"למניעת אשרות רילוקיישן לא הייתה פגיעה קשה ביצוא לארה"ב"

לפני כחודשיים, כשנשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ החליט להקפיא לשישה חודשים הנפקת אשרות כניסה לארה"ב, עבור ישראלים שביקשו לעשות מה שנקרא רילוקיישן, הידיעה התקבלה בצורה קשה. באותה עת עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אמריקה, אמר שההשלכות של ההחלטה יהיו מינוריות. היום, כעבור חודשיים, הוא לא שינה את דעתו.

לפני חודשיים, כשדברנו על החלטת הנשיא טראמפ להגביל את הנפקות הוויזות, אמרת לי שאתה לא מתרגש. מה אתה אומר היום?
"אמרתי לך אז, ואומר לך גם היום, שאני מעריך שלהחלטת הנשיא טראמפ לא יהיו ההשלכות קשות, לא על הכלכלה של ישראל ולא על היצוא שלה לארה"ב. והיום אני אומר לך, שלא הייתה פגיעה ועם הייתה פגיעה היא קטנה מאוד.
אני הרבה פחות מודאג מההשלכות של ההחלטה של לפני חודשיים ויותר מהמגמה המוצהרת של טראמפ ש-USA First, כי מגמה זו מובילה להגבלות הסחר העולמי, מה שיפגע בצמיחה הכלכלית של העולם. העבר הוכיח שסחר חופשי הוא הקטליזטור הטוב ביותר לקידום צמיחה ואילו הגבלות על הסחר החופשי פוגעות ואף במקרים מסוימים הן גם גורמות להתכווצות".

בוא נהיה יותר ממוקדים – איזה סקטורים של הכלכלה הישראלית נפגעו אם בכלל?
"הסחר הבילטראלי בין ישראל וארה"ב בשנת 2019 הסתכם בכ-50 מיליארד דולר, 30 מיליארד יבוא ו-20 יצוא של ישראל לארה"ב. מתוך כלל היצוא לארה"ב, יצוא ההיי-טק, ידע, טכנולוגיות ושירותים הסתכם בכמחצית מייצוא הסחורות, לא כולל יהלומים. וענף זה הוא זה שעלול להיפגע מהחלטת הנשיא טראמפ".

ויזת H-1B הוקפאה. צילום אילוסטרציה: BigStock

"החלטה הייתה מיועדת לאלו שרוצים לעשות רילוקיישן, כלומר לבוא לעבוד ולגור בארה"ב. החברות ששולחות את עובדיהם לארה"ב עושות זאת כדי לאייש משרות של מתן שירותים טכניים ומכירות. לשלוח אנשים לארה"ב זה לא דבר זול, כך שמי ששולח לשם אנשים הן החברות שמייצאות לארה"ב מוצרים מורכבים, שמחייבים אנשי מקצוע בצוותי המכירות, ועוד יותר – בצוותי השירות של החברה בארה"ב. זו הסיבה שחברות היי-טק מקומיות שולחות את עובדיהם לחו"ל, לא רק לארה"ב אלא גם לסין, לבריטניה ולכל מקום שחברות אלו מוכרות מוצרים טכנולוגיים מורכבים.
חברה ישראלית שמייצרת מוצרי פלסטיק לבית, כמו כסאות או ארונות, או חברה שמייצרת מוצרי טקסטיל, לא צריכות לשלוח אנשי שירות או אנשי מכירות, כי לא מדובר במוצרים מורכבים, ועובדים מקומיים יכולים לעסוק בכך. לא כך הדבר לגבי ייצוא היי-טק. לפיכך, רוב רובן של החברות שעושות רילוקיישן לעובדיהן הן חברות היי-טק, כך שרק אלו עלולים להיפגע".

האם אתה לא ממעיט בהשפעת ההחלטה על היצוא של ישראל?
"כל החלטה שבולמת את הסחר החופשי – תהיה זו מכסים, מסים, או החלטות אדמיניסטרטיביות – פוגעת בסחר העולמי ובצמיחה, ובמיוחד פוגעת במדינה כמו שלנו, שמבוססת במידה רבה מאוד על סחר חוץ.  אני גם מודאג מהמגמה של מדיניות הסחר של ארה"ב  ועל ההשלכות ארוכות הטווח של מדיניות זו, אך יש לשים את הדברים בפרופורציה.
להחלטה למנוע הנפקת אשרות רילוקיישן לא הייתה פגיעה קשה ביצוא שלנו לארה"ב, היא תפגע בנו רק במידה מסוימת בין השאר כי מספרם של אלו שעושים רילוקיישן אינו גדול מדי. זאת ועוד – יש לשים לב שהתקנות לא אוסרות על הנפקת ויזות רגילות לארה"ב. על אלו אין הגבלות".