי לעשות את זה בשיחות קול או וידיאו. כאשר הם בשיחה, אנשים נוטים להיות יותר שיתופיים ופתוחים מאשר כשהם כותבים את הדברים. בנוסף, מומלץ ליצור אינטראקציות לא פורמליות, כמו שתיית קפה יחדיו בבוקר וסיכום היום בערב. זה מאפשר להעלות את המורל ואת הפרודוקטיביות של העובדים. עוד עצה טובה היא לוח זמנים גמיש, במטרה לעזור להורים הצעירים, שמתקשים לאור המצב והצורך להישאר עם הילדים בבית, גם לאחר הפתיחה החלקית של מערכת החינוך".

אופיר אייל, סמנכ"ל התפעול של וייבר. צילום: יח"צ

עוד הוא ממליץ לאפשר בדיקת תוכנה באופן עצמאי, לאמץ מתודולוגיית פיתוח זריזה, כדי שניתן יהיה לעשות זאת גם מהבית, ולהביא לסביבת פיתוח ייחודית לכל תוכנה ופלטפורמה, כך שהפיתוחים לא יהיו תלויים זה בזה.

אייל טולדנו, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של זברה מדיקל ויז'ן, אומר ש-"המון תלוי בתרבות הארגונית לפני התפרצות הקורונה. התאמנו את עצמנו מהר מאוד לעבודה מרחוק והיא היוותה שינוי קל בעבודה שלנו. למרות חוסר האיזון בשוק, החששות והעדר השגרה בחודשיים האחרונים, הצוות שלנו לא הפיל אף כדור, לא פספס מועדים ואפילו האצנו את הפעילות, במיוחד לאור העובדה שהיא קשורה קשר ישיר לטיפול במשבר הבריאותי של הקורונה (הטכנולוגיה של זברה מאפשרת התאמה טובה יותר של הטיפול למטופל – י"ה)".

אייל טולדנו, מייסד משותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של זברה. צילום: יח"צ

"זה פשוט כשיש לך מטרה", מציין טולדנו. "אנחנו חווים זאת בכל יום, ובימים אלה יותר מתמיד. ההמלצה שלי היא לדאוג שהתרבות הארגונית תהיה מבוססת על ערך אחד משותף וברור, והחזון יהיה אמיתי. כשיש תחושת אחדות, אין חשיבות משמעותית למיקום ממנו עובדים. ב-2020, יש המון טכנולוגיות שמאפשרות להמשיך בתקשורת גם מרחוק, זה לא המכשול".

ירדן כהן, מנהל ההנדסה בזום אינפו, משתף אותנו בשמירה על עבודת צוות, מתוך ניסיונו כמנהל של 60 עובדים. "חשוב לשמור על קשר רציף וחיובי, לתת לעובדים להבין שאתה שם גם מרחוק, משום שזה כמו דומינו. בזמנים רגישים אלה, כשאחד נופל – כולם נופלים", הוא אומר.

לכן, לדבריו, כדאי שהקשר בין העובדים יהיה לא רק לצרכי עבודה, וטוב לפנות קצת מלוח הזמנים הדוחק כדי לקיים מפגש חברתי. או, אם תרצו, הפסקת קפה במטבח הביתי במקום בזה שבמשרד. באותה הרוח, הוא ממליץ לקיים פעילויות כיף מרחוק. כך, בזום אינפו עשו בימים האחרונים חידוני טריוויה, הרצאות בזום ותחרות בישול ליום העצמאות.

ירדן כהן, מנהל ההנדסה בזום אינפו. צילום: יח"צ

עוד עצה של כהן היא "לשתף את ההצלחות של החברה. אנחנו שולחים מיילים כמה פעמים בשבוע, שבהם אנחנו מציינים הישגים של המחלקות והצוותים השונים. כך אנחנו גם מפרגנים וגם מאפשרים לעובדים לדעת קצת יותר על מה קורה בחברה. זה עוזר לעובדים להבין את המטרות שלנו ואת המשמעות של העבודה שהם עושים להשגת המטרות האלה".

לסיום, הוא ממליץ להשתמש בכמה שיותר טכנולוגיות לשמירה על קשר. "מאחר ששני המרכזים הגדולים שלנו נמצאים בארצות הברית והעובדים פזורים על פני שלושה אזורי זמן שונים, היה לנו קל לעבור למתכונת מלאה של שיחות זום, צ'טים בסלאק, אימיילים וגם ווטסאפ לעניינים חברתיים".

תמר רגב, סמנכ"לית אנשים ושיטות באקווה מעוף טכנולוגיות. צילום: יח"צ

תמר רגב, סמנכ"לית אנשים ושיטות באקווה מעוף טכנולוגיות, אומרת כי "הסוד הכי חשוב לרצף עסקי תוך כדי עבודה מהבית הוא לא הטכנולוגיות השונות המאפשרות זאת, אלא קודם כל הנכונות והרצון של הצוות כולו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות לעשייה, לראות את הטוב ולהמשיך את התקשורת הפנים ארגונית. כל אלה ביחד הם מה שגרם לנו להמשיך ולקדם את הביזנס שלנו בתקופה זו".

לדבריה, "אני מאמינה בלב שלם שתרבות של ארגון נוצרת, צומחת ומתפתחת מפיסות קטנות של חוויות ועשייה. ההתנהלות בתקופה הזו היא עוד פיסה בתרבות של הארגונים ואלה מהם שהתנהלו נכון הוכיחו קודם כל לעצמם שהם חזקים מכל קושי שהתעורר".

המצוטט הוא: דניאל קוך, דירקטור מחקר ופיתוח של דרימד. צילום: יח"צ

לדברי דניאל קוך, דירקטור מחקר ופיתוח של דרימד, "יש גורמים מרכזיים שמגבירים את המוטיבציה – תקשורת, הגדרת ציפיות, גמישות ומשוב. אני ממליץ על כמה צעדים כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר: ראשית, קביעת המדיום הנכון לתקשורת בין חברי הצוות היא חיונית. יש לוודא שקיימות פגישות מתוזמנות, תרבות שיתופית בעבודה היומיומית והגדרת ערוצים ספציפיים שבאמצעותם הם יתקשרו (למשל זום – י"ה). כמו כן, יש להגדיר באופן ברור ציפיות לכל צוות, כשכולם יודעים על מה הם עובדים ולמי לפנות על מנת להגביר את תחושת המטרה. בנוסף, צריך לתת מקום לגמישות. כדאי לתת לחברי הצוות לקבוע את שעות העבודה שלהם באופן עצמאי. גמישות זו תוביל לכך שהעובדים יהיו מרוצים יותר ממקום העבודה שלהם והמוטיבציה שלהם לבצע את המשימות תעלה. אלמנט חשוב נוסף הוא פידבק, ובעבודה מרחוק הוא חיוני מתמיד. על המנהלים לערוך באופן קבוע שיחות וידיאו כדי לדון בעבודה ולתת משוב בונה. שיחות אלה מהוות כר נהדר לרעיונות והצעות חדשות, והזדמנות להביע הערכה לעובדים".

נמרוד מאי, סמנכ"ל בסונרקס. צילום: יח"צ

שוחחנו גם עם נמרוד מאי, סמנכ"ל בסונרקס. גם הוא סבור שהמעבר לשגרה החדשה יהיה חלק יותר ככל שהתרבות הארגונית טובה יותר וככל שלעובדים יש גאוות יחידה, שמעוררת בהם מוטיבציה. "התרבות הארגונית זקוקה לחיזוקים חברתיים, ללא קשר לצד העסקי של החברה", הוא אומר. "לכן, אנחנו מעודדים את הצוותים לקיים באופן יזום פעילויות מרחוק, האפי האוור או קפה של בוקר. כך, לדוגמה, סמנכ"ל המו"פ שלנו, אור עיני, יזם פעילות שונה להאפי האוור הבא – חפש את המטמון ב-Google maps".

"כשאתה במרוץ נגד הזמן והשגרה קצת אובדת, גם בעבודה מרחוק חשוב לשמור על גאוות יחידה, שתלויה בעשייה של החברה לצד תחושת הביחד, שבתקופה של מרחק בין העובדים חשוב לשמר אותה פי כמה", מציין מאי.