קריאה לשר גלנט: ספק למורים מחשבים ניידים – לשיפור הלמידה מרחוק

"שר החינוך החדש, יואב גלנט, הבטיח שהלמידה מרחוק במערכת החינוך תימשך גם בשנה הבאה. זה צעד מבורך, אבל כדי לממש אותו על הצד הטוב ביותר, חשוב שמשרד החינוך יספק למורים ולמורות מחשבים אישיים והדרכה מקצועית, ואני קורא לגלנט לעשות זאת", כך אמר אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. הקרן מפעילה את פרויקט ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה, שבמסגרתו מוענקים למורים מחשבים אישיים והדרכה.

בן ארי היה הדובר המרכזי בכנס הווירטואלי למידה מרחוק Fast Forward, שנערך אתמול (ד') על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף קרן אתנה. הכנס עסק בלקחים שיש להפיק מהלמידה מרחוק, שהפכה להיות רווחת בזמן הקורונה, ומלבד בן ארי השתתפו בו מרצים ממשרד החינוך, רשת עמל, נציגי אקדמיה ומורים שלימדו בלמידה מקוונת, ובנוסף, שתי מרצות אורחות מסין ומפולין. כמו כן, נטלו בו חלק מנהלים בחברות IT שמספקות פתרונות למערכת החינוך.

את האירוע פתחה יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, ששיבחה את ההתגייסות של המורים במשבר הקורונה ללמידה מרחוק, ובכך דאגו לצמצום הפגיעה בתלמידים ובהעברת החומר הנלמד.

"למידה מרחוק הפכה להיות הדבר החם", אמר בן ארי. "בתקופת הקורונה, כולם חיפשו מחשבים ומצלמות, למדו בזום, במיקרוסופט טימס או בגוגל מיט. הקורונה שכנעה את מקבלי ההחלטות, כמו גם רבים מהמורים והתלמידים, שניתן ללמוד מרחוק".

הוא ציין כי לאחר ארבעת חודשי המשבר, "רוב מערכת החינוך יודעת לפעול באונליין ומורים רבים יודעים להקליט שיעורים". משרד החינוך הקים במהלך התקופה מערכת לימודים מקוונת ובמסגרת זו הקליט יותר מ-1,000 שיעורים, שהועברו על ידי עשרות מורים משלל מקצועות. "אבל כדי שזה יימשך", הוסיף בן ארי, "המורים חייבים שיהיו להם את הכלים כדי לבצע את הלמידה מרחוק: מחשב נייד, כלים כמו מיקרוסופט 365 או גוגל קלאס, הדרכה עליהם ותמכה טכנית בהם, ובקרוב הם יזדקקו גם לאמצעים להכנת סרטוני וידיאו כדי להעלותם למאגר העירוני או הארצי ולמערכת ניהול הלמידה LMS. על הממשלה החדשה לשים את הנושא הזה בסדר עדיפות עליון".

אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. צילום: יח"צ

נתונים לא מעודדים

בן ארי ציטט דו"ח של בנק ישראל, שיצא בשבוע שעבר וקובע שמחצית מהמורים לא הוכשרו ללמידה מרחוק ואין להם את התמיכה בכך. "אולם", הוסיף, "המציאות הרבה יותר מורכבת. סקר שביצענו בקרן אתנה באמצעות חברת דיאלוג מראה של-50% מהמורים אין גישה בלעדית למחשבים, מאחר שגם בני הבית האחרים משתמשים בהם. ב-93% ממשקי הבית של המורים, הם קונים את המחשב בעצמם, ולרובם יש מחשב בן יותר משלוש שנים".

בהמשך הוא סקר את הפעילות של קרן אתנה, שארגז הכלים הדיגיטלי שהיא מעניקה למורים כולל מחשב נייד עם אחריות ותמיכה לשלוש שנים, הכשרה מקצועית של 120 שעות, אינטרנט ומקרן בכיתה, מדפסת אישית, תיק למחשב וגמול השתלמות. עד כה היא העניקה את ארגז הכלים הזה ל-25,300 מורות ומורים, שמלמדים 630 אלף תלמידים ב-167 רשויות מקומיות. פעילות מיוחדת של הקרן שעליה הצביע בן ארי היא בחינוך המיוחד, שם חולקו מחשבים ניידים ל-9,000 אנשי חינוך, שמלמדים יותר מ-72 אלף תלמידים ב-90 רשויות.

המורה ב-2030

בן ארי ציין כי "אנחנו נמצאים בליבה של המהפכה הטכנולוגית – הרביעית מבין המהפכות התעשייתיות. בכנס Edutech האחרון, שערכנו עם אנשים ומחשבים בסוף השנה שעברה, לא דובר כמעט על למידה מרחוק, כי איש לא האמין שכיתה הפוכה (Flip Class) ו-וידיאו קונפרנס יהפכו באחת לשגרת חייהם של התלמידים והמורים בארץ ובעולם. זה היה חזון שההערכה האופטימלית הייתה שיתממש בעוד חמש שנים".

הוא סקר את ההיסטוריה של הלמידה מרחוק – משיעורי הרדיו בשנות ה-30 ובימי מלחמת העולם השנייה, עבור באוניברסיטה הפתוחה ועד לשלוש שיטות הלימוד מרחוק הקיימות כיום. בן ארי תיאר אותן: "מדובר בלימוד סינכרוני וא-סינכרוני, כאשר כיום כבר מדברים על השיטה המשולבת, ההיברידית, המשלבת לימודים פרונטליים עם למידה אינטראקטיבית בכיתה ובבית. כך התלמידים יכולים להבין טוב יותר את החומר".

באשר לתפקיד המורה בעתיד, הוא אמר כי "אין ספק שהוא משתנה. מחקר שבוצע על ידי מכון Wise, שעסק בשאלה כיצד תיראה הכיתה ב-2030, העלה כי המורה של העתיד ינחה את התלמיד בלמידה אוטונומית. המורה הופך להיות יותר מנטור מאשר ספק ידע". עוד ציין בן ארי מחקרים שנעשו בקרב בני 8 עד 25, שמראים שהם מעדיפים למידה אינטראקטיבית בכלים דיגיטליים. "הילדים של היום חיים בעולם הדיגיטלי ולא מכירים את העולם האנלוגי", אמר.

המשך סיקור הכנס – בשבוע הבא.