עו"ד נעמי אסיא: צמצום פיראטיות התוכנה בארץ ב-10% היה יכול להכניס למשק מיליארד דולרים

"היקף הפיראטיות בתחום התוכנה בישראל יציב מזה חמש שנים ועומד על נתון מדאיג של 32%. צמצום התופעה בשליש היה מביא לצמיחה כלכלית של כמיליארד דולרים למשק", כך אמרה עו"ד נעמי אסיא – מומחית לקניין רוחני ולרישוי תוכנה ממשרד עו"ד נעמי אסיא ושות'. עו"ד אסיא פתחה את מפגש פורום CTO של קבוצת אנשים ומחשבים שנערך אתמול (ד') בקריפטון שבכפר הירוק. את המפגש הנחה ארי רוזנבאום, יועץ עצמאי וחבר ועדת ההיגוי של הפורום.

עו"ד אסיא ציטטה נתונים מתוך מחקרים של IDC, לפיהם היקף הפיראטיות הנוכחי מייצג אובדן של מאות מיליוני שקלים לתעשיית התוכנה בישראל ולכלל המשק. לדבריה, "צמצום של 10% בתופעת פיראטיות התוכנה בישראל, עשוי ליצור 3,800 מקומות עבודה חדשים לתעשיית ה-IT, לצד יכולתו לחולל צמיחה כלכלית בהיקף של כמיליארד דולרים ולהגדיל את ההכנסות ממסים בכ-400 מיליון דולרים".

יצוין, כי עו"ד אסיא היא בין השאר באת כוח ארגון BSA בישראל. "המצב בישראל", אמרה, "בו כל תוכנה שלישית בה נעשה שימוש – היא אינה חוקית, רחוק מלהיות משביע רצון. היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי". לדבריה, הגדרת רישיון תוכנה היא "הסכם משפטי בין חברת תוכנה ללקוח, להקניית זכות שימוש בתוכנה. הרישיון קובע את זכויות וחובות המשתמש".

מנגד, לדברי עו"ד אסיא, פיראטיות באה בצורות שונות, ביניהן שימוש בתוכנות ללא רישיון, תת-רישוי, שימוש יתר, מכירת דיסקים או תקליטים צרובים או מזויפים ועוד. המשותף לכל ההתנהגויות הללו, אמרה, היא הפרת זכויות של הבעלים של התוכנה.

הסכנות משימוש בתוכנה לא חוקית, לדבריה, הן ברמת תפעול המערכות, החשש לריבוי בעיות אבטחת מידע בשל חדירת נוזקות למיניהן, וכן ההיבט המשפטי והכספי – של חשש מתביעות. פעילות ה-BSA, אמרה עו"ד אסיא, היא בחינוך, העלאת המודעות, שימוש בקו חם לקבלת מידע על עבריינים, ועוד.

עו"ד אסיא אמרה, כי לאחר 15 שנות הכנה ודיונים, נחקק בישראל חוק זכויות יוצרים, שהחליף חוק עות'ומני מ-1911 וחוק בריטי מ-1924 בנושא. בחוק החדש, אמרה, יש התייחסות לעולם התוכנה, ולסייגים מתי מותר להעתיק תוכנה, ומהם הפיצויים בשל הפרת זכויות יוצרים. נושא נוסף שצבר תאוצה בעשור האחרון, אמרה, הוא הגנת פטנט על תוכנה. "נוצר מצב בו הנכס העיקרי אינו המוצר הנלווה לפטנט, כי אם בקשת הפטנט עצמה", הסבירה.

היא ציינה שארגונים הפועלים "לפי הספר" בהיבט רישוי תוכנה, יהיו בעלי הגנה טובה בשל תביעה עתידית על שימוש לא חוקי בתוכנות. לעומת זאת, אמרה, "מנכ"ל האומר למנהל ה-IT שלו שהנושא אינו מעניין אותו – מהווה בעיה. מנמ"רים חייבים לדאוג שהכל יהיה תקין בארגונם בהיבטי רישוי או הפרת זכויות יוצרים. אחרת ייוצר מצב בו יהיה ניסיון לחסוך, סופו יעלה ביוקר, Penny wise but pound foolish. "אין קיצורי דרך בעולם רישוי התוכנה", סיכמה עו"ד אסיא, "למעט עבודה באופן חוקי".

נתן צ'וסנק, מנכ"ל CN Consulting, הציג את הדילמות הכרוכות בעבודה במודל תוכנה כשירות, SaaS. המודל, אמר, הוא כמו שיר ישן טוב, הקיים כבר שנים רבות. כמו במוזיקה, הסביר צ'וסנק, "הפלטפורמה משתנה – פעם זה תקליט ופעם זה דיסק – אולם תמיד בסוף חוזרים לתוכנה כשירות". השאלות שנדרש לשאול בשל שימוש במודל זה, הסביר, הן: מה מתאים לעבוד במודל זה? מתי יש להשתמש בו? האם ניתן לעבוד באופן מעורב, כאשר חלק הוא במודל תוכנה כשירות וחלק – במודל רישוי המסורתי? כמה לשלם (או לגבות, אם אתה הספק)?

צ'וסנק ציין, כי על מנת שהמודל יהיה רווחי, הספק חייב להיות בעל משתמשים רבים תחת מערכת אחת, וכי מודל הרווח וההפסד בתוכנה כשירות מסובך יותר. בסופו של דבר, אמר, "מה שמעניין את הספק במודל תוכנה כשירות הוא כמות הצרכנים של השירות". הוא סיכם בציינו, כי "SaaS הוא מודל עסקי, ולכן ההחלטה לעבור אליו היא החלטה עסקית – לא טכנולוגית".

חתם את המפגש אורי לפיד, מנכ"ל אפריקוט טכנולוגיות ומומחה ברישוי תוכנה. לפיד הציג מודלים ברישוי תוכנה, תיאר את ההוצאות של ה-IT על תוכנה. הוא ציין את המגמות העיקריות בעולם הרישוי, תוך התייחסות לרישוי תוכנה במיחשוב ענן. לפיד סיים בפרטו על SAM (ר"ת Software Asset Management), ניהול נכסי תוכנה.