"הקורונה דחפה ממש חזק את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל"

"בחודשים האחרונים עבדנו סופר-קשה. אני לא חושבת שאי פעם הייתה לי תקופה בה עבדנו כה קשה, כדי לתת מענה למשבר הקורונה בעולמות התפעוליים השוטפים. המטרה הייתה לשמר רציפות תפקודית. מה שיצא זה שהטרנספורמציה הדיגיטלית קיבלה סטרואידים ועברה האצה מהירה בתוך חודשיים", כך אמרה אלוף משנה טלי כספי-שבת, מפקדת יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר.

לדבריה, "בתוך ימים בודדים נדרשנו לתת מענה לכל מיני שינויים במערכות, כדי לענות להנחיות: לדאוג שתשלום תגמולי המילואים ייעשה במועד; לתת מענה לשליטה בכוח אדם, סטטוס דיווח מי בבידוד, מי חולה. כל הנחיה, והיו עשרות כאלה, דרשה ליישם שינויים אפליקטיביים בתוך שעות וימים".

"במקביל", אמרה, "נדרשנו לענות לצורך בעבודה מרחוק. מתחנו את השירותים עד הבתים: אפשרנו לחיילים.ות לקבל שירות מרחוק באופן מאובטח. אפשרנו לתפעל מוקדי שירות מרחוק גם כשחיילי המוקד נכנסו לבידוד. פיתחנו יכולות טלה-רפואה למניעת הגעה של חיילים למרפאות, עם הזנת הנתונים הרפואיים למערכות המרכזיות מהאינטרנט. תמכנו גם במאמצי צה"ל בהתגייסות לסיוע אזרחי. פיתחנו מערכת לניהול ואופטימיזציית מערך חלוקת המזון לאזרחים, על בסיס מערכת שפותחה על ידי מתנדב אזרחי – שעשינו לה התאמות תוך כ-48 שעות. פיקוד העורף ואט"ל היו הלקוחות המרכזיים. טיפלנו גם בכל היבטי אבטחת המידע, בהתאם להנחיות מחלקת ביטחון מידע וחטיבת ההגנה בסייבר. המערכת ייעלה את המערך ואפשרה לחלק פי יותר משלוש ערכות מזון ממה שניתן היה לחלק בלא המערכת".

תהליכי התרעה אוטומטיים

שחר הוא בית התוכנה למערכות הארגוניות והתפעוליות של צה"ל, תחת יחידת לוטם באגף. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים וכן לחקור ולמצות מבצעית את המידע הארגוני והלוגיסטי של צה"ל. זאת, במטרה להעלות את הכשירות והמוכנות, להביא להתייעלות משאבים וצמצום הבירוקרטיה, ולשיפור חווית השירות. "החזון שלנו הוא לשפר את חוויית משרתי הצבא וגופי המטה באמצעות הדיגיטל", הסבירה כספי-שבת, "החל מבניית קטלוגים המפרטים אילו שירותים בסיס מסוים נותן, ועד מיון חיילים מבוסס AI ואחזקת כלים וטיפולים בטנקים שיהיו מבוססי התראות מרכיבי IoT – ולא מבוססי קילומטרז'. הצבא נדרש להרבה יותר תהליכי התרעה ותכנון אוטומטיים".

דרש מענה בעולמות התפעוליים השוטפים בצה"ל. משבר הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

"בעבר", אמרה אל"מ כספי-שבת, "היו לנו מערכות בתצורת ספגטי. כל נתון ישב בכל מיני מקומות, לכל זרוע היו מערכות משלה. כל נתון היה צריך לעדכן בכמה מערכות, ולא ידעת מה הנתון האמיתי. לפני חמש שנים התחלנו לעשות סדר. עבדנו על תכנית ה-ERP – שזה אירוע מורכב וקשה – ויצרנו סדר. עד מחצית העשור נממש ERP כלל-צה"לי, כיום אנו המימוש של 70% ממנה".

לדבריה, "על בסיס מה שכבר עשינו, אנו – יחד עם הגופים והזרועות ובעיקר אכ"א ואט"ל – פועלים להנגשת כמה שיותר תהליכים באינטרנט ולצמצום הבירוקרטיה. כיום, 90% ממוקדי השירות הם רב-ערוציים. בנוסף, פיתחנו עוזר דיגיטלי למפקד, מבוסס AI, כדי שיטפל בחיילים טוב יותר: למשל, עד כמה החייל מנצל את חופשותיו, מי חייל הזקוק ליותר קשב מסיבות שונות, מי חייל בעל פוטנציאל להיות מפקד או לשירות קבע. עוזר נוסף שפיתחנו נועד לניהול היחידה, והוא מציג למפקדים בכירים יותר מדדים המצביעים על פערים בניהול ביחידתם: כמות קבילות, מדדי תחלואה, ניצול חופשות ועוד".

איך ניתוח ביג דטה סייע לצמצום גניבות כלי נשק

"כלל התהליכים הללו", הסבירה מפקדת שחר, "מבוססי מידע. אנו רוצים להכניס כמה שיותר מדע נתונים לעולם משאבי האנוש והלוגיסטיקה. העיסוק בנתוני העתק, ביג דטה, ומציאת החריגים, מניב לנו יכולות שונות, דוגמת צמצום גניבת כלי נשק, או מיון מתקדם של המלש"בים לצה"ל, או ייעול היסעים. ב-2019  מחקר מידע שהצגנו סייע לצמצום גניבות כלי נשק בצורה דרסטית".

"המטרה", סיכמה אל"מ כספי-שבת, "היא לעטוף את החיילים.ות בדיגיטל. אי אפשר לעשות בארגון טרנספורמציה דיגיטלית אם הוא עובד בפקסים. אי אפשר לחלום על דיגיטל בשדה הקרב, אם היומיום עטוף בירוקרטיה וטפסים. ארגון יעיל בשגרה – יעיל גם בחירום. נספק סביבת עבודה דיגיטלית לכל צה"ל, ב-2025 הצבא יהיה במקום אחר. עד לפני שנה, חיכו שנביא מערכות, זה השתנה, והיום מפקדים באים אלינו בדרישות, כי הם מבינים את יתרונות הטכנולוגיה. אנו מביאים להתייעלות ארגונית ומאפשרים לצה"ל להפנות תקציבים משמעותיים מעולמות המטה לעולמות הלחימה על בסיס ה-IT. הקורונה אפשרה לנו להיות הרבה יותר 'אמיצים' בדיגיטל. הנגיף דחף את הטרנספורמציה הדיגיטלית יותר מכל דבר אחר".