בנק ישראל: עובדי ההיי-טק לא נפגעו ממשבר הקורונה

עובדי ההיי-טק כמעט שלא נפגע ממשבר הקורונה, ככל שזה נוגע למספרם ולכמות שעות העבודה שלהם – כך עולה ממחקר שפרסם היום (ג') בנק ישראל. על פי המחקר, נתונים אלה רשמו מאז חודש מרץ שינויים קטנים, ובחלק מהחודשים אף עליות.

בבנק ישראל מציינים כי "המשבר בשוק העבודה היכה קשות במספר ענפי כלכלה, כפי שהתבטא בהתכווצות מספר השכירים במגזר העסקי, שהייתה מלווה לעתים בירידה מסוימת של מספר שעות עבודתם בפועל. עם הענפים שנפגעו מאוד נמנים האמנות, הבידור והפנאי; שירותי האירוח והאוכל; הובלת נוסעים והמסחר הקמעוני, למעט מזון. לעומתם, הייתה הפגיעה בענפי הטכנולוגיה העילית עד כה קטנה יחסית, אם בכלל".

המחקר מתייחס לשכירים בלבד ומתבסס על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לחודשים ינואר עד יולי 2020. הוא מראה שלפני שמשבר הקורונה התחיל להשפיע משמעותית על המשק בחודש מרץ, מספר המועסקים בהיי-טק בינואר ובפברואר היה גבוה בשיעורים של כ-10% וכ-15% (בהתאמה) לעומת אותם החודשים אשתקד. מספר שעות העבודה בפועל למועסק נותר בחודשים אלה כמעט ללא שינוי.

מקור: בנק ישראל

בחודש מרץ, מספר המועסקים בהיי-טק עלה בכ-5% ובאפריל הנתון היה גבוה יותר – זינוק של כ-11% לעומת אותו החודש אשתקד. הנתון מקבל משנה תוקף לאור העובדה שבאפריל השנה, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, שבהם מבוצעים פחות גיוסים (או בכלל לא) חלו בחודש אפריל, בעוד שבשנה שעברה הם חלו במאי. עם זאת, יצוין כי באפריל האחרון חלה ירידה של יותר מ-10% במספר שעות העבודה שהעובדים השקיעו – ייתכן שעקב המעבר לעבודה מהבית.

הנתונים התאזנו בחודש מאי ולאורך החודשים הבאים: כך, במאי עלה מספר העובדים בכ-2% ומספר השעות שכל אחד מהם עבד – בכ-4%, ביוני נרשמה ירידה במספר העובדים ועלייה בכמות השעות – בשני המקרים של כ-1% וביולי הנתונים נותרו כמעט ללא שינוי.

הנפגעים העיקריים מהמשבר: מבוגרים, חרדים ותושבי הפריפריה

על פי הלמ"ס, רק כ-84% מהשכירים שעבדו במגזר העסקי לפני המשבר נותרו בעבודתם ביולי השנה, לעומת כ-91% בתקופה המקבילה אשתקד. מספר שעות העבודה בפועל למועסק ביולי 2020 היה דומה לנתון ביולי אשתקד וסך שעות העבודה היה נמוך בכ-5%, ובמגזר העסקי ביותר מ-6%, בשל הירידה במספר המועסקים.

נתון מעניין נוסף מראה שמספר שעות העבודה השבועיות בפועל של השכירים במגזר העסקי שעבדו לפני המשבר במשרה חלקית גדל בממוצע ב-2-4 שעות, ואילו אצל אלה שעבדו לפני המשבר במשרה מלאה הוא כמעט שלא השתנה. ממצא זה, יחד עם צמצום גדול יותר של מספר המשרות החלקיות, עולה בקנה אחד עם תופעת מילוי מקומם של מי שעבודתם הופסקה בידי עמיתיהם שהושארו על כנם.

עוד עולה מהמחקר כי בכחמישית ממשקי הבית שבהם היו לפני המשבר שני שכירים נגרע לפחות שכיר אחד, וכן כי 30% מהמפוטרים או אלה שהוצאו לחל"ת בסגר הראשון לא חזרו לשוק העבודה (עד יולי), כאשר בקרב הצעירים והמשכילים השיעור היה גבוה יותר במידה משמעותית. בין היציאה מהסגר הראשון לחודש יולי קטן מספר השכירים במשק בכ-6%, בדומה לשיעור בשנה שעברה, אך בקרב חרדים ובעלי ותק של פחות משנה במקום העבודה הוא היה גבוה יותר מאשר אשתקד. כמו כן, בחודשים יוני ויולי היו יותר פיטורים של עובדים שהוצאו לחל"ת מאשר באפריל ובמאי.

משבר הקורונה השפיע משמעותית על כלל המשק – אבל כמעט שלא על ההיי-טק. צילום אילוסטרציה: BigStock

על פי המחקר, הפיטורים והחל"ת בלטו בכמה מגזרים: צעירים, עובדים לאחר גיל פרישה, חרדים, תושבי הדרום, ירושלים והשטחים, עובדים לא משכילים, אלה שאינם יכולים לעבוד מהבית, בעלי ותק נמוך במקום העבודה והמשתכרים שכר נמוך. לעומת זאת, לא היו היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון להפוך ללא מועסקים השנה, יחסית לאשתקד, לפי המאפיינים האישיים – למעט תושבי הצפון (כולל חיפה והקריות), שאצלם סיכון זה היה נמוך מאשר אצל תושבי גוש דן בכ-30%. יוער כי המחקר לא מציין את הנשים, שלפי נתונים אחרים מהוות 70% ממספר העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהמשבר.

באשר להכנסה – זו ירדה השנה בכ-20% לעומת השנה שעברה (הנתון מתייחס למשקי בית שבהם לפחות אדם אחד קיבל שכר או דמי אבטלה).

יש לציין שהנתונים על שוק התעסוקה, ובעיקר על מספר הלא מועסקים, שונים בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה – עקב השיטות השונות שבהן הגופים השונים מודדים אותם.