תש"ף: האם ה-IT הממשלתי עמד בהצלחה באתגרי הקורונה?

שנת תש"ף, שמסתיימת מחר (ו'), תיזכר ללא ספק כשנה מיוחדת – בכלל וגם מההיבט המחשובי, בגלל משבר הקורונה. אנשי התקשוב הממשלתי היו צריכים לעמוד בשנה הזאת באתגרים שהם לא ידעו קודם, ולמרות תקלות ובעיות פה ושם, שברובן לא היו בגללם – הם עשו זאת בהצלחה.

אם הכתבות שסיכמו את התקשוב הממשלתי בתשע"ט עסקו בנושאים שגרתיים ואופייניים לכל שנה, וביטויים כמו עבודה מהבית לא הוזכרו, בפרט לא בהקשר של עובדי המדינה, המגיפה שהחלה השנה מביאה את סיכום תש"ף להיות שונה לחלוטין.

בסיכום השנה העברית הקודמת, העבודה מהבית הייתה דבר שאם כבר מדברים עליו, זה בעיקר במגזר הפרטי, והשירותים הממשלתיים לאזרח בדיגיטל היו יותר בגדר תוכניות ותחילת מימושן ופחות בגדר דברים שכבר מומשו – אם כי בהחלט היו כאלה עוד לפני הקורונה. אלא שכמה חודשים לאחר מכן באה המגיפה, טרפה את הקלפים והפכה את התכנונים לגבי התוכניות האלה – ובפרט לוחות הזמנים הארוכים והפוקוס שלהן – ללא רלוונטיים. המגזר הציבורי, ובתוכו רשות התקשוב, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, עברו בן לילה לעבודה מהבית והמשיכו לתת משם את השירות לאזרחים, בתקופת הסגר הראשון ולאחריה. התכנון הוא שכך יהיה גם בסגר שיחל מחר.

שעתם היפה של מנמ"רי.ות הממשלה

מאז ועד היום, זוהי שעתם היפה של המנמ"רים.ות במגזר הציבורי, בהם של ראשי רשות התקשוב, מימשל זמין, מרכב"ה ויתר הגופים המטפלים ב-IT הממשלתי. המנמ"רים והמנמ"ריות, שרובם.ן מנהלים.ות ותיקים.ות במשרדים, הוכיחו את המשמעות של מקצוענות, יכולת חשיבה מחוץ לקופסה ובעיקר ערבות הדדית. למה מגיעים להם כל השבחים האלה? מאחר שבתוך פחות מ-24 שעות, קהילת ה-IT במשרדי הממשלה עברה למוד של משבר והחלה להפגין היטב את יכולותיה המרובות. כמו כן, חבריה סייעה האחד לשני. זה לא קרה בגלל נס, אלא בזכות היערכות מוקדמת ונכונה של רשות התקשוב ושל חלק מהמשרדים.

שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, הרחיב על ההיערכות של התקשוב הממשלתי למשבר בראיון שנתן לאנשים ומחשבים בתום הגל הראשון שלו. "מיד כשהחלו הדיווחים בעולם על התפשטות המחלה, הוריתי להיערך למצב חירום. צפינו בשלב מוקדם שצפוי סגר על המדינה וזה ישפיע על עובדי המדינה, שיצטרכו לעבוד מהבית. כמו כל מבצע צבאי, חילקנו את ההיערכות לשלושה חלקים: אל היעד, היעד ומטרות להמשך", אמר.

שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

בתש"ף הומחשה הקריטיות של השירותים הדיגיטליים לאזרח, ואלמלא ההיערכות של רשות התקשוב ושאר גופי ה-IT בממשלה, הכאוס שרבים טוענים לו כיום בטיפול במגיפה היה הרבה יותר כאוטי.

לא הכול ורוד

לצד המילים הטובות הללו, יש להדגיש שהיו כמה שירותים מרכזיים, כמו אתרי שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי ורשות המיסים, שלא עמדו בעומסים. הדבר עיכב את מתן השירותים, כולל פיצויים כספיים, ועיצבן אזרחים רבים. הסיבות לתקלות שונות, ורובן לא קשורות ל-IT במשרדי הממשלה אלא למקבלי ההחלטות בהם, שלא השכילו להשקיע בתשתיות לפני הקורונה. גם כאן הערבות ההדדית בין אנשי הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה: בתוך שעות רשות התקשוב, בסיוע מנמ"רים ממשרדי ממשלה שונים, העמידה משאבי מחשוב לטובת השירותים הללו, כדי להחזיר את המערכות לעבודה תקינה. זה לא אומר שמחלות הילדות חלפו, והוכחה לכך קיבלנו בדו"ח מבקר המדינה, בשבתו כאחראי על תלונות הציבור, אבל סביר להניח שבסגר הנוכחי, הדברים יעבדו טוב יותר.

אתגר נוסף שרשות התקשוב עמדה בו בהצלחה הוא קידום תוכניות קיימות, על אף הקורונה. גולת הכותרת היא מכרז הענן הממשלתי, שיצא לדרך רגע לפני התפרצות המגיפה ולמרבה הפלא לא נעצר. כעת הוא נמצא בשלב של בחינת ההצעות שהוגשו על ידי החברות.

מכרז זה ושאר הפעולות הצפויות בשנה הקרובה במחשוב הממשלתי יבואו לידי ביטוי בכנס eGov השנתי של אנשים ומחשבים, שבהתאם לצו השעה, ייערך הפעם באופן וירטואלי. נציגי הממשלה יפרטו בו את אותן תוכניות, שמבטאות את השפעת הקורונה, וגם כאלה שלא בהכרח קשורות.

שר הדיגיטל הלאומי, דודי אמסלם. צילום: פלי הנמר

נושא נוסף שראוי לציין בסיכום מעין זה הוא הקמת המשרד החדש – משרד הדיגיטל הלאומי, בראשותו של השר דודי אמסלם, שאחראי על רשות התקשוב, ישראל דיגיטלית ומערך הסייבר הלאומי. אמנם, הסיבה להקמת המשרד היא הצורך לתת תפקידים לשרים שונים שנשארו בלי תפקיד, אבל אם הוא יממש את התוכניות שלו, שכבר תוקצבו, זה יירשם כהישג מכובד.

מה עם הבריאות, החינוך והמגזר הפיננסי?

יש עוד כמה מגזרים שראוי להתייחס אליהם בכתבה זו. אחד מהם הוא השלטון המקומי. רוב הרשויות הוכיחו שהמדיניות שלהן, של השקעה בתשתיות מחשוב ומעבר לעיר חכמה – נכונה. אלא שגם כאן, זה לא מנע את מחלות הילדות, שפורטו בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה, ויש לקוות שכבר נמצא להן המרפא.

ראוי לשבח גם את מנמ"רי מגזר הבריאות, שהיו שותפים למאמץ של המערכת להיאבק בקורונה. ה-IT במגזר הבריאות הפך לחשוב מתמיד ולמסייע בטיפול במאושפזים, בחולים ובנשאים בכלל, כמו גם למסייע בידי הצוות הרפואי. ביניהם ניתן למנות את מנמ"רי בתי החולים, קופות החולים ומגן דוד אדום.

גם הבנקים והמגזר הפיננסי בכלל עברו טלטלה אדירה, כשמצד אחד עברו לעבודה מהבית ומהצד השני היו צריכים להמשיך לתת את השירות הקריטי שלהם לאזרחים. מי שפיקח על כך הוא המנכ"ל היוצא של בנק ישראל, חזי כאלו, שסיים לא מכבר את תפקידו. לצידו היה אבנר זיו, מנמ"ר הבנק, שגם הוא מסיים בימים אלה את התפקיד.

מן הראוי להזכיר גם את מגזר החינוך. הקורונה הצריכה את בתי הספר, המורים והתלמידים לעבור ללמידה מרחוק – מה שהביא לאתגרים רבים, רובם לא מחשוביים. גם כאן היו תלונות רבות, חלקן מוצדקות, וגם כאן באה לידי ביטוי העבודה המסורה של צוותי ההוראה ושל אנשי המחשוב במשרד החינוך, שאפשרו ללמוד ולהעביר את החומר לתלמידים, גם אם בחלקו, אף על פי שזה נעשה בזום ולא בכיתות.

יש לקוות שבשנה הקרובה ניפטר, או "נבריא", מהקורונה – וממחלות הילדות של התקשוב הממשלתי שחווינו "בזכותה". צילום אילוסטרציה: BigStock

לסיכום, אמנם, ערב ראש השנה הוא עת סיכומים, אבל האתגר של אנשי ה-IT בממשלה נמשך ויימשך במלוא הקצב, בפרט עקב המשך התפשטות הנגיף ומאחר שאנחנו עומדים על סיפו של סגר שני. בשבועות ובחודשים הקרובים נדע האם הופקו כל הלקחים מהסגר הראשון והאם המשרדים ניצלו את הזמן שבין הסגרים להשקעה בתשתיות המחשוב ובשירותים הדיגיטליים לאזרחים. יש לקוות שאתגרים אלה, והאתגרים הנוספים שתשפ"א תביא עימה, ייפתרו במהלך השנה, ושאנשי הבריאות ישתלטו על הקורונה ויהפכו אותה ממגיפה לעוד מחלה. אין ספק שהטכנולוגיה וה-IT בתוכה יסייעו להם גם בזה.

שנה טובה ובריאה לכולנו.