כיצד מממש צה"ל את הטרנספורמציה הדיגיטלית הלכה למעשה?

אחד הגופים המרכזיים שאחראיים על ביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל הוא מחלקת מעו"ף ביחידת לוטם, שמהווה חלק מאגף התקשוב. המחלקה, שאמונה על הטמעה ותחזוקה של מערכות מרכזיות באגף התקשוב ובצבא בכלל, לוקחת חלק חשוב בהתחדשות של המחשוב הצה"לי ובהעברתו לדיגיטל.

"המיקוד של המחלקה בראשותי הוא דליוורי", אמר אל"מ ליאור פיינה, ראש מעו"ף. לדבריו, "אנחנו מספקים יכולות לקצה, והדגש הוא לעשות זאת בקצבים מהירים, עם איכות וזמינות, תוך מיקוד בארכיטקטורת על נכונה ובפיתוח מערכות. אחד השינויים שעברנו הוא התבססות רבה יותר על אקו-סיסטם גלובלי ומוצרי מדף. איפה שלא צריך להמציא את הגלגל, לא נעשה זאת".

אל"מ פיינה היה דובר המפתח ב-ITforIDF2 – כנס טכנולוגיות קשר ותקשוב למגזר הביטחוני, שנערך היום (ב'), באופן וירטואלי. את האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, שותף ב-ProVisionCI4.

פיינה, שהיה ארכיטקט ראשי ומנהל הטכנולוגיות של לוטם, ציין כי "מחלקת מעו"ף אחראית על הובלת חמש תוכניות מרכזיות: פלטפורמות דיגיטליות בעולמות הרשת, לוויינות מקצה לקצה, ניידות מהקצה עד הליבות, מערכות וידיאו ועיבוד תמונה והעברתן לקצה, ותוכניות לעורף".

"הצבא דוחף לטרנספורמציה דיגיטלית"

"צה"ל הפנים לעומק את חשיבות הדיגיטל ודוחף לטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר. "הוא שם דגש על עיצוב ארכיטקטוני נכון, עם תקינה טכנולוגית ורגולציה. יש חשיבות לפלטפורמות הדיגיטליות, בלחימה המודרנית קיים היצף משמעותי של חיישנים, בחירום ובביטחון השוטף. מערכות מתקדמות מנהלות לחימה בסיוע הפלטפורמות הללו, שהן משמעותיות בשדה הקרב – עם ענן, מובייל ודטה, שמספקים להן תובנות. הרשת והרשתיות גם הן שחקנים משמעותיים במימוש תהליכים מבצעיים מבוססי דיגיטל".

הוא מנה כמה אתגרים שבפניהם עומדת המחלקה ועומד התקשוב הצה"לי בכלל: "חלה התפתחות בצריכת הרשת, והאתגר בו הוא אספקה בקצבים רלוונטיים. בצה"ל, כמו בעולם ככלל, חל גידול בדרישה ליותר פס רחב, לצד ריבוי צרכנים. כמו כן, יש מרוץ סייבר שעלינו להתמודד עימו. אתגר נוסף הוא הקישוריות וריבוי התקנים ורכיבים שברשת".

אל"מ פיינה ציין גם את עולם הרישות ואמר כי "לאחר שערכנו בעבר את פרויקט אבנט, אנחנו פועלים כיום עם SDH (ר"ת Synchronus Digital Hirarchy – תקן נפוץ למערכות תקשורת דיגיטליות שבהן התווך הוא סיב אופטי), כיום אנחנו ארגון OTM (ר"ת Operations and technology management – ניהול תפעול וטכנולוגיה) לחלוטין, ופרויקט אורון מאפשר שדרה רחבת סרט, על תשתיות טרנספורט ועם סיבים, תמסורת ואבטחת מידע. שכבת הרשת מתפתחת דרמטית. השינוי הראשון הוא במעבר לתוכנה: כיום, הרשת מבוססת תוכנה לכל דבר, גם בהקשר של דינמיות והגנה, LAN ו-WAN, וגם בדטה סנטר. יצוין שאנחנו פותרים את בעיית הקצבים עם תוכנה".

"מתחברים לכך תהליכי אוטומציה", ציין אל"מ פיינה. "היא חיונית, מאחר שהרשתות הופכות יותר מורכבות ותפעול אלפי שורות קוד לכל נתב הוא דבר לא ישים. באנלוגיה למכונית האוטונומית, אנחנו רוצים שהרשת תהיה ישות, נגדיר לה מה אנחנו רוצים והיא זו שתבצע הקצאות אוטומטיות. כך תהיה רשת מבוססת תוכנה עד הקצוות".

בצה"ל לומדים את הדור החמישי

הוא התייחס גם לעולם הניידות וציין כי "העולם מאמץ את הטכנולוגיה הזו ומשקיע השקעות רבות בתחום. החלטנו גם אנחנו ללכת לכיוון זה. בעבר, הקצבים בצה"ל לא היו מספיק גבוהים ולא תמיד אימצנו את האקו-סיסטם בצורה הנכונה. האתגר הוא לקחת את הטכנולוגיה הזו, לקצר את זמני המעבר בין דורות, ולקבל יכולות להגיע ליחידות הקצה בקצבים עוד יותר מהירים ולעבור בין דורות בדומה למה שקורה בעולם האזרחי". הוא הוסיף כי "אנחנו עוסקים במחקר ובלימוד של הדור החמישי ומאמינים שהוא יביא בשורה לביצועים – לא רק בכל הנוגע לרוחב הפס, אלא גם בהיבטי השיהוי והנגשת השירותים בזמן אמת. כמו כן, אתו, השמיים הם גבול בהקשר של היישומים. דור 5 יהווה עבור צה"ל קפיצת מדרגה משמעותית, עם אנטנות חכמות, מרחב ספקטרום גדול ומרחבים חכמים ש-'מציצים' לאזורי הלחימה".

אל"מ פיינה דיבר גם על עולמות הרדיו – אחד מהתחומים הוותיקים של האלקטרוניקה והתקשוב. "הרדיו התפתח מהלאגסי, ממכשירי הקשר (המ"קים) הישנים. זה היה רדיו נשלט אנלוגית. עברנו לדיגיטלי, עם צימוד חזק של החומרה והתוכנה. כיום אנחנו מצויים במעבר לרדיו מבוסס תוכנה, עם התפתחות לעבר קבלת יכולת להחליף צורות גל ולפתח צורות גל חדשות באופן מהיר. זה יאפשר לשנות חלוקת משאבים באופן שיעשה את ספקטרום התדרים וכל מה שקשור בזה יעיל ומהיר יותר. אנחנו רואים ניצני שימוש בכך. החזון הוא רדיו קוגניטיבי, שלומד את שדה הקרב בצורה הטובה ביותר".

לסיום אמר מפקד מחלקת מעו"ף כי "יצאנו לדרך עם טלפוניה אנלוגית, התפתחנו לעולם ה-VoIP וכעת אנחנו הולכים למערכות של תקשורת אחודה, עם שיתופיות. ניקח את השירות הטלפוני הקלאסי ונהפוך אותו לשירות מבוסס תוכנה, תוך שיתוף עם מערכות נוספות ושילוב של וידיאו, צ'ט וטלפוניה. כך נוכל לשלב יישומי UC עם וידיאו ורדיו, ונמנף יכולות תוכנה בעולם התקשורת האחודה בצורה הטובה ביותר".