"הבלוקצ'יין מאפשר לעשות ניתוחים ‫חוצי ארגונים"

כך לדברי גבי זודיק, דירקטור עולמי למחקר בלוקצ'יין ופלטפורמות IoT, יבמ, שציין כי למרות שהניתוחים הם חוצי ארגונים, הם גם נעשים בצורה ששומרת על המידע הפרטי של החברות. תוך עמידה בכללי הפרטיות

גבי זודיק, דירקטור עולמי למחקר בלוקצ'יין ופלטפורמות IoT, יבמ. צילום: ניב קנטור

"ככל שהזמן עובר, ורשתות הבלוקצ'יין שאנחנו מפתחים גדלות, ‫ויש בהן יותר אפליקציות – ‫יותר מידע נאסף. ‫עד היום עשינו ניתוחי נתונים רבים, AI, בתוך הארגונים. הבלוקצ'יין מאפשר לנו ‫לפרוץ מעבר לזה – ‫ולעשות ניתוחים ‫שהם חוצי גבולות בין ארגונים, ‫ולראות את הערך המשותף ‫שהרשתות יכולות להפיק", כך אמר גבי זודיק, דירקטור עולמי למחקר בלוקצ'יין ופלטפורמות IoT, יבמ (IBM).

זודיק דיבר בכנס שערך הסניף הישראלי של הענק הכחול. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך וירטואלית בשבוע בעבר, ונשא את הכותרת Put AI to work. הוא שוחח עם העיתונאי דרור גלוברמן, עורך ראשי של אתר NEXTER מבית מאקו.

לדבריו, "‫‫אחד הדברים שאנחנו בוחנים ומפתחים הוא איך לאפשר חזרה לשגרה מהקורונה. למשל, אם נרצה לטוס, לחזור למקום העבודה, או להיכנס לקניון, ‫היום עושים בדיקות מאוד פשוטות כמו למדוד חום. ‫כמובן שזה לא מספיק".

"אנחנו רוצים לבנות מערכת", אמר זודיק, "‫שתנפיק לכולנו ‫אסמכתא רשמית על המצב הבריאותי שלנו ‫מבלי לחשוף את הפרטים מהתיק הרפואי. אנחנו מפתחים מערכת, ‫שלאחר שנבדקת, תקבל אסמכתא ‫עם קיו-אר קוד, ‫או מודפסת, או כאפליקציה בטלפון". כך, הסביר, "חברת התעופה, למשל, תאמת בעזרת הבלוקצ'יין ‫שהאסמכתא קבילה, אמיתית ותקפה. המערכת תמנע הונאות – היא תדע שהצגתי תוצאה מלפני שבועיים, תשלול את הבדיקה הישנה ותציג רק את החדשה".

על פי זודיק, "אנחנו ‫לא שומרים כל מידע אישי בבלוקצ'יין ובכך הולמים את כללי GDPR באירופה ו-HIPAA בארה"ב. המידע נמצא בטלפון ‫של האדם, והוא שמנהל אותו ומציג אותו".

AI חוצה גבולות

"בעולם הספנות", ציין, "חברות רבות שותפות ב-Tradelens, אחת מרשתות הבלוקצ'יין של יבמ. הן רוצות לדעת ‫כמה זמן איחור יש לחברה שלהם – ‫לעומת המתחרות שלה. זה מידע עסקי רגיש מאוד – ‫אף חברה לא מוכנה ‫לשתף מידע זה. אנחנו רוצים לעשות AI ‫חוצה גבולות בין ארגונים, ו‫מנגד – לעשות זאת בצורה ששומרת על המידע הפרטי של החברות".

כך, ציין, "אנחנו רוצים לחזות ‫את זמן ההגעה של החבילה. זה תלוי בגורמים רבים: ‫החבילה עוברת בין חברות ספנות, ‫דרך נמלים, רכבות ומשאיות. פה נכנסת בינה מלאכותית עמוקה יותר, עם כל מיני טכנולוגיות של הצפנה ששומרות על המידע – לטובת חיזוי מדויק יותר".

"‫אחד היתרונות הגדולים בבלוקצ'יין", אמר זודיק, "הוא, שהוא ‫מביא אמון בין חברות. ‫חברות שרוצות ‫לפתח עסקים ולבנות רשת עושות זאת בצורה ידנית, מאוד איטית, ‫ולפעמים נדרש גם צד שלישי, ‫מה שהופך לעסק יקר. בעזרת בלוקצ'יין אנחנו יכולים ‫לפשט את התהליכים האלה. יש לנו יותר מ-100 רשתות, ‫ששותפות בהן עשרות חברות".

‫"בעולם המזון", ציין זודיק, "‫לצערנו מתים בעולם ‫כחצי מיליון אנשים מרעב, ‫ומצד שני, נזרקים ‫עודפי מזון לפח. הגופים שאחראים ‫על שרשרת אספקת המזון ‫לא משתפים ביניהם פעולה, בשל תחרות. בעזרת בלוקצ'יין ‫אנחנו יכולים לעשות אופטימיזציה, ‫שתאפשר ליצרן, לספקים ולחנויות – ‫להחזיק בדיוק את הכמויות הנדרשות ‫של המזון, ‫ולא לייצר יותר מדי מזון  – שאחר כך נזרק".

‫לדבריו, "בנינו מודלים של AI ,‫שיודעים לעקוב אחרי אותו פריט מזון לאורך כל שרשרת האספקה. יש ‫לוודא שהוא נשמר בתנאים הנכונים, עם טריות מקסימלית. אם אורך חיי המדף שלו קוצר – למשל עגבנייה הושארה בשמש – ננתב אותה, אולי, לקופסאות שימורים. נחליף את ייעודה באמצע שרשרת האספקה".

אימות מהימן

"חשוב", הדגיש, "גם לחבר ‫את העולם הדיגיטלי לזה הפיזי, למוצרים עצמם. אם יש מוצר יקר, כמו תרופות, ‫מישהו עלול לזייף אותן בדרך – ברקוד או מדבקה, או מספר סידורי שאפשר להחליף בסתר. יש טכנולוגיות שעובדות יפה מאוד עם בלוקצ'יין, הן ‫נקראות Crypto Anchors. הן מזכירות במעט RFID, מחשב קטן קטן. יתרון הצ'יפים הקטנים האלה, שהם מאוד מאוד זולים, אבל הם מוצפנים בצורה חזקה ‫ואי אפשר להעתיק אותם. כך ניתן לאמת ‫שזה המוצר האמיתי, וכל זה בעלות ברמת הסנטים, ולעתים פחות מזה".

זודיק סיכם באומרו, כי "‫הענן, AI ובלוקצ'יין הן טכנולוגיות משמעותיות, ‫שמשנות את פני העולם. הדגש הוא על ביזור. הענן יגיע למקומות מרוחקים ‫ולא יהיה רק במקום אחד מרכזי. לא נעלה ‫את כל הנתונים שאנחנו אוספים מחיישנים או מכל מקור אחר לענן, ‫כי לא תמיד יש בכך צורך, ו‫זה גם יקר ולוקח יותר זמן. דור 5 מאלץ את חברות הטלקו ‫להקים מיני דטה סנטרים רבים מאד. מעבר לכך שהם יריצו את האפליקציות שלהן, ‫אפשר יהיה שם להריץ אפליקציות שלנו. כך, ניתן יהיה להריץ את הענן וה-AI הרבה יותר ‫קרובים למקורות של ייצור הנתונים. ייווצר מצב שיש עשרות ‫ומאות מודלים שיתעדכנו בקצוות, ‫ואת השינויים האלה צריך להביא למודל המרכזי, ‫להחליט איזה מהשינויים ‫הוא משמעותי מספיק, ‫לעדכן את המודל המרכזי ‫ולשחרר גירסאות חדשות של המודל לקצה. כך לאפליקציות יהיו זמני תגובה מהירים יותר ו‫אמינות רבה יותר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים