מערכת ישראלית לזיהוי חומרי נפץ – שמזהה את נגיף הקורונה

"סייענו ואנחנו מסייעים למאבק בנגיף הקורונה. הסבנו את המערכת שלנו, שאמונה על זיהוי חומרי נפץ, לזיהוי הנגיף", כך אמר אלוף (מיל') נועם תיבון, מנכ"ל טרייסנס.

תיבון דיבר באירוע הווירטואלי Data science, BI, Big Data, Analytics 2020, שהתקיים לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים.

הוא ציין כי "כשהתחילה המגפה להשתולל, קיבלתי מייל מרשות החדשנות: 'האם אתם יכולים להשתלב במאמץ לזיהוי הקורונה?'. עבורי זו משימה לאומית וגם אישית: בני הצעיר, אורי, הוא סטאז'ר במחלקת הקורונה בבית החולים שערי צדק".

"יחד עם ד"ר מוטי אלבו, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, ועם ד"ר מיטל אלון, אלקטרו-כימאית ומנהלת המחקר, נרתמנו למשימה", ציין תיבון. "החלטנו לקחת את המערכת שלנו ולייצר ערכה פשוטה, שיודעת בתוך שניות ספורות לזהות את הנגיף. מדובר בנגיף הגדול יותר מהמולקולות שאנחנו יודעים ללכוד ולזהות עם החיישנים שלנו. החיישנים שלנו עשויים פחם ויוצרים מערכת סיבים צפופה, מעין פילטר. הפטנטים שלנו בנויים על כימיה מאוד מדויקת, שיודעת להדביק לאותה מערכת סיבים את המולקולות שאותן אנחנו מחפשים. על בסיס זה פיתחנו אלגוריתם חכם, שיודע לזהות אנומליות ולזהות כל חומר נפץ".

כך הוסבה המערכת לטובת זיהוי קורונה

הוא אמר כי "להסבת המערכת לטובת זיהוי הקורונה אנחנו משתמשים באותם רכיבים – מחשב נייד או טלפון חכם, שאליו מחברים מכשיר בשם פוטנציוסטאט, שמודד את הזרם בתא האלקטרו-כימי. לקחנו את האלקטרודות שלנו שמיועדות לזיהוי חומרי נפץ, סקרנו במשך שבועיים ספרות מקצועית בכימיה, והבנו שאנחנו יכולים לקחת את הפחם שלנו ולייצר לו התמרות. זאת, כי וירוס הקורונה מאוד דביק, ונדבק למשטחים, לקולטנים ולחלקיקי מתכת".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"פעלנו בסיוע מפא"ת, מעבדת בית החולים וולפסון, וירולוג בכיר מאיכילוב והחמ"ל הלאומי של משרד הבריאות", ציין. "יצרנו מרשם של ניסויים שאותו התחלנו ליישם. מעבדת וולפסון דוגמת את הקורונה. הווירולוג נתן לנו וירוסים לא מסוכנים, שדומים לקורונה במבנה ובמעטפת השומנית שלהם. עוד פעלנו בשיתוף אמריקן לאב. לקחנו את הווירוסים, בדקנו באלקטרודות שלנו מבחנה אחת. ככה זיהינו הבדל ברור בין דגימות, משמע – מצאנו 'סימני נפט'. הגענו לוולפסון עם שורות אלקטרודות, התחלנו לדגום דגימות חיות של בעלי נגיף הקורונה ומי שנמצאו שליליים לגביו. ככה אנחנו מגיעים לאט לאט לתוצאה מרבית".

"יש חשיבות גדולה לתזמון", אמר תיבון. "אם נדע לספק לעולם בדיקה שניתן לקבל את תוצאותיה בתוך שניות במחיר שווה לכל נפש, זה יעזור להחזיר כמה תעשיות לפעול, דוגמת תעשיית התעופה, מקומות עבודה המוניים, תיאטראות ומקומות איסוף השוקקים המוני אנשים".

"מדובר בתהליך שאמור לקחת שניות בודדות", הסביר. "הפעולה שהמפעיל יעשה היא הכנסת מטוש למבחנה, חיבור למעמד שולחני, סקירה מהירה – וקבלת תשובה, אדום או ירוק, האם המטופל חיובי או שלילי לקורונה. בנוסף, אנחנו מקווים לפתח ערכה ביתית, דוגמת בדיקת הריון או זיהוי וירוס, עם אפליקציה מדידה בטלפון".

לדברי תיבון, "מדובר באתגר בלתי רגיל, שאנחנו עובדים עליו במלוא המרץ. הטכנולוגיה הייחודית שלנו מאפשרת את זה. האתגר הניהולי שלי הוא להביא לכך שהמדענים לא יתפזרו ויהיו ממוקדים. אנחנו בוחנים איך לייצר במהירות, עם מוצרי מדף, ואיך משיגים אותם מהר. אם הטכנולוגיה תעבוד היטב, היא תהיה תשתית למלחמה במגפה הבאה. נייצר מכשיר זמין שהיה חסר הפעם. זה מעניין, מאתגר – והכי חשוב שנצליח".